הנשיא לשעבר ברק אובמה הנהיג מאחור. הנשיא דונלד טראמפ בוחר בנסיגה. הקונספציה של אובמה לפעול ברקע ערערה את מעמדה של ארצות הברית בעולם. הרגרסיה של טראמפ מחסלת את שאריות ההשפעה האמריקאית בזירה הבינלאומית. זהו המסר העגום שעולה משיחות של דיפלומטים וגורמים מדיניים בכירים בניו יורק. התחושות המובעות כלפי הממשל האמריקאי הנוכחי הן תערובת של תהיות, חששות וגישושים באפלה. "אומנם לוקח זמן לגבש מדיניות חוץ, אבל אחרי חצי שנה של ממשל חדש, אין אפילו סימן מצד הבית הלבן למאמץ רציני כלשהו לעיצוב מדיניות חוץ", אמר בשיחה עמו דיפלומט מערבי בניו יורק. לדבריו, אין מה להבין או לתקוף. מבחינתו, מדיניות חוץ אמריקאית יוק. אין דבר כזה.
אך לא רק שאין לטראמפ מדיניות חוץ מוגדרת, אלא שבחודשים הראשונים של כהונתו הוא אף רמס ערכים שנחשבו כבסיס למדיניות החוץ האמריקאית. לא זכור ניכור ביחסים בין ארצות הברית לשתי בעלות הברית החשובות ביותר שלה, גרמניה וצרפת, כפי שטראמפ יצר. גם מצב היחסים עם רוסיה מזכיר את שיאו של עידן המלחמה הקרה, וכל אזכור של רוסיה בהקשר לבית הלבן הוא בנוגע לחקירות שמקיים האף־בי־איי בנושא. כמו כן, ברית נאט"ו, בת 68 השנים, שנחשבה כגוף שומר השלום והיציבות באירופה, הושפלה על ידי טראמפ. בהחלטתו לנטוש את אמנת האקלים, שנחשבה להישג בינלאומי, טראמפ לא רק קומם נגדו את העולם, אלא גם ניתק את ארצות הברית מהקהילה הבינלאומית. זה לא רק "אמריקה תחילה", כסיסמת טראמפ. זו אמריקה מרוחקת ומוקצית.
מבחינת נתניהו, היעדר מדיניות חוץ אמריקאית אינו אסון
צריכים להקשיב לתגובות על מהלכיו של טראמפ מפי נציגי מדינות מרכזיות באו"ם בניו יורק כדי להבין את השפל של מעמד ארצות הברית בעולם. אך מדיניות החוץ היא תחום שלא סובל מצב של ריקנות. מי שהבינו זאת ונחרדו מההרס שטראמפ גרם למדיניות החוץ הם דווקא סנאטורים רפובליקנים בכירים שלקחו את העניינים לידיים. בהצבעות שהתקיימו באחרונה בסנאט אושרו מהלכים שטראמפ התנגד להם בתוקף כמו הידוק הסנקציות על רוסיה ואשרור מחדש של סעיף 5 באמנת נאט"ו, המכפיף את המדינות החברות להגן על חברה מותקפת.
"מנהיגים עולמיים הפוחדים מטראמפ מצאו בעל ברית: הקונגרס", במילים אלה הכתיר "הניו יורק טיימס" דיווח בלעדי על קשרים המתקיימים בין סנאטורים בכירים לראשי מדינות לא רק כתחליף להיעדרה של מדיניות חוץ, אלא גם כמאמץ מצד סנאטורים להרגיע ראשי מדינות המודאגים מהתנהלות הנשיא. לפי העיתון, "סנאטורים אחדים הקימו מטה פעולה מקביל למחלקת המדינה". כלומר הסנאטורים מבקרים במדינות אחרות ומבטיחים לראשיהן שהמחויבות של ארצות הברית כלפיהם שרירה וקיימת. השאלה היא רק עד כמה יכול הסנאט לפעול עצמאית במדיניות החוץ, שהיא בסמכות הנשיא.
מבחינת ראש הממשלה בנימין נתניהו, היעדר מדיניות חוץ אמריקאית אינו אסון, ואולי אפילו נוח. בין היתר, משום שמזכיר המדינה רקס טילרסון אינו ידוע כאוהד גדול של ישראל. אבל אם ביקורם בישראל של ג'ארד קושנר וג'ייסון גרינבלט הניב את ההצהרה הדרמטית שקידום התהליך דורש וידרוש זמן רב - ישראל עוד כנראה תתגעגע לדיפלומטיה מקצועית של בעלי ניסיון וידע.