מסורת אחת לא נשברה אתמול במפלגת העבודה: המנהיג הודח. כרגיל. אפילו יצחק (בוז'י) הרצוג, פוליטיקאי עיקש ומיומן במיוחד, לא הצליח לטפס ברוורס על המדרון החלקלק של הגיליוטינה המפא"יניקית. הרצוג הוא (עוד) קורבן בסדרה אינסופית של נתניהו, שהזחיל אותו שנתיים בדרך לשום מקום. אם היה מאמין פחות לביבי ומתמקד באופוזיציה לוחמת, זה היה יכול להיראות אחרת.
מסורת אחת במפלגת העבודה כן נשברה אתמול: שני הפיינליסטים במאבק על ראשות המפלגה האשכנזית הזו אינם אשכנזים. זאת, ועוד: שניהם יוצאי מרוקו. דבר כזה עוד לא היה בעבודה. אחרי הסליחה המפורסמת שביקש אהוד ברק מעדות המזרח (שלא סלחו) מגיע התיקון האמיתי. אם זה לא יעבוד עכשיו, זה כבר לא יעבוד.
ההפסד של לבני וברק
ההישג הבלתי נתפס של הערב שייך לאבי גבאי. מה שעשה עד עכשיו אמור להיכנס לבית הספר הגבוה לפוליטיקה. האיש הגיע משום מקום, עם אפס ניסיון או היכרות עם המנגנון העבש והמסובך בעולם, ועלה לגמר. מרוץ לא ייאמן של איש שעושה רושם שהוא ראוי במיוחד. הדרבי בשבוע הבא מול עמיר פרץ ירכז סקרנות רבה ולא מעט אמוציות. פרץ אמור להיות מודאג מההפרש הנמוך יחסית מגבאי ומהעובדה ששלי יחימוביץ' ככל הנראה תוריד כפפות ותתגייס למענו (תמורת תפקיד יו"ר האופוזיציה). זה יהיה קרב בין חבר הכנסת הכי ותיק בבית למי שלא כיהן מימיו בכנסת ולא מכיר את הבית. כל הימור אפשרי.
רשימת המפסידים אתמול חוץ מהרצוג: אראל מרגלית, שחייב לבדוק את עצמו, אהוד ברק שבנה על בוז'י, וציפי לבני שבנתה על שניהם.