אחד המונחים המוכרים ביותר בתחום היחסים הבינלאומיים הוא "דיפלומטיית הפנדה", שנחשבת לחלק בלתי נפרד מארגז הכלים של מדיניות החוץ הסינית. מאז שנות ה־60, תחת שלטונו של מייסד סין הקומוניסטית מאו דזה־דונג, נעשה שימוש בדובי הפנדה המפורסמים שמהווים סמל לאומי של המדינה, ככלי לקידום אינטרסים מדיניים וכלכליים ברחבי העולם.
מחקר של מדענים מבית הספר לגיאוגרפיה של אוניברסיטת אוקספורד שפורסם לפני ארבע שנים, תיאר את התפתחותה של "דיפלומטיית הפנדה". בשלב הראשון, בשנות ה־60 וה־70, הוענקו בעלי החיים החביבים למדינות שעמן רצתה בייג'ינג לבנות קשרי ידידות אסטרטגיים, ואת הדוגמה הבולטת ביותר סיפקו הדובים לינג־לינג והסינג־הסינג, שניתנו לארה"ב מיד אחרי ביקורו ההיסטורי של ריצ'רד ניקסון ב־1972.
השלב השני החל ב־1978, עם עלייתו לשלטון של דנג שיאופינג ופתיחתה של המדינה הקומוניסטית להשקעות חיצוניות. אז הפכו דובי הפנדה כלי להשגת רווחים כלכליים. גני חיות במדינות שהסינים ראו בהן שווקים חשובים עבור המוצרים שלהם, קיבלו הצעות לקבלת דובי פנדה בהלוואה לתקופה של עשר עד 15 שנה תמורת תשלום שנתי בסכום של שש ספרות ועמלה מהמכירות של מוצרים נלווים.
השלב השלישי, כך זיהו החוקרים, נפתח לאחר רעידת האדמה בחבל סצ'ואן ב־2008, שפגעה גם בשמורת הטבע המרכזית של דובי הפנדה. בעקבות זאת החלו הסינים להעניק בהלוואה דובים למדינות שיכולות לספק משאבים יקרי ערך שיסייעו בשיקום השמורה ובשימור הדובים, וכן למדינות שסין מנהלת עמן משא ומתן על הסכמי סחר.
כך למשל, ב־2001 הגיעו זוג דובי פנדה לגן החיות באדינבורו, והתשלום השנתי שהועבר לממשלת סין נוצל לפרויקטים לשימור הפנדה בטבע, אך כעבור זמן קצר גם נחתמו הסכמי סחר עבור דגי סלמון, טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת וכלי רכב מתוצרת לנד רובר. "שימור הפנדה מתקיים בתחום מורכב ודינמי בין פוליטיקה, שווקים ואסטרטגיית שימור", סיכמו החוקרים.
השבוע ניתנה דוגמה נוספת ליישום של "דיפלומטיית הפנדה", כאשר קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ונשיא סין שי ג'ינפינג השתתפו בטקס שנערך בגן החיות של ברלין ובו הוצגו לראשונה צמד הדובים ג'יאו קינג ("אהוב" בסינית) ומנג מנג ("חלום מתוק"). לכבוד שני הכוכבים החדשים של גן החיות, אשר יישארו בברלין למשך 15 שנה, נבנה כלוב בעלות של 10 מיליון יורו על פני שטח של 5,800 מ"ר עם מתקן טיפוס, מזרקה ומנורות סיניות אדומות מסורתיות.
זו לא הפעם הראשונה שבה הסינים משתמשים ב"דיפלומטיית הפנדה" מול גרמניה. ב־1980 נשלח לגן החיות בברלין דוב הפנדה באו באו כמתנה עבור הקנצלר המערב גרמני באותה תקופה, הלמוט שמידט. באו באו הפך לאחד הכוכבים הבולטים של גן החיות, אולם הניסיונות לזווג אותו עם נקבות פנדה לא צלחו, והוא מת ב־2012 בלי להותיר אחריו צאצאים.
אבל הפעם אפשר לראות במתנה הסינית, או ליתר דיוק בהלוואה הסינית, איתות של השלטון בבייג'ינג על רצונו בחיזוק הקשרים המדיניים־פוליטיים והכלכליים־עסקיים עם גרמניה של מרקל, שלפי הסקרים הנוכחיים צפויה לזכות בספטמבר הקרוב בכהונה נוספת של ארבע שנים, שתמצב את מעמדה כאחת מהמנהיגים החשובים ביותר של העולם המערבי, אם לא החשובה שבהם.
במאמר שפרסם ביומון "די וולט" לקראת ביקורו בגרמניה, העלה ג'ינפינג על נס את היקף היחסים בין שתי המדינות והביע את רצונו בחיזוקם. "אנחנו חייבים ליישם את האחריות הגדולה שלנו לשלום, יציבות ושגשוג בכל העולם ובאזורים שלנו", כתב. "אנחנו צריכים להעצים את ארגון היחסים הבין־מדינתיים לרמה הגבוהה ביותר ולעצב, מתוך אופק נרחב יותר ומחשבה פתוחה יותר, תוכנית עבודה לפיתוח היחסים בין המדינות שלנו. אנחנו חייבים להיות המובילים בפורומים לדיאלוג בדרגים השונים ולהגביר את ההתייעצויות האסטרטגיות בסוגיות בינלאומיות ואזוריות חשובות".
מחפשים יציבות
חיזוק הקשר עם מרקל לא היה המהלך המדיני היחיד שביצע השבוע הנשיא הסיני. לפני הגיעו לגרמניה קיים שי ביקור ממלכתי ברוסיה ונועד עם עמיתו, ולדימיר פוטין, במה שנראה כציר מרכזי לא פחות במאזן הכוחות העולמי כיום. לא מפליא שברוסיה כינו את הביקור "האירוע המדיני החשוב ביותר ביחסי שתי המדינות בשנה הנוכחית", וזאת אף ששני המנהיגים כבר נפגשו פעמיים השנה באופן אישי.
בין שתי המעצמות, שבעבר היו יריבות מרות, מתקיים שיתוף פעולה מדיני (שמתבטא לא פעם בתיאום הצבעות במועצת הביטחון, שבה יש לשתיהן זכות וטו), מסחרי, כלכלי, אנרגטי ואפילו צבאי. מאז 2005 הן עורכות תמרונים משותפים, וגם החודש מתקיים תמרון בים הבלטי ובספטמבר ייערך תמרון נוסף בים יפן.
מאז עלייתו לשלטון של שי, לפני יותר מארבע שנים, נראה שרוסיה וסין העלו את היקף שיתוף הפעולה ביניהן לרמה חדשה, והדבר בא לידי ביטוי במפגשים התדירים בין שני המנהיגים. בביקור השבוע נחתמו יותר מ־20 הסכמים ומזכרי הבנה חדשים, כולל שיתוף פעולה בתחומי החלל, התחבורה, הכלכלה והתקשורת. כבר בעוד כחצי שנה תושק סדרת אנימציה סינית־רוסית חדשה בשם "קרוש ופנדה", שאמורה להיות מופצת ברחבי העולם.
בצירוף מקרים, בדיוק במהלך הפסגה במוסקבה ביצעה קוריאה הצפונית את הניסוי החשוב ביותר עד כה של תוכנית הטילים שלה, ושיגרה בהצלחה בפעם הראשונה את ההוואסונג־14, טיל בין־יבשתי שמסוגל לאיים על אלסקה. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מיהר לתהות אם לקים ג'ונג־און "אין משהו טוב יותר לעשות עם החיים שלו", ושוב הטיל את האחריות לטיפול במשבר על סין בלי להציע רעיונות משלו לפתרון.
עבור פוטין ושי זו הייתה הזדמנות להציג את עצמם כמי שפועלים יחד על מנת להרגיע את המצב באחד האזורים המתוחים ביותר בעולם, לעומת הנשיא האמריקאי שנתפס בעיני רבים כמי שרק מאיים ומחרחר מלחמה. בהודעה המשותפת שלהם הציגו שני המנהיגים יוזמה להסדר בשלבים, שבמסגרתה הצפון קוריאנים ישהו את תוכניות הטילים והגרעין שלהם, בעוד ארה"ב וקוריאה הדרומית יעצרו את התמרונים הצבאיים המשותפים, ולאחר מכן יתחילו מחדש בשיחות הבינלאומיות לפתרון המשבר.
במסיבת העיתונאים עם פוטין, שי לא הסתיר כי לתפיסתו הציר הסיני־רוסי תורם כיום יותר ליציבות העולמית מאשר התפקוד האמריקאי בזירה הבינלאומית. "התפתחות מתמשכת, מבוססת ויציבה של היחסים בין סין לרוסיה תורמת לביטחון וליציבות של שתי המדינות שלנו, להתפתחות שלהן ולהפחת רוח חדשה בשתיהן, וגם לשלום העולמי, ליציבות ולשגשוג", אמר.
"בניגוד למצב הבינלאומי הבלתי צפוי, היחסים בין סין לבין רוסיה בשנים האחרונות היו עדות לנורמליות חדשה של התפתחות יציבה ובת קיימא ברמה גבוהה", כתב השבוע פרופ' לו יינג'יה מהאוניברסיטה ליחסים בינלאומיים בבייג'ינג במאמר שפרסם ב"גלובל טיימס" הסיני. "אף שהיו חששות בנוגע לשאלה אם המומנטום המוצק של היחסים בין המדינות יישמר גם אחרי שהנשיא טראמפ אותת על התאמות במדיניות כלפי סין ורוסיה בתחילת כהונתו, הם לא הושפעו מכך".
מפגשים לא נעימים
סוף השבוע הנוכחי יספק הזדמנות מצוינת לבחון את מאזן הכוחות העולמי הנוכחי, כאשר מרקל תארח בהמבורג את פסגת ה־G20, הכינוס של מנהיגי 20 המדינות בעלות הכלכלות החזקות ביותר בעולם, שצפוי להיות אחד האירועים המדיניים הדרמטיים ביותר של השנה הקרובה.
ארה"ב היא אומנם עדיין המעצמה הצבאית החזקה ביותר בעולם, עם כוח אש שיכול להגיע לכל נקודה על פני כדור הארץ; הכלכלה המובילה בעולם, וגם שותפת הסחר הראשית של לא מעט ממדינות העולם. אולם באופן נדיר, הנשיא האמריקאי נראה כמי שמגיע לכינוס מתוך עמדת חולשה, כמי שנתפס כטיפוס בלתי יציב, חסר ניסיון וללא הבנה בסוגיות הבינלאומיות החשובות ביותר ואולי אף כמי שעשוי לסיים את כהונתו מוקדם מהצפוי בשל החקירות שמתנהלות כיום.
במהלך הפסגה בהמבורג ייפגש טראמפ עם לא מעט מנהיגים, בהם גם מרקל, שי ולראשונה גם פוטין. לכל אחד מהם יש כבר עתה מטען כבד נגד הנשיא האמריקאי, שאפילו לא סגר עדיין שישה חודשים מלאים בבית הלבן.
מרקל, שעדיין זוכרת כיצד טראמפ זלזל בה כאשר לא לחץ את ידה בפגישתם הראשונה ולא מסתירה את געגועיה ליחסים הקרובים עם ברק אובמה, כבר הצהירה שגרמניה לא יכולה לראות בארה"ב כיום בת ברית אמינה, ואפילו מצע המפלגה שלה לקראת הבחירות כבר לא מגדיר את ארה"ב "הידידה החשובה ביותר של גרמניה מחוץ לאירופה". היא גם הודתה בימים האחרונים כי הפסגה צפויה לכלול "שיחות בלתי נעימות", כשהיא מכוונת ישירות לנשיא האמריקאי.
שי וטראמפ אומנם הציגו תמונות של ירח דבש כאשר הנשיא האמריקאי אירח את עמיתו באחוזתו בפלורידה באפריל האחרון, אולם השבוע כבר טרח הנשיא הסיני להזהיר את טראמפ מפני "גורמים שליליים שמשפיעים על היחסים". זאת אחרי שבימים האחרונים אישרו האמריקאים עסקת נשק בשווי של 1.4 מיליארד דולר עם טייוואן, הוטלו סנקציות על בנק סיני בשל חשדות לקשרים עם תוכנית הגרעין הצפון קוריאנית ומשחתת אמריקאית עברה בקרבת האי טריטון שבים סין הדרומי - אזור מריבה בין סין לבין מדינות נוספות - והביאה למשלוח של ספינות קרב ומטוסים סיניים לאזור.
את עיקר תשומת הלב תמשוך הפגישה הראשונה בין טראמפ לפוטין, שמתקיימת בעוד בוושינגטון נמשכת במלוא המרץ החקירה על המעורבות הרוסית לטובתו של טראמפ בבחירות לנשיאות. אף שבשני הצדדים הביעו תקווה כי המפגש הישיר הראשון יספק הזדמנות לפתיחת דיאלוג חיובי בין המדינות, בפועל קשה להאמין שתושג התקדמות ממשית.
הרוסים מקווים לצמצום הסנקציות האמריקאיות בעקבות הפלישה לאוקראינה, דורשים את החזרתם של שני המתחמים הדיפלומטיים בארה"ב שהוחרמו בהוראת אובמה בשל המעורבות בבחירות ויביעו התנגדות לפעולה אמריקאית נוספת נגד כוחותיו של משטר אסד בסוריה. מנגד טראמפ צפוי לדרוש מעמיתו הרוסי להפסיק את המעורבות באוקראינה וללחוץ עליו לעצור את ההתקפות נגד אזרחים בסוריה ולמנוע תקיפות כימיות נוספות. כשמדובר בשני מנהיגים שידועים כמאצ'ואיסטים לא קטנים, נראה שאף אחד מהם לא ירצה להיראות כאילו הוא זה שהתקפל, אפילו בשלב לחיצות הידיים.
המפגש הקודם של טראמפ עם בכירים רוסים - שר החוץ סרגיי לברוב והשגריר סרגיי קיסליאק - הסתיים בגילוי כי טראמפ חשף את המידע שהעבירה ישראל בנוגע למזימה של דאע"ש נגד התעופה העולמית. יהיה מעניין לראות אם גם הפעם הפה הגדול של הנשיא ישחרר מידע שסוכן הקג"ב לשעבר ישמח לקבל ללא תמורה.
19 נגד אחת
לא רק המפגשים הבילטרליים צפויים להקשות על טראמפ, אלא בעיקר הדיונים בפורום המנהיגים. בחודש שעבר הדהים טראמפ כאשר הודיע כי ארה"ב תצא מהסכם פריז לצמצום פליטת גזי החממה, תוך שהוא מטיל ספק בהוכחות המדעיות על התחממות כדור הארץ. מאז הוא זכה לגינויים גורפים ממנהיגי המדינות, בעיקר מכיוון מרקל ונשיא צרפת הטרי, עמנואל מקרון, ואפילו רוסיה וסין הודיעו כי הן מחויבות להסכם. יהיה מעניין לראות אם ארה"ב תצטרף להודעת הסיכום בנושא האקלים, אחרי שבמאי האחרון נמנע טראמפ מלעשות כן בפסגת ה־G7 באיטליה.
גם בכל הנוגע לסוגיות הסחר ניצב טראמפ במחנה נפרד מיתר המנהיגים. מיד אחרי השבעתו הוא ביטל את השתתפות ארה"ב בהסכם הסחר הטראנס־פסיפי, גולת הכותרת של מדיניות הסחר של אובמה, הוא הצהיר על רצונו לפתוח הסכמי סחר קיימים כדי להשיג תנאים טובים יותר לטעמו והעלה על נס את תפיסת "אמריקה תחילה", שנועדה לתת עדיפות לעסקים ולעובדים אמריקאים. "ארה"ב ביצעה כמה מעסקאות הסחר הגרועות ביותר בהיסטוריה העולמית. למה אנחנו צריכים להמשיך לקיים את ההסכמים האלה עם מדינות שלא מסייעות לנו?", צייץ השבוע.
מנגד, שאר המדינות פועלות לקידום הסכמי סחר משותפים, ורק אתמול הכריזו ראש ממשלת יפן שינזו אבה וראשי האיחוד האירופי על הכוונה להשיק הסכם סחר חופשי בין הצדדים, ולאחרונה גובש גם הסכם דומה עם קנדה. "כל מי שמאמין שבעיות העולם יכולות להיפתר על ידי בידוד ופרוטקציוניזם, עושה טעות גדולה", אמרה מרקל בשבוע שעבר באיתות ישיר לטראמפ. "בעת שאנחנו בוחנים את האפשרויות של שיתוף פעולה לרווחת כולם", היא הוסיפה השבוע, "גלובליזציה נתפסת על ידי הממשל האמריקאי לא כתהליך שהוא ניצחון עבור כולם, אלא כמצב של מנצחים ומפסידים".
"להשקפתי, זה יהיה מצב של 19 נגד אחת בפסגת ה־G20, והאיחוד האירופי ינסה להשתלט על התפקיד של ארה"ב בכל הנוגע לסחר", אמרה קלאודיה שמוקר, מנהלת התוכנית לגלובליזציה במועצה הגרמנית ליחסי חוץ.
האם החזיתות שבהן יצטרך טראמפ להתמודד בפגישות הפומביות והסגורות עם המנהיגים האחרים יגרמו לו לשנות את עמדותיו? הניסיון מלמד שככל הנראה התשובה שלילית, וייתכן שהוא גם יביע את דעתו על חלק מעמיתיו בציוצים מעוררי מחלוקת בטוויטר, שרק יערערו יותר את מעמדה הבינלאומי של ארה"ב. במצב כזה, מאזן הכוחות העולמי ימשיך להשתנות, ונראה את רוסיה, סין וגרמניה פועלות יותר לחיזוק מעמדן בזירה הבינלאומית כקונטרה לממשל טראמפ. גם בירושלים צריכים לראות את השינוי הגאו־אסטרטגי ולבחון היטב כיצד לשחק במגרש הרב־צדדי החדש, שבו כל הביצים כבר לא יכולות להיות בסל אחד.