1. זו אינה פרשת הצוללות. שם מתאים יותר הוא "פרשת הספינות וכלי השיט", או אפילו פרשת חיל הים. הכל אכן התחיל באותה כותרת ראשית ב"מעריב" שבישרה כי ישראל חותמת על מזכר הבנה לרכישת שלוש צוללות נוספות עבור חיל הים מבלי שמערכת הביטחון יודעת על המהלך או תומכת בו. אחר־כך הטיל רביב דרוקר את פצצת המימן שחשפה כי עו"ד דוד שמרון הוא נציגו של המתווך הישראלי של העסקה. מכאן הכל התפתח וכרגע ברור שסיפור רכישת ארבע ספינות השטח (מאותה מספנה גרמנית), כולל ביטולו של מכרז בינלאומי, בלחצו של דוד שמרון ומעורבותו של נתניהו, הם הסיפור האמיתי. וכן כל אותה רשימת קניות מופרכת של חיל הים שצצה לאחר שהופיעו האדונים שמרון וגנור בסיפור, כולל ספינות נגד צוללות שאיש לא צריך, והפרטת המספנות (שלא תעלה על הדעת).
2. תתעלמו רגע מהחשדות הפליליים, תשלומי השוחד, העסקאות המיותרות במיליארדים, המכרזים שבוטלו והמספנות שכמעט הופרטו. שאלה אחת צריך לשאול כל אזרח ישראלי את עצמו: האם יכול להיות שראש הממשלה בנימין נתניהו לא ידע על מעורבותו של עו"ד דוד שמרון? ובמילים אחרות: נתניהו, שקידם רכישת שלוש צוללות מיותרות ופעל לביטול מכרז בינלאומי לרכישת ארבע ספינות שטח, לא ידע שהאיש הכי קרוב אליו בתבל, עורך דינו האישי, בן דודו ושותף הסוד האינטימי ביותר שלו, מערבב, מעורבב ומתווך בעסקאות הללו מעברן השני?
עכשיו מתברר שרבים בסביבת נתניהו ידעו על מעורבות שמרון, חוץ מביבי כמובן. למשל, שלומי פוגל, הבעלים של מספנות ישראל, שישב עם שמרון ומיקי גנור (על פי דרוקר) מול טיסנקרופ, ידע גם ידע. אז פוגל, חבר קרוב של נתניהו, ידע. אבל ביבי לא. רק ראש הממשלה לא ידע דבר וחצי דבר. אשרי המאמין.
3. המשטרה תצטרך להוכיח שהוא ידע. אם תוכח ידיעתו, תתברר גם אשמתו. ידיעה של נתניהו על מעורבותו של שמרון בעסקאות הללו היא ניגוד עניינים חריף, הפרת אמונים ברורה ומעבר לזה. לא צריך להוכיח שעבר כסף מיד ליד. מצד שני, אסור לשכוח: גם בפרשת גלעד שרון והאי היווני המדינה כולה ידעה ששרון ידע שבנו מועסק על ידי הקבלן דודי אפל בגלישה באינטרנט תמורת מיליונים. אז מה? מני מזוז, היועץ המשפטי, לא ידע, והתיק נסגר. דבר אחד אפשר לקבוע בוודאות: התיק הזה לא ייסגר מבלי שנתניהו ייחקר. נקודה.
4. אסור להוציא מכלל אפשרות שההודעה המקדמית כי "נתניהו אינו חשוד בפרשה" פורסמה כדי להרדים את המשתתפים. אין להוציא מכלל אפשרות שבמהלך החודשים האחרונים בוצעו בפרשה הזו המון האזנות סתר. ההערכה היא שעכשיו המשטרה הולכת חזק על עד מדינה. מועמדים: אבריאל בר יוסף, מיקי גנור. בשלב הבא, עו"ד דוד שמרון. מי שיבוא קודם. בין העניינים הנחקרים: מדוע מינה בנימין נתניהו את אבריאל בר יוסף, החשוד כמחולל הגדול של הפרשה הזו, לתפקיד ראש המטה לביטחון לאומי, לאחר שבעבר התנגד בחריפות למינויו? מי השפיע על נתניהו להודיע על המינוי? האם עו"ד שמרון מעורב גם כאן?
5. אני לא מאלה שנהנים לרדת על ח"כ אראל מרגלית. אפשר להתווכח על הסגנון, או על המאמץ לגזור קופון פוליטי (שכשל), אבל כשכולם צקצקו בלשון, מרגלית עבד קשה וניסה להביא חומר. עצם העובדה שהוא, חבר בכמה מהפורומים הרגישים ביותר של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כולל הוועדה להצטיידות, עורר מהומות בחדרים הפנימיים והציג גם בפני אבי דיכטר את כל הנתונים המצחינים, מזכה אותו בצל"ש. הוא השקיע הרבה מאוד אנרגיה וגם לא מעט כסף בחריש עמוק בגרמניה ובאירופה, בהתמדה ובנחישות. לפעמים אפשר גם לתת מילה טובה.
6. כנ"ל בדיוק לשר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון. אני לא בטוח שנתניהו החליף את יעלון בליברמן בגלל הצוללות או ספינות השטח. אני כן בטוח שיעלון אומר אמת כשהוא מתאר את הלחץ הכבד שנתניהו הפעיל על המערכת כולה בנושא הצוללות, בנושא הספינות ובנושאים נוספים הקשורים לצחנה הזו. "אני לא צריך חקירת משטרה כדי לדעת שראש הממשלה מעורב", אמר יעלון בשיחות סגורות אתמול, "מבחינתי, ציבורית הוא גמר. אני יודע מה היה שם, אני יודע במה הוא התערב, אני רואה את הפאזל". יעלון עלה על הכוונה לרכוש שלוש צוללות נוספות, וטרפד אותה. אחר־כך עלה על הרעיון הבלתי נתפס להפריט את תחזוקת הצוללות מידי מספנות חיל הים לידי המספנה הגרמנית. "ביבי צריך להסביר את כל זה, לא אני", אומר יעלון. בקרוב יצטרך להסביר גם במשטרה.
7. החלק המשעשע ביותר של הפרשה הוא הפרסום אתמול של העיתונאית טל שניידר, שלפיו מיקי גנור, המתווך ה"חדש" שהובא אחרי הדחת המתווך שייקה ברקת בידי מפקד חיל הים לשעבר אליעזר מרום (צ'ייני), עוזב את הווילה המהודרת שלו בקיסריה ומחפש בית חלופי במקום אחר. תזכורת: באותו רחוב, בסמיכות רבה, מתגוררים מצד אחד נתניהו, לידו גנור, ובצד השני דוד שמרון. אני מציע שהמשטרה תשים יד על הפרוטוקולים של ועד השכונה.