לא עובר יום מבלי שאיזה ברבור שחור משחור ינחת על שולחנו של שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק. נראה שאלוביץ' סבל בשנה האחרונה מאפקט בוזגלו ההפוך. אור הזרקורים הופנה כלפיו הרבה יותר מאשר לאחרים. "אפקט ההילה", המיוחס לבעלי ההון, עבד הפעם בכיוון ההפוך. 
 
האירוע האחרון בנוגע לבזק הוא דוח מבקר המדינה שפורסם אתמול. הדוח, שבחן את התנהלות משרד התקשורת, הוכן בעקבות תלונות ממתחרי בזק, ובראשם פרטנר. בזק תוארה כמונופול דורסני שאינו עומד בתנאי הרישיון. המתלוננים הזהירו ממתן הקלות נוספות למונופול, באמצעות מה שמכונה ביטול ההפרדה המבנית.
 
דוח המבקר מסכם את הפן הציבורי של ענף התקשורת ואין בו היבטים פליליים. הטיפול בפן הציבורי יימשך בוועדה לביקורת המדינה, שתתכנס ביום שני הבא. בעקבות כך הסנטימנט השלילי כלפי בזק צפוי להתגבר.
 

אבל חוץ מהפן הציבורי יש גם פן פלילי - החקירה המסתעפת של רשות ניירות ערך נגד בזק, בעלי השליטה ומנהלים בה ובחברות הבת. באופן לא מקרי, ביום שבו הוגש דוח המבקר דווח על חקירתו של מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר.
 
מבקר המדינה יוסף שפירא בחן את הטענות ליחס מועדף שקיבלה בזק ממשרד התקשורת. היחס המיטיב ניתן בתקופה שהמשרד נוהל על ידי פילבר, שהחליף את אבי ברגר, שהועף מתפקידו בהוראות שר התקשורת דאז ראש הממשלה בנימין נתניהו בגלל סעיף של עודף מוטיבציה.
 
ברגר, בניגוד לפילבר, לא ספר את בזק וגילה כלפיה יחס ענייני. הוא דרש שתעמוד בכל התחייבויותיה, כולל קידום רפורמות השוק הסיטונאי ופריסת תשתיות. פילבר, כך נבדק, גילה כלפי בזק יחס סלחני, בזכות קשרי החברות של נתניהו (הבוס) לשאול אלוביץ', בעל הבית בבזק.
 
פילבר, לכאורה, גם עצם עיניים כשהיו בבזק תקלות (יש האומרים מכוונות) והתעלם מהעיכובים בחיבור הבתים לתשתיות ה־G פאסט (הסיבים האופטיים). הוא גם המליץ לקדם את ביטול ההפרדה המבנית, שתקל משמעותית על בזק.
 
חקירת פילבר מאפסת את הסיכויים שביטול ההפרדה המבנית בבזק תיכנס לתוקף עוד השנה. אבל אם ננקה את כל הרעשים, דווקא יש לקדם את מהלך הביטול. בשלב הראשון רצוי לאפשר את איחוד בזק עם חברת הבת בזק בינלאומי. ביטול ההפרדה המלאכותית יחסוך הוצאות של עשרות מיליוני שקלים לשנה ויועיל הן ללקוחות בזק והן לבעלי המניות.
 
כאמור, האירוע השני בבזק הוא החקירה הפלילית של רשות ניירות ערך. נחקרים חשדות לעסקות "בעלי עניין" בין בזק לחברת תקשורת הלוויין yes (בנוגע לתנאים לקניית יס על ידי בזק) ועסקות בין yes לחברת חלל תקשורת.

שלמה פילבר. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
שלמה פילבר. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90


 
לכל המקרים קשור שאול אלוביץ', שהינו הבעלים של בזק ויס (באמצעות יורוקום) ושל חלל תקשורת (בבעלות יורוקום). נחקרים גם מנהלים שסייעו לפי החשדות לקידום העסקאות שפגעו בציבור בעלי המניות.
 
החקירה בעיצומה. זאת לא תהיה חקירה מהירה ולא ניתן לקבוע עדיין אם יוגשו כתבי אישום נגד המעורבים. באותה מידה לא ניתן לטאטא מתחת לשטיח את נזקי החקירה לבעלי המניות בבזק, שאיבדו בתוך פחות מחודש יותר מ־2 מיליארד שקל.
 
חשוב להדגיש כי גם בזק עצמה טעתה, בכך שסיפקה למתחריה את הנשק שהופעל נגדה. במקום להתנהג כמבוגר האחראי וליישם בנפש חפצה את רפורמות התשתיות, היא גררה לא אחת רגלים. מנכ"לית החברה סטלה הנדלר הסבירה שפריסת תשתית הסיבים האופטיים תתעכב ללא ודאות רגולטורית. החברה גם הפרה את תנאי הרישיון והשיא היה בקיפול חד־צדדי של האנטנות שהתחייבה לפרוס.
 
נכון, יש לבזק נסיבות מקילות. קשה לטעון שמשרד התקשורת אכף את הוראות החוק בצורה שוויונית כלפי כל החברות. הוא גילה סלחנות יוצאת דופן כלפי גולן טלקום, ילד המחמד של שוק התקשורת, שקיפלה את אנטנות השידור בניגוד בוטה לתנאי הרישיון.
 
משרד התקשורת ומבקר המדינה מוזמנים לבדוק גם את התנהלות חברת הטלוויזיה בכבלים HOT. היא לא פרסה תשתיות בכל המדינה ולא פעלה כמתחייב לקידום רפורמת השוק הסיטונאי. 
 
ועדיין, אחרי כל הפרשות, בזק היא גוף חזק ויציב, הנהנה מתזרים מזומנים חיובי. אין חשש לעתיד החברה. הנהלת בזק מנסה אומנם לשדר עסקים כרגיל, אבל ספק אם בנוהל הקרב הנוכחי ניתקל בקרוב ביוזמות צרכניות שנועדו להיטיב עם הלקוחות.