1. מגנומטרים. הצבת המגנומטרים בשערי הר הבית הייתה דרושה כבר לפני שנים רבות. יש כאלו בוותיקן וגם במכה. הערבים ניצלו את הכניסה החופשית כדי להבריח להר נשק קר, מאות בקבוקי תבערה ואלפי זיקוקים. עכשיו גם נשק אוטומטי. הוואקף הודיע שאינו מוכן שמוסלמים יעברו בדיקות בשערים. זה פוגע בחופש האלימות שהוענק להם במשך השנים, בהפקר הריבונות שניתן להם מימי משה דיין ועד היום. לא רוצים - שלא ייכנסו. המופתי הירושלמי, זה היושב על כיסאו של חאג’ אמין אל־חוסייני, העז ברוב חוצפתו לאיים כי “עכשיו תצטרך המשטרה למצוא גורם שיסכים לקבל את המפתחות, ולא בטוח שימצאו”. ואני אומר: הלוואי. זה הזמן לקחת מהם את המפתחות, לצמצם אותם מ־1,000 שומרים היום ל־28 שהיו להם לאחר מלחמת ששת הימים. מסגד אל־אקצא שלהם. הר הבית שלנו. הגיע הזמן לריבונות ישראלית בהר.



2. ירדן. הנשיא ריבלין בירך על התפקיד החיובי שמילאה ירדן במשבר. “מלך ירדן הבין את הסכנה ופעל יחד איתנו להרגעת הרוחות”. האומנם? המלך עבדאללה גינה את הפיגוע בשיחתו עם נתניהו, אך מיד לאחר מכן נאם יו”ר הפרלמנט הירדני, עאטף אל־טראונה, גינה את ישראל, שיבח את “השהידים שהשקו בדמם את האדמה הטהורה” והוסיף: “הפגיעה של הכיבוש הישראלי במקומות הקדושים ביותר בירושלים ובאל־אקצא מהווה את הסיבה להמשך ההתנגדות ולהצתת אש הנקמה בלבבות”. ירדן אינה דמוקרטיה. בניגוד לישראל, יו”ר הפרלמנט אינו נושא נאומים מסוג זה, בניגוד לדעת המלך. המשחק של עבדאללה הוא המלוכלך ביותר באזור. אין שום סיבה לשבח את המלך הממשיך להסית בארסיות נגד ישראל. כאשר בית המלוכה ההאשמי יסולק מירדן - תקום שם מדינה פלשתינית והפלשתינים יאבדו את המעמד היקר להם כל כך, של עם “כבוש” שאין לו מדינה. ירדן היא פלשתין.



3. ערביי ישראל. טיבי, עודה, ג’בארין, גנאים, חאג’ יחיא ואבו עראר לא הצליחו להחליט אם לגנות “אלימות” בכלל או להסתפק בהצהרה כי ערביי ישראל אינם תומכים בשימוש בנשק. בין כך ובין כך - הם תלו את האשם בישראל וב”כיבוש”. לרגע אחד לא חשבו הח”כים הערבים של הרשימה המשותפת להוקיע את הרוצחים או להכות על חטא ההסתה בארץ ובעולם בשם סיסמת השקר “אל־אקצא בסכנה”. וטוב שכך. תמיד טוב שהיהודים בישראל, שאינם מבינים ערבית ואינם מצליחים להבין את הגוונים בהצהרות חברי הכנסת הערבים, ולמה לא הצליחו לגבש הצהרה מעורפלת משותפת - ידעו עם מי יש להם עסק: עם אויבים מבית.



4. אבו מאזן. התקשורת שלנו ידעה לציין כי בניגוד למעשי רצח קודמים, גינה הפעם אבו מאזן בשיחתו עם נתניהו את הפיגוע. אותה תקשורת לא ציינה כי באותו יום שידרה הטלוויזיה הפלשתינית שוב ושוב נאום הסתה של אבו מאזן מ־2014, שבו קרא לבני עמו למנוע - בכל דרך שהיא - מיהודים להיכנס להר הבית “ולטמא אותו”. פת”ח, שאבו מאזן הוא היו”ר שלה, פרסמה בביטאונה הרשמי “אל־חיאת אל־ג’דידה” למחרת הפיגוע בהר הבית את תמונות “השהידים” אשר לטענתם “נרצחו בדם קר” בלי להתחשב בקדושתו של הר הבית, וקראה לפלשתינים “עת הזעם הגיעה!” מי שחושב שאבו מאזן אומר דבר אחד באוזני נתניהו ושליחי ארצות הברית באזור כדי להצטייר כמתנגד לטרור, ובה־בעת אומרים דובריו ואנשיו את ההפך הגמור - אינו טועה. רק אצלנו מעדיפים לשמוע רק מה שנעים לאוזנינו ולהתעלם מהאמת.



5. מגנומטרים 2. אוי ואבוי לנו אם נתקפל עכשיו ונאפשר לערבים להיכנס להר בלי בדיקה, אם המשטרה תעניק פטור מבדיקה למחבלים של הוואקף או אם סדרי הביטחון החדשים על ההר יהיו רק “זמניים”. בכיר במשטרה אמר כי “מבחינה מבצעית, הבידוק במגנומטרים בכניסות להר הבית לא ניתן ליישום בשל כמות המתפללים הגדולה שמגיעה למקום”. באמת? איך מצליחים להעביר במגנומטרים 100 אלף איש בנתב”ג ביום,? או 80 אלף איש בכניסה לרחבת הכותל ל”ברכת כוהנים”? 4 מיליון בחודש החאג’ במכה? כבר למדנו כי “לא מסוגל” זה האח הקטן של “לא רוצה” והבן דוד של “אני טמבל ולא מסוגל להמציא תירוצים יותר טובים”. מתברר כי יותר ממה שהמכשירים האלה יודעים לגלות מתכות, הם רגישים להיעדר ריבונות.