1. נטו שר אוצר: מחר בלילה יטוס שר האוצר בליווי מנכ"ל משרדו לפגישה עם ראשי האוצר האמריקאי. משה כחלון יכול לפרגן לעצמו את הנסיעה, שבמסגרתה ימצב את עצמו כמי שדואג לקשרים עם הממשל ולהמשך הסיוע הביטחוני לישראל. לסנטור לינדזי גראהם הוא יודה על הסיוע ועל הגדלתו ב־80 מיליון דולר. מהיועץ הכלכלי של דונלד טראמפ הוא יבקש פרטים נוספים על רפורמת המיסוי, ומצדו הוא ימסור לאמריקאים פרטים על הסיוע לפלסטינים, והכל תחת עינו הפקוחה של רון דרמר, השגריר בארה"ב.
הביקור נערך לאחר שפינת המבוגר האחראי לענייני תעשייה נסגרה אף היא. השבוע נחשף שבהוראת שר האוצר המיר החשב הכללי חוב דולרי לשקלים לחיזוק הדולר. בשובו מארה"ב יכריז כחלון על תוכנית סיוע חדשה לתעשייה. בתחילת השבוע נפגש עם הנגידה קרנית פלוג לדיון בנושאי כלכלה. על הפרק עמד העיכוב בהנהגת ביטוח פיקדונות בבנקים ומצב הדולר. למרות המחלוקות מעת לעת עם בנק ישראל, כחלון מתחזק קשר סביר עם הנגידה.
ההילה הבינלאומית ושיקום היחסים עם המגזר העסקי היו חסרים ברזומה שלו. בהורדת יוקר המחיה וניהול הפוליטיקה הפנימית הוא חניך מצטיין. שר האוצר כיבה באבּה את האש שניסה להבעיר הממונה על התקציבים, אמיר לוי, זמן קצר לפני פרישתו. זה כלל תלונה למבקר המדינה כנגד המנכ"ל שי באב"ד, וניסיון לאכוף את מינויו של ערן פולק כממונה על התקציבים. הוועדה לבחינת מבנה ההנהלה באוצר יצאה לדרך כפי שרצה באב"ד. לתפקיד הממונה נבחר זמנית יואל נווה, הכלכלן הראשי. פולק הבין את הרמז ופרש.
שלשום נערכה מסיבת פרידה לאמיר לוי בחוף פלמחים. כחלון, ששונא פרידות כעוסות, כפה על באב"ד ולוי להתפייס ואפילו להתחבק. הסומק בלחיי לוי למשמע המחאות שהרעיף עליו השר נראה למרות שעת הלילה המאוחרת.
בענייני יוקר המחיה, מתקפת הפינוקים נמשכת במלוא העוז. בתוך שבוע היה לנו את חוק אשראי הוגן, פיצולי דירות, פיקוח על שכר דירה, ביטול עמלת פירעון מוקדם של משכנתה, הלוואות P2P, וההצעה שאושרה בקריאה טרומית לביטול עמלת קנייה באינטרנט לכרטיסי קולנוע. כל אלה בזכות המרוץ לפגרה. זה המקום להחמיא לח"כ רועי פולקמן, שנבחר כפרלמנטר מצטיין מטעם המכון לדמוקרטיה.
אבל עם כל הכבוד, המבחן האמיתי ביוקר המחיה יהיה ייצוב הטירוף במחירי הדיור. השבוע נזכר כחלון בלשכתו שגם נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור אמרה לו דברים דומים עם כניסתו למשרד האוצר. כחלון מגלה בנושא הדיור אופטימיות זהירה. הנתונים החודשיים, המצביעים על ירידה בביקוש, מעודדים. ב־12 החודשים האחרונים עלה אומנם מדד הדיור ב־4.5%, אבל במחצית 2017 העלייה נמוכה מ־1%. בינתיים ממתינים להחלטת שופטי בג"ץ בנושא מיסוי דירה שלישית. העיכוב מוסבר במחלוקת שהתגלעה ככל הנראה בין השופטים. כשההחלטה תתפרסם רשמית, סביר שהיא לא תהיה פה אחד.
בשעה שנתניהו מבקר בפריז וצופה בהפועל באר שבע בהונגריה, כחלון, למי שעדיין לא הבין, התחיל מזמן את מסע הבחירות. השבוע השיק כנס נטו למשפחה בקריית אונו ובקרוב יערוך מפגשים דומים ביישובים נוספים.
מה שלא יחליט נתניהו, כחלון מוכן לכל תרחיש. בחירת אבי גבאי ליו"ר מפלגת העבודה הפתיעה. גבאי נתפס כבשורה מרעננת וכמשאבת מנדטים מהבאר של יש עתיד ומכולנו. בסביבת כחלון ממליצים לייבשו כמה שיותר באופוזיציה. מצד שני, הסתעפות חקירת הצוללות והחקירות האחרות מבעירות את הקרקע מתחת לכיסאו של ביבי ועלולות לצייר את שר האוצר כשותף, אם כי פסיבי. הפרסומים והימשכות החקירות עלולים לכרסם במעמדו כשומר סף. במשמרתו הוא דואג לעליונות בית המשפט העליון, חרד לאירועי הר הבית ומשמש כמבוגר האחראי בקשר עם הפלסטינים. לא ברור אם יוגש כתב אישום נגד נתניהו, ואם כן האם נתניהו יתפטר ויקדים את הבחירות. כחלון עצמו לא ייזום מהלך לפירוק הממשלה.
במאזן שבין הורדת יוקר המחיה לתדמיתו הציבורית, יוקר המחיה גובר. הספיקה לו הסאגה בעניין תאגיד השידור. באוזני אחד ממקורביו הוא העריך שלא יוגש כתב אישום נגד נתניהו, ושהבחירות יתקיימו במועדן. גם אם יוחלט אחרת, כחלון ערוך לכך.
2. בזק. בקרת נזקים
היום ב־10:00 יתייצבו בכירי בזק בבית המשפט, ועל הפרק שאלת הארכת מעצר הבית של יו"ר הדירקטוריון שאול אלוביץ', בנו אור, המנכ"לית סטלה הנדלר והיועצת המשפטית לינור יוכלמן. מעצר הבית אינו סוגיה משפטית יבשה בלבד. עם כל הכבוד לעניינים חשובים כמו שיבוש הליכי חקירה, יש חברת ענק לנהל, ובזק היא אחת הגדולות במשק. אסור להשאיר את החברה ללא יו"ר קבוע, ללא מנכ"ל, ללא מנהל כספים וללא יועצת משפטית.
מאז החלה החקירה לפני שלושה שבועות איבדו מניות בזק כ־2.5 מיליארד שקל מערכן, והסוף אינו ידוע. זה צריך להדאיג בעיקר את ציבור בעלי המניות. אלוביץ' עצמו מחזיק בשרשור ב־10.4% מהמניות בלבד.
נוהגים לדבר על נזקי תספורות הטייקונים והפגיעה בפנסיות, והנה עפו להם בלי להרגיש מיליארדי שקלים, ואין פוצה פה ומצפצף. אנליסטים בבתי השקעות כמו אקסלנס ממליצים להתאפק ולא להשקיע במניות. מעל לראשיהם של בעלי השליטה מרחפות לא פחות משלוש תביעות ייצוגיות במיליארדי שקלים, שעיקרן המיזוג הבעייתי עם חברת יס.
רשות ני"ע ביקשה השבוע מבית המשפט לדחות לנובמבר את הדיון באחת התביעות מחשש לשיבוש הליכים. המשמעות היא שבזק תתנהל תחת עננה כבדה של חוסר ודאות לפחות עוד ארבעה חודשים. וזה עוד לא הכל. סוגיות הנוגעות לרגולציה, ובראשן האם התוכנית לביטול ההפרדה המבנית תצא לפועל, ייאלצו לחכות.
התוכנית, שבגינה נשלח מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר למעצר בית, נועדה לאפשר לבזק לנצל את יתרונותיה היחסיים. המיזוג עם יס היה חוסך לבזק הוצאות מס של מאות מיליוני שקלים. המיזוג עם חברות הבת פלאפון ובזק בינלאומי היה חוסך הוצאות תפעוליות של עשרות מיליוני שקלים ומסייע לקידום מה שמכונה בעגה המקצועית שיווק "חבילות טריפל", "בנדל הפוך" ואולי בבוא העת "חבילות קווטרו".
בינתיים, במשרד התקשורת אין עם מי לדבר. המנכ"ל במעצר בית, והשר איוב קרא אינו אחראי למה שהתרחש אצל קודמיו ועדיין צריך ללמוד את החומר.
באופן מפתיע, מי שנוטל את המושכות בבזק הוא יו"ר הדירקטוריון הזמני דוד גרנות. בימים האחרונים חוזק מערך הייעוץ התקשורתי וצורף לו אבירם כהן, שהיה אחד מיועציו של אבי גבאי במסע הבחירות בעבודה. בתחילת השבוע כינס גרנות את פורום המנהלים לשיחת מוטיבציה והבהיר שיש לשדר עסקים כרגיל ולהמשיך ביישום התוכניות העסקיות שהוכנו מראש. גרנות הדגיש שבזק היא חברה חזקה עם תזרים מזומנים יציב, ואסור שהחקירות יפגעו בניהולה השוטף. מסרים דומים הועברו במייל לכל העובדים. "אם יהיו צווארי בקבוק, אתם מוזמנים להגיע אלי כדי לפתור את הבעיה", הציע גרנות. במקביל זימן ישיבת דירקטוריון לבחינת מינוי ממלא מקום להנדלר. ההחלטה תעוכב עד קבלת תוצאות הדיון בבית המשפט היום.
אז אם משדרים עסקים כרגיל, אין כמו להחזיר לחיים את הפרזנטור הנצחי גידי גוב לקמפיין פרסומי לעידוד גיוס לקוחות לאינטרנט. השבוע התבשרנו גם על הפיכתה של סביון ל"עיר חכמה" על ידי בזק ועל שירות נוסף בוויי־פיי. כעת כולם ממתינים בדריכות לפרסום דוחות בזק למחצית 2017 באמצע אוגוסט.
3. הקרב על הוועד
מי שהגיע שלשום בבוקר לבנייני הנהלת מזרחי טפחות בלוד נתקל במאבטחים שהוזמנו למקום. הנהלת הבנק, בראשות אלדד פרשר, נערכת לאפשרות הגרועה מכל - השבתת הבנק לאחר 15 שנים של שקט תעשייתי. שיבושי עבודה כבר הורגשו בסניף ראשון לציון ואתמול בסניף קריית גת.
ועד המזרחי, שהיה מאז 2005 ילד הכאפות של הוועדים בבנקים, נזכר להתעורר. היו"ר דני דהאן מתחיל להפגין שרירים ועדיין לא ברור אם אכן תפרוץ שביתה מיד אחרי 1 באוגוסט (מדובר בתשעה באב, יום שבו הבנק ממילא סגור), כפי שהוועד התחייב.
העילה לסכסוך היא פערי שכר עצומים של 14% במו"מ בין ההנהלה לוועד. בהנהלת הבנק רחוקים מלהיות שאננים, ואחד האתגרים של פרשר הוא למעוך את העיצומים בעודם באבם. עובדים זמניים מוזמנים לשיחות ומשוגרים אליהם איומים שמוטב שלא יעשו צרות כי אחרת קידומם יהיה מוטל בספק. עובדים ניהוליים הוכשרו לשמש כטלרים למקרה שייסגרו סניפים. הנהלת המזרחי מרשה את כל זה לעצמה פשוט כי היא יכולה.
עובדה שהוועד נבהל מההצלחות של עצמו ואמש נענה סתם כך להצעת ההנהלה ל"הפסקת אש" ולחזרה לשולחן המו"מ.
ועד המזרחי משקף את מצבם של ועדי הבנקים האחרים. אם בעבר, בתקופה שבראשם עמדו לואי רוט (לאומי) ריקי בכר (דיסקונט) ושרה לייזרוביץ (המזרחי) הם נחשבו לאימת המגזר העסקי, הם הפכו בהדרגה לפחות נשכניים. ההנהלות בעידוד הפיקוח לוחצות להתייעל ולקצץ בתנאים ובתוספות השכר, והן מנצלות את הזעזועים והשינויים הרגולטוריים כדי לגייס את העובדים.
אלא שכל זה אינו מפריע למנכ"לית לאומי רקפת רוסק־עמינח להתחיל לפנק את בעלי המניות בדיבידנד במזומן. גם דיסקונט שוקל זאת בחיוב. במזרחי, בפועלים ובבינלאומי ממשיכים לפנק, לפנק ולפנק, והעובדים ממשיך לפהק. לפחות עד כה.
"ההנהלות מנצלות לרעה את העובדה שהמערכת הבנקאית נמצאת תחת מתקפה. מנסים לקצץ בזכויות שלנו כשצריך או לא. בבינלאומי אין תוכניות פרישה, אבל ההנהלה יוזמת פניות נקודתיות לעובדים שרוצים לשלוח", אומר חנוך ליבנה, יו"ר ועד הפקידים בבינלאומי. "אנחנו במאבק משפטי מול ההנהלה בנוגע להמרת ימי המחלה וקבלת בונוסים כמקובל בבנק לאומי". ליבנה נחשב עד לאחרונה לילד הפרוע בכיתת ועדי הבנקים, אבל בשנתיים האחרונות ולנוכח הנסיבות הוא התמתן. תמיכתו בשלי יחימוביץ' בבחירות להסתדרות גרעה נקודות.
גם בדיסקונט הלכי הרוח השתנו, ומאז שרפי קזלקופי החליף לפני כשנתיים את יו"ר הוועד המיתולוגי ריקי בכר, יש עם מי לדבר. בנובמבר 2016 נחתם הסכם שכר, שכלל לראשונה תוספות שקליות קבועות שהיטיבו עם העובדים הצעירים. חוקת העבודה הוארכה בחמש שנים, תקציב הרווחה הוגדל ונקלטו 60 עובדים עם מוגבלות. הוועד נתן אור ירוק לתהליכי התייעלות ולניוד מנהלים ללא "דמי מעבר". מספר החוזים האישיים הוגדל. מדובר בהישג ראוי לציון של המנכ"לית לילך אשר־טופילסקי, המגיעה לשקט התעשייתי המיוחל לאחר שנים של אכילת מרורים. דיסקונט הפך לבנק "משעמם" מבחינת יחסי העבודה.
מירי רובינו משמשת כיו"ר הוועד בבנק לאומי מאוקטובר 2009. באוקטובר הקרוב היא תבקש מחדש את אמון העובדים, ויש לה סיבה לאופטימיות. אומנם, בהתקרב מועד הבחירות נשמעות בבנק טרוניות על הפער בין הוותיקים לדור ב', בעיקר בנושאי הפנסיה, אבל השוואת תנאי העבודה במערכת הבנקאית מוכיחה שעובדי לאומי חיים בגן עדן. השכר הממוצע לעובד בלאומי גבוה לעומת האחרים. אפילו לאחר ש"הטייס האוטומטי" הופחת מ־5% בממוצע לשנה ל־3.5%, מדובר בתוספת ריאלית נאה. ב־2016 פונקו העובדים בבונוס של שלוש משכורות (מתוכן שתיים במניות), וב־2017 בשתי משכורות פלוס מענק של 4,000 שקל. בקיצור, די בכך שרובינו תשמור על הקיים כדי שעובדי לאומי ימשיכו להיות מושא לקנאת העובדים בבנקים האחרים.
ולמרות זאת, הדנ"א של הבנק השתנה לרעה, והעובדים מרגישים את זה. השבוע חשפתי כי 800 עובדים נוספים מעוניינים לנצל את תוכנית הפרישה. מערכת היחסים בין רובינו למנכ"לית רקפת רוסק־עמינח רעה ושונה מיחסי האמון שהיו לה עם גליה מאור, המנכ"לית הקודמת. חבר ההנהלה דני כהן מוזעק מעת לעת לגשר בין הצדדים. רובינו שומרת על מאזן אימה מול רוסק־עמינח, אף שעד היום לא השתמשה בנשק יום הדין. המנכ"לית לא מתייעצת עם יו"ר הוועד לגבי מינויים, וזה גורם לתקלות כדוגמת מינוי ראש חטיבת משאבי אנוש שנאלצה לפרוש או ללכתו הביתה של ראש חטיבת הטכנולוגיה.
"אף פעם לא הייתי חברה של רקפת ולא ישבתי איתה במסעדה. היו הרבה רגעים של משבר אמון, אבל אני מרגישה מספיק חזקה. אם אצטרך, אדע לעשות לה את הבית ספר של החיים", אומרת לי רובינו.
אבל את זורמת עם תוכניות הפרישה המחזקות את בנק פפר הדיגיטלי על חשבון הבנקאות המסורתית.
"שטויות. אל תיפול לפח הזה. מי הולך לפפר? כל ההזויים! זה גימיק. תבקש לראות תוכנית עסקית של פפר. תגיד לי איך הוא יכול להחליש אותנו".
יש לך אם כך הסבר מדוע כל כך הרבה עובדים רוצים לעזוב?
"בעבר העובדים היו מרוצים, אבל בשלוש השנים האחרונות משהו השתנה, ואני ממליצה למנהל כוח אדם לעצור ולחשוב מה קורה בבנק ומה זה אומר עלינו. אבל אל תתבלבל. זאת דלת מסתובבת. אנשים פורשים ובמקומם נכנסים אחרים".
מפיצים שמועות על אכזבה מתפקודך. מאיפה זה מגיע?
"תגיד לי אתה. תרגיע את כולם. אני לא הולכת לשום מקום, ויש לי לפחות עוד שלוש שנים כיו"ר הוועד. תשאל בבנקים האחרים מדוע כולם רוצים הצמדה לעובדי לאומי. אני לא מפחדת מכלום. אף אחד לא יכול לאיים עלי".
עד כאן תמצית תמונת מצב של המתרחש בוועדי לאומי, דיסקונט, הבינלאומי ובנק המזרחי. שכחתי מישהו? אה כן, את בנק הפועלים. יו"ר הוועד הוא יוסי גל, והוא מייצג את העובדים ובעצם גם את ההנהלה. גל החליף את שרלי אמזלג שפרש באחרונה מהבנק. הנוהג בבנק הפועלים הוא שיו"ר הוועד עובר ועדת קבלה בהנהלה. לאחר שאושר וסיים את הקדנציה יזכה בפרס בדמות קידום ניהולי. אגב, אחד מיושבי ראש הוועד בעבר היה אריק פינטו, המנהל כיום את הבנק.
4. האישה והמגפון
כמו בכל מוצ"ש בחודשים האחרונים תתייצב גם מחר עו"ד סיגלית קסלר להפגנה בפתח תקווה מול ביתו של היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט. היא מה שמכונה "אזרחית מהשורה" שהחליטה לעשות מעשה. היא נמנית עם מובילי המחאה שיזם מני נפתלי, לשעבר אב הבית במעון ראש הממשלה. עו"ד קסלר (59) אם לארבעה וסבתא לשני נכדים, מתמחה בתחום רשלנות רפואית. בפעילותה הנוכחית היא מתמחה ברשלנות מנהיגותית.
אני עוקב אחריה בפייסבוק ותוהה מניין הכוח להתייצב בכל מוצ"ש עם המגפון, שירי המחאה ותמונות קרטון של צוללות. "לא יכולתי יותר", היא אומרת, "לאנשים בגילנו יש פרספקטיבה. הבנתי שמשהו לא טוב קורה במדינה וזה לא רק בפוליטיקה. נכנסים לסופר ורואים מחירים מטורפים ועושקים אותנו. וזה לא שקמתי פתאום בבוקר עם התובנה הזאת. מדובר בהצטברות של דברים".
כיצד החלה מחאת פתח תקווה? ספרי איך הסיפור התבשל מאחורי הקלעים.
"השורש של כל זה הוא אולי חוש הצדק המפותח אצלי. כבר בצוק איתן רציתי לקום ולמחות, לאחר שאחד ממכרי הצעירים נהרג בנגמ"ש מקרטון. במקרה הנוכחי התעוררתי אחרי שהתברר ששללו למני נפתלי את רישיון הנשק. מה שקומם אותי היה הדורסנות והראש הקטן. יצרתי איתו קשר בפייסבוק כדי לעזור להחזיר לו את הרישיון. באחת השבתות הזמין אותי להצטרף להפגנה. הראשונה הייתה ב־26 בנובמבר 2016 עם 15 איש. עמדנו וצעקנו, ובחנוכה שרנו 'באנו חושך לגרש'".
מה מקומם אותך? מדוע יצאתם להפגין וסחפתם מאות, אם לא אלפים?
"יש דברים שאסור לקבל. יש אזרחים סוג א' המקבלים פטור מתביעות עוד לפני שנחקרו, ויש דרג ב'. נבחר ציבור בדרגה הגבוהה ביותר חייב להיות נקי וצח ותחת זכוכית מגדלת. עם אדם כזה צריך להחמיר יותר מבוזגלו. מנדלבליט אמור להיות השליח שלי ושל כל אזרח לענייני מצווה ועשיית הטוב, אבל בעיני הוא לא ממלא את תפקידו. כשרביב דרוקר חשף את נושא הצוללות, הוא הכריז שאין חשש למעשים פליליים. אחר כך שמר אצלו במגירה את הקלטת של ביבי ומוזס תשעה חודשים ובהמשך לא התיר חקירה סימולטנית של ביבי ושרה. כל זה מספיק חמור".
הופתעת מהמעגל ההולך וגדל של המצטרפים, שכלל את מנהיג העבודה אבי גבאי, את אלוף במיל' דורון רובין, אורנה אנג'ל, עיתונאים ועוד?
"לא הופתעתי אלא התרגשתי, ובעיני זה כמו נס גלוי. יש תהליכים סטיכיים שחייבים לקרות, כמו האביב הערבי שהחל כשמישהו שרף את עצמו. אני נרגשת עד דמעות ומתעקשת לא לבכות".
פגשת את אבי גבאי. מה דעתך עליו?
"נתקלתי בו כששימש כשר לאיכות הסביבה ובזמנו הייתי קשורה לשדה בריר. ביקשתי לשלוח הודעת SMS, והיחיד שהגיב היה אבי גבאי, שהתנגד להעניק למשפחת עופר רישיון כרייה. זו לא פעם ראשונה שגבאי מגיע להפגנה. הוא גם הגיע אחרי שנתנו מכות למני נפתלי ושברו לו את היד".
האם אין חשש שהמחאה תפנה לכיוונים פוליטיים ותאבד את המטרה?
"כל הבעת דעה במרחב הציבורי היא מעשה פוליטי. יש הבדל בין מעשה מפלגתי לפוליטי. בתחילת הדרך התחננתי לאנשים שיבואו כדי לשמור עלינו. מבחינתי, כל מי שרוצה להגיע להפגנה מוזמן, גם אם זה ח"כ דוד ביטן. מצדי שביבי עצמו יגיע. זאת לא מחאה מפלגתית. כולנו אנשים תמימים, ואין לנו שאיפות אישיות. אני עושה את זה למען עתיד הילדים והנכדים".
מה דעתך על ראש הממשלה?
"בעבר כששמעתי אנשים שטוענים שביבי שקרן, נעלבתי בשמו כי לא ידעתי לתפוס אותו בשקר, אבל כשטען שהקרן החדשה מממנת אותנו, ידעתי שהוא לא דובר אמת. אסור שראש ממשלה לא יגיד את האמת. מבחינתי, הוא אכזבה. בבחירות 1996 הצבעתי בעדו כי הוא היה משהו חדש, צעיר, רהוט, מרענן וכריזמטי, בעל כושר רטורי מעולה שסימל את התקווה. לא האמנתי בחלומות הכי השחורים שנגיע למצב הזה. אדם עם כל כך הרבה איכויות, למה הוא לא עושה טוב? איך ייתכן שהחברים שלו הם מיליונרים בלבד? מה עם איזה חבר חקלאי, סופר, מדען או פלאח?".