שפיכת חבית בנזין למדורה בוערת - זה מה שקרה, קורה ויקרה כאשר חשבונות פוליטיים ופנאטיות לאומנית־דתית מנהלים סכסוך נפיץ. כבר דשו, בצדק, בשאלה מדוע הוחלט להניח לרוני אלשיך לבדו להחליט אם לבלוע או להקיא את העצם שתקע בגרון עם ישראל. מובן שאלשיך החליט להשאיר את הפצצה המתקתקת ושאלוהים ידאג לשאר.
הכי פשוט זה לדרוש את פיטוריו. הוא שהחליט להציב את המגנומטרים. אם לא הבין שמדובר בפרובוקציה, צריך לפטרו על טיפשות. אם הבין, צריך לפטרו על הפגנות שרירים מיותרות שגורמות נזק לביטחון אזרחי המדינה.
אין חולק על כך שאלשיך, מתנחל קיצוני בעבר (אחראי בין השאר לפרובוקציה שגררה את צה"ל למבצע צוק איתן), אינו מסוגל או אינו רוצה להבין כיצד פועל המנגנון הדתי־לאומני בצד הפלסטיני, משום שהוא עצמו דתי־לאומני. בדיוק כמו שותפו האידיאולוגי והפוליטי נפתלי בנט.
מערכת הביטחון אמרה את דעתה על יעילות המגנומטרים - שאין קשר בין המגנומטרים לבין פיגועים – והיא הציעה לפרק את הפצצה המתקתקת שהכין אלשיך.
השאלה היא מדוע הקבינט, שרוב חבריו הם פוליטיקאים ציניים, החליט להעביר את שיקול הדעת לאלשיך. התשובה היא כמובן בגוף השאלה. נתניהו אנד קומפני, מחשש שבנט יגבה מהם מחיר אלקטורלי בגין הפגנת חולשה, החליטו להשאיר את ההחלטה בידי המפכ"ל (ארדן הוא גלגל חמישי בכל קונסטלציה). והתוצאות בהתאם.
זהו סוג של צדק פואטי אכזרי עבור נתניהו. שנים הוא מפמפם את קהלו ב"חזק מול חמאס" ו"שומר את האינטרס הישראלי בהר הבית". אולם ברגע שבנט לכד אותו בפינת "מי יותר גיבור על הערבים", כאשר האינטרס הישראלי הוא (לכאורה) מגנומטרים, נתניהו התפייד. העולם, כולל ידידינו הסעודים, אומר לו לפרק את הפצצה הזו. מהומות? עשרות הרוגים ופצועים משני הצדדים? נתניהו לא ידע כלום כי אין כלום. מלבדו.