טוב שהודלפו דבריו של ג'ארד קושנר, חתנו ויועצו הבכיר של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לגבי משבר הר הבית והסכסוך הישראלי־פלסטיני בכלל. כך אנחנו מבינים כי הממשל אינו הסיבה לכך שהממשלה התקפלה לנוכח דרישות הפלסטינים בעניין הר הבית. נכון, האמריקאים לא עלו על בריקדות והגנו על המגנומטרים בגופם, אבל הם גם לא תבעו מישראל להסיר אותם. בדבריו הצדיק קושנר את הצבת גלאי המתכות. לטענתו, לאחר ששני שוטרים נרצחו באמצעות כלי נשק שהוברחו להר הבית, הצבת גלאי מתכות כדי למנוע המשך הכנסת נשק למתחם "אינה דבר בלתי רציונלי לעשות".
קושנר הדגיש כמה פעמים את התפקיד המרכזי של ההסתה הפלסטינית בהצתת האלימות בהר הבית. הוא גם קבע כי ההסתה הפרועה הובילה לטבח בני משפחת סלומון בחלמיש.
דבריו לא השתמעו לשתי פנים. קושנר לא הטיל את האשמה במשבר "על שני הצדדים", אלא על הפלסטינים באופן בלעדי. הוא סיפר כי לאחר שבחן את ההיסטוריה של הניסיונות האמריקאיים ליישב את הסכסוך, הוא הגיע למסקנה שלא היו יותר מדי הישגים ב־40 או 50 השנים האחרונות, ואמר את מה שאף מתווך אמריקאי לא אמר עד היום: "ייתכן שאין פתרון".
אז למה הוא עוסק כמעט מדי יום בעניין נטול פתרון? כי "זאת אחת הבעיות שהנשיא ביקש מאיתנו להתמקד בהן", הודה קושנר, "ועל כן נתמקד בה וננסה להסיק את המסקנה הנכונה בעתיד הקרוב".
מן הסתם, מישהו שמדבר כך בפורום סגור, בגילוי לב, לא ייאלץ את ישראל להיכנע לגורמי טרור וג'יהאד בהר הבית, בנוה צוף או בכל מקום אחר. אז אם האמריקאים לא לחצו על הממשלה להתקפל, מה קרה בקבינט? למה בנימין נתניהו, שר הביטחון אביגדור ליברמן ושותפיהם התקפלו לנוכח תכתיבי אויביה של ישראל? הרי האינסטינקטים של ראש הממשלה ושריו היו צריכים להוביל אותם להחלטה הפוכה. קודם כל, מבחינה ביטחונית, כי ברור שכניעה היא צעד חסר היגיון. כפי ששחרור מחבלים מביא לעוד פיגועים ומקרי רצח, כך כניעה לתכתיביהם של גורמי טרור וג'יהאד מובילה באופן ישיר לטרור ולמקרי רצח נוספים. כל חברי הקבינט מבינים את זה. וגם מבחינה פוליטית. עבור בוחרי הליכוד, כניעה בהר הבית נתפסת כבגידה בקולותיהם. ושוב, נתניהו ושריו יודעים זאת, גם מבלי שיגידו להם הפרשנים בעיתונים.
מה גרם להם לפעול כך בכל זאת? על פי דיווחי התקשורת, מי שגרמו לקבינט להיכנע היו אלה שאמורים להבטיח ניצחון. נציגי מערכת הביטחון, צה"ל והשב"כ, השתמשו במעמדם בישיבת הקבינט כדי לזרוע אימה ופחד בקרב השרים.
בשקף שהוצג לקבינט ופורסם בערוץ 2, ציינו ראשי מערכת הביטחון כי עמידה ישראלית איתנה תוביל לארבע תוצאות איומות: אינתיפאדה חדשה, חידוש פעילות טרור על ידי מחבלי התנזים של פתח, פגיעה ביכולת הלחימה של ישראל נגד חיזבאללה ושיתוף פעולה חריג של העולם המוסלמי, מאיראן ועד טורקיה. התרחישים הללו שנויים במחלוקת. לדוגמה, שיתוף הפעולה בין טורקיה ובין איראן. מימי תקרית ה"מאווי מרמרה" במאי 2010, דרך מבצע צוק איתן ועד העימות הנוכחי, קטאר, טורקיה ואיראן מאוחדות נגד ישראל, ערב הסעודית ומצרים. במשבר הר הבית, בצעד מפתיע ודי מדהים, הסעודים העזו לתמוך בישראל כאשר טרחו לציין כי גם הם הציבו גלאי מתכות במסגדים במכה ובמדינה.
אשר לאינתיפאדה, לאנשי הפת"ח ולפגיעה ביכולת הלחימה של צה"ל בלבנון, התפקיד של מערכת הביטחון הוא להכין תוכניות לניצחון אויבינו. מי שלא מסוגל לעמוד במשימה, שיפנה את הדרך למי שכן יכול. כאשר מסתכלים על תרחישי מערכת הביטחון, קשה מאוד שלא להתרשם כי מי שהכין את המצגת עשה זאת כדי לאלץ את הממשלה לפעול בדרך שלא הייתה הולכת בה אלמלא תרחישי האימים שהוצגו.
קשה להתנער מהרושם שמה שעשו גורמי ביטחון בשבוע שעבר בקבינט, דומה מאוד למה שעשו קודמיהם ב־2010 וב־2012, כאשר סירבו להכין את מערכת הביטחון לקראת מתקפה על מתקני הגרעין של איראן, וכפי שהתנהגו בשנת 1996 כאשר הטילו על נתניהו את האשמה במהומות הדמים של הפלסטינים בעקבות פתיחת מנהרות הכותל.
יש גבול לכמה שאפשר לכעוס על גורמי ביטחון. נכון, הם מותחים את החבל יותר מדי, אבל הממשלה היא זאת שמאפשרת להם לפעול כך, ובראש ובראשונה ראש הממשלה ושר הביטחון. תפקידם להבהיר לרמטכ"ל, לראש השב"כ ולכפופים להם כי משימתם אינה להכתיב את מהלכי הממשלה, תוך ניצול מעמדם כמומחי ביטחון, אלא לגבש תוכניות שיאפשרו לממשלה ליישם את מדיניותה.
אז מדוע נתניהו וליברמן לא פועלים כך? למה נתניהו רומז כי האמריקאים אילצו אותו להתקפל? למה הם לא מביעים ביקורת על התנהלות ראשי מערכת הביטחון? ובכן, הסיבה היא שלממשלה אין מדיניות. אין לה יעד אסטרטגי. אין לה דרך. ועל כן היא איננה מובילה את המטכ"ל, השב"כ והמשטרה להשיג את יעדיה, אלא מסתפקת בצעדים טקטיים ופופוליסטים חסרי משמעות ותועלת, כמו הגבלת שעות הצפייה בטלוויזיה למחבלים כלואים.
ומה יכול להיות היעד של הממשלה בהר הבית? יישום ריבונותה, תוך מתן חופש דת ופולחן לכל הדתות במקום הקדוש. המגמה של ישראל חייבת להיות פתיחת הר הבית ליהודים ולנוצרים לצד המוסלמים. על נתניהו ושריו להודיע כי הם מעוניינים לעבוד עם כולם כדי לקדם את המטרה הזאת.
ועם כל הרצון הטוב והכמיהה שלנו לשלום, אם הפלסטינים שוב יציתו מהומות ומשברים בטענה "אל־אקצא בסכנה", ישראל תפעל באופן חד־צדדי כדי לאפשר את חופש הדת והפולחן לכולם. כך גם מערכת הביטחון ומשרד החוץ יידעו מה לעשות. ואם וכאשר יפרצו מהומות, הפוליטיקאים שלנו יתנהגו כמצופה ממנהיגים ויתמודדו בצורה ראויה עם המשבר. אז יהיה ברור גם לפלסטינים, לעולם המוסלמי בכלל ולאיראן וטורקיה בפרט, שהר הבית אינו קלף חזק ושבגלל המתקפה שלהם, הם הפסידו את מונופול הפולחן שלהם על הר הבית.
[email protected]