בסאגת מיסוי הדירה השלישית יש הרבה יותר מהנראה לעין. האפקטיביות של חוק זה בכל הנוגע לשוק הדיור מוטלת בספק (אף שחלקם של המשקיעים בשוק הדיור יורד), אבל למרות זאת, שר האוצר, משה כחלון, הולך איתו עד הסוף. שלשום, לאחר שנודע על החלטת בג”ץ לפסול את החוק, התכנסו בלשכתו של כחלון ראש מטה הדיור, אביגדור יצחקי, מנכ”ל האוצר, שי באב”ד, היועץ המשפטי, אסי מסינג ובכירים נוספים, במטרה לטכס עצה לגבי הצעדים הבאים.
אחד מהם היה פנייתו של כחלון ליו”ר ועדת הכספים, משה גפני (יהדות התורה) בבקשה לכנס את הועדה על מנת להמשיך עם הליך החקיקה. אתמול הודיע גם דוד ביטן, יו”ר הקואליציה, שהוא תומך במהלך. גפני עצמו, שמסתייג מהחוק, נאלץ "לזרום” עם שר האוצר. מי טוב ממנו להבין את מגבלות הקואליציה? הלוא שר האוצר בזבז זמן יקר. אם מיסוי דירה שלישית הוא באמת חוק כל כך חשוב, הוא היה חייב להיענות להמלצת שופטי בג”ץ לאשר מחדש את הליך החקיקה, כך שהיום החוק כבר היה עובדה מוגמרת, אלא שכחלון לא פעל בהתאם - ייתכן כי היה משוכנע שבג”ץ יאשר את החוק.
פרט לכך, באותו הזמן, כשמשבר האמון בינו לבין נתניהו על רקע נושא התאגיד הציבורי הגיע לשיאו, האמין כחלון שאם החוק יובא פעם נוספת לאישור הכנסת, ספק אם יאושר. אז מה קרה ששר האוצר החליט למרות הכל להמר ולהביא את החוק לחקיקה מחודשת? פשוט – כי הוא יכול.
שר האוצר שמר על “תענית שתיקה” בכל הנוגע לחקירות נגד ראש הממשלה, עובדה שהיוותה עבורו מנוף פוליטי. נתניהו מבין שבימים אלו הוא תלוי לחלוטין בכחלון ולכן הוא גומל לו בנדיבות בהסכמתו לחידוש החוק השנוי במחלוקת.
אגב, החוק שנוי במחלוקת לא רק ציבורית אלא גם בתוך מפלגת הליכוד. ביטן, שהתבטא בעבר נגד החוק, נאלץ כעת להתכופף ולהסכים לאשרו, כמו חברי כנסת וקואליציה נוספים, בהם גפני ושר הביטחון, אביגדור ליברמן. אז כן - מחירי הדיור אולי נבלמו, אבל לא ירדו.
אבל עם כל הכבוד, סוגיית חקיקה מחודשת היא מורכבת. ביום רביעי הבא תצא הכנסת לחופשה והמשכן ייסגר עד 3 בספטמבר. כשהחוק יעלה פעם נוספת על סדר היום, הוא ישונה ולא יאושר במתכונתו המקורית.
ישנן עדיין לא מעט שאלות לא פתורות. אחת המורכבות שבהן נוגעת למועד תחילת החוק – האם תוקפו יהיה רטרואקטיבי מתחילת 2017 או ממועד רישומו ברשומות. אני לא משפטן, אבל נדמה לי כי לאחר שנכווה ברותחין, מומלץ לשר האוצר להיזהר בצוננים, ולא לנסות להחיל את החוק רטרואקטיבית. ליו”ר ועדת הכספים מומלץ שלא להסתבך במחטף נוסף אלא לתת לחברי הכנסת (גם לאלה השוהים בחו”ל) את ההזדמנות להשתתף בדיונים.
ועכשיו, בואו נניח כי החוק יאושר רק ברבעון האחרון של 2017, עדיין יהיו חייבים לעדכן את תחזית גביית המס העומדת על 900 מיליון שקל. בו בזמן, יש צורך בשיפוץ לוחות הזמנים, שבמהלכם בעלי הדירות יוכלו להחליט כיצד לפעול.
אז בהתחשב בכל זאת, מדוע כחלון מתעקש על החוק, אף שכעת ניתנה לו הזדמנות פז “לרדת” ממנו? כפי שאמרנו - כי הוא יכול. סביר להניח כי ראש ממשלה אחר לא היה מרשה לו להמשיך בפארסה זו, אבל נתניהו הוא ראש ממשלה תחת חקירות, והנה לנו דוגמה לכך שאדם שנמצא תחת סחיטה (פוליטית) מתקשה להחזיק בשלטון כראות עיניו. אשר לכחלון עצמו, ייתכן שהוא חושש שביטול חוק זה יהווה מכה ליוקרתו הפוליטית, ובהחלט אפשר שהוא באמת ובתמים מאמין לעדת יועציו, שטוענים כי מיסוי דירה שלישית יגרום לירידת המחירים המיוחלת.