עד מתי נתניהו? עד שייאספו כל העדויות והראיות, יתלקטו כל עדי המדינה והיועץ המשפטי לממשלה יחליט - אחרי שימוע - להגיש כתב אישום. לא רגע אחד לפני - כשאיפת כל שונאיו ויריביו הפוליטיים. אף שציבורית הם צודקים. ולא רגע אחד אחרי, וכפי שהיו מבקשים כל אוהביו והאוכלים מכף ידו, אף שמשפטית גם הם צודקים. לא כתאוותם של אלו שבעיניהם היה כבר מזמן “אשם עד שתוכח חפותו”. אך גם לא כחנופתם של מלחכי פנכתו. על נתניהו להתפטר כאשר יחליט היועץ המשפטי לממשלה סופית להגיש נגדו כתב אישום.
כך תבעתי מאולמרט לעשות. כך אני קורא לנתניהו. לישראל מגיע ראש ממשלה שאינו פועל תחת כתב אישום בקבלת שוחד, מרמה או הפרת אמונים. כל ראש ממשלה מושחת מהווה סכנה קיומית למדינה, כי הוא עלול להחליט על פי מה שדרוש להצלת צווארו, ולא על פי טובת מדינתו. ואולי הוא בכלל נתון לסחיטה, ואולי אינו מבצע שום רפורמות חיוניות ודחופות בפרקליטות ובבית המשפט העליון רק כיוון שהוא חושש מנקמתם אם וכאשר ישב על ספסל הנאשמים.
אם אכן יוגש כתב אישום כזה, צריך נתניהו להתפטר ולא לעמוד בראש הליכוד כמועמדו לראשות ממשלה בבחירות שיתקיימו לאחר מכן. יש לנתניהו הזדמנות אחרונה להוכיח כי טובת המדינה לנגד עיניו ולא טובתו האישית, ואם הוא עדיין מאמין שדרך הליכוד היא הנכונה (אגב, מה היא בדיוק, תזכירו לי, ”שתי מדינות לשני עמים” כהצהרות נתניהו, או “לא תקום ישות מדינית זולת ישראל ממערב לירדן” כחוקת הליכוד?) אם הוא משוכנע כי “דרך השמאל” אכן מובילה אותנו לאסון, עליו להבטיח הליך מסודר של בחירת יורש בליכוד, כזה שיהיו לו סיכויים להרכיב קואליציה במתכונת הנוכחית או אחרת, ולהציגה בפני הנשיא. אם יזכה לאמון הכנסת, יוכל המחליף להיות ראש ממשלה עד נובמבר 2019.
אם, משום שכלל לא ברור לפי שעה אם כך יעשה נתניהו או שינהג כמי שאומר “אחרי המבול”. כי אם כך ינהג - תעיד דרך זו כי הוא מעריך שכבר לא ישוב לזירה הפוליטית. אבל אם הוא בטוח בחפותו וביכולתו להוכיח אותה, וטובת המדינה כפי שהיא אמורה להשתקף במצע הליכוד חשובה בעיניו - עליו לעשות כמעשה מנחם בגין. גם כאשר אמר “איני יכול עוד” - פרש לביתו, אך השהה את הגשת התפטרותו לנשיא עד אשר בחר הליכוד בשמיר כיורשו והוא השלים את הרכבת הקואליציה שלו.
כי אין באמת סיבה פוליטית או ציבורית שהסיגרים והשמפניה, “ישראל היום” ו”ידיעות אחרונות”, הצוללות ובזק - ייקחו עמם לתהומות האופוזיציה גם את “הממשלה הימנית ביותר בהיסטוריה של ישראל”. אולי דווקא צרותיו של נתניהו הן הזדמנות לבחירת מנהיג שלא ימעל במנדט שנתנו לו בוחריו.
שלא יקפיא בנייה בירושלים וביהודה ושומרון. שלא יהרוס יישובים, אלא יקבע בהם ריבונות. שלא יפחד מבית המשפט העליון. הליכוד, זה הגוף אשר אחרי נפילת ממשלת שמיר ועליית השמאל לשלטון נשבע לא לצאת לעולם נגד ראש ממשלה מכהן מטעם הליכוד, הליכוד הזה - אם הוא מפלגת שלטון חפצת חיים, או סתם חפץ שלטון - אסור לליכוד הזה לסמוך על ה”אם” של נתניהו. עליו לקבוע כי יש לבחור עתה יורש. גם אם תהיה בכך משום הכרה בכך שימיו של נתניהו כראש ממשלה כבר קצובים. יש כרגע רק סיבה אחת לקוות שימים אלו יתארכו: בכירים פלשתינאים אמרו שבגלל מצבו המשפטי של נתניהו, יוזמה מדינית אינה רלוונטית.