הפגישה היום בסוצ'י בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין לא תשנה כמלוא הנימה את העובדה שבכל הנוגע לאיראן - ישראל בודדה ומבודדת בזירה הבינלאומית. זאת בדידות קשה וחמורה משום שהיא נגרמה לא על ידי אויביה ומבקשי רעתה של ישראל, אלא כתוצאה ממדיניותם של מנהיגי שתי המעצמות, רוסיה וארה"ב, שראש הממשלה גאה ומתהדר בידידותם עם ישראל, ולדימיר פוטין ודונלד טראמפ. נתניהו מעריך את הידידות הזאת כהישג מדיני חשוב, אבל הוא יגלה עכשיו שקל, נוח ומפתה להתמודד מול יריבים עוינים. קשה, מאוד לא נעים ואפילו מתסכל להיאבק למען האינטרסים של ישראל מול ידידים. מה שמגביר את התסכול הוא שמדובר בהתפתחויות בשטח שנושאות עמן איום וסכנה לביטחונה של ישראל.
ולדימיר פוטין מכיר ומודע לאיום על ישראל מהשתלטות איראן על סוריה. גם דונלד טראמפ יודע שאיראן היא האויבת הגדולה של ישראל. אבל טראמפ לא יכול לעזור לישראל בבלימת התעצמותה של איראן. סוריה בכלל לא מעניינת אותו והיא בכלל לא חלק מהאג'נדה שלו. פוטין הסכים לשתף פעולה עם ישראל ולאפשר לה להפציץ מטרות בתחומי סוריה כדי למנוע את התעצמות כוחו של חיזבאללה, אבל הוא לא כל כך מעוניין וגם לא כל כך רוצה להרחיב את הבנתו לדאגת ישראל למאבק מול איראן, בוודאי שלא במידה, בהיקף ובתקיפות שראש הממשלה נתניהו יבקש ממנו בפגישתם היום בסוצ'י.
לדברי דיפלומטים בכירים במרכז האו"ם, מבין שש המעצמות החתומות על הסכם הגרעין עם איראן, רוסיה פעילה, מובילה ומקדמת את המאמץ להשבת איראן למשפחת העמים. פוטין לא יעשה שום מהלך שיפגע ויזיק באופן משמעותי ביחסיו הטובים עם איראן. לפי דיווחים הרווחים בקרב דיפלומטים בניו יורק, המשלחת הישראלית בראשותו של ראש המוסד יוסי כהן שקיימה בשבוע בעבר שיחות בוושינגטון, התקבלה בחום אבל לא השיגה את יעדה המרכזי - לשלב את ארה"ב, או לפחות לקבל הצהרה רשמית של תמיכה, במאבק נגד התפשטות והתבססות איראן בסוריה.
גם המשלחת בראשותו של ראש הממשלה נתניהו תתקבל היום ברוסיה בסבר פנים יפות. מותר להניח שפוטין יחזור על הבטחות לשיתוף פעולה עם ישראל בשטח, אבל הפעם מדובר ביעד ישראלי, לפעול נגד ולמנוע מאיראן להיהפך לגורם הדומיננטי בסוריה. מבחינתו של פוטין, זהו יעד מרחיק לכת שאולי אפילו אין בכוחו לקדם ולהשיג.