על אף איומיה, גם הפעם כנראה תבליג סוריה על התקיפה המיוחסת לישראל הבוקר, למרות שזו תקיפה די חריגה מהדפוס שאפיין את מעשיה בסוריה, מאז שהחלה מלחמת האזרחים העקובה מדם, הנמשכת זה שש שנים וחצי. מפקד חיל האוויר הפורש אלוף אמיר אשל אמר לאחרונה בראיונות פרישה כי ישראל תקפה קרוב למאה פעמים בסוריה. רוב התקיפות האלה, לפי פרסומים בתקשורת הערבית, היו נגד משלוחי נשק, בעקר טילים.
הפעם, לפי הודעה רשמית של סוריה וכלי תקשורת המזוהים עם האופוזיציה, כלי טיס של ישראל שגרו טילים בחמישי לפנות בוקר לעבר מתקן צבאי במחוז אל חאמה.
כך או כך, תקיפה בעומק סוריה, אם נכונים הפרסומים, היא גם מסר ברור לא רק למשטרו של הנשיא בשאר אסד אלא גם לרוסיה ולאיראן. ישראל מנסה בחודשים האחרונים לפעול באמצעים דיפלומטיים כדי לשכנע את ארצות הברית ורוסיה שיתחשבו באינטרסים שלה בסוריה וימנעו מאיראן, המיליציות השיעיות הסרות לפיקודה ומחיזבאללה להתקרב לגבול ברמת הגולן. לישראל חשוב גם שלאיראן לא תהיה נוכחות קבועה בסוריה ושלא תקים בה מפעלים לייצור טילים.
מכיוון שהקשב של ממשלו של הנשיא דונלד טראמפ נתון רובו ככולו לקוראיה הצפונית ובשל החלטתו האסטרטגית להכיר בסוריה כאזור השפעה רוסי, הבינו בישראל כי הדיפלומטיה נכשלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו טס בדחיפות בשבוע שעבר לפגישה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כדי לשוב ולחדד באוזניו את קוויה האדומים של ישראל.
על רקע זה נראה שעם קבלת מודיעין מדויק על מה שמתרחש באתר באזור אל חאמה, אין לשלול אפשרות שהוחלט גם לאותת בעזרת פעולה בשטח על מה לא תוכל ישראל להבליג. עם זאת השאלה הגדולה, על רקע אותם פרסומים, היא עד מתי תסכים רוסיה להעלים עין מהתקיפות של ישראל, שפוגעות במשטר. עד מתי תוכל רוסיה להמשיך במשחק הכפול שלה: להיות מגינה של אסד ובה בעת לאפשר לישראל לפגוע במעמדו וביוקרתו, במיוחד בעת הזו כשביטחונו העצמי הולך וגובר על רקע הצלחותיו ולחזור ולשלוט בחלקים נרחבים של המדינה.