לנתניהו יש הזדמנות להביא לפתרון הסכסוך הישראלי־ערבי־פלסטיני

באופן טבעי, עיני כל יהודי באשר הוא נשואות בימים אלה של תשרי, בתחילת השנה העברית החדשה, לעבר המחר, לעבר השנה הבאה. מה שברור הוא שהמציאות סביב מדינת ישראל היא לא פשוטה, מעוררת דאגה ובעיקר מחייבת את ראש הממשלה בנימין נתניהו להתעלות, לצאת מהביצה הפוליטית שבה מדשדשת ממשלתו זה זמן ולחדול ממשחקי ההישרדות הפוליטית שלו ומהעיסוק בקטנוניות ובאפרוריות של הפוליטיקה בגרוש שמאפיינת לאחרונה את התנהלותו ואת ממשלתו.
 

לראש הממשלה נתניהו הזדמנה מציאות מדינית בינלאומית חד־פעמית, שאם הוא ידע לנצל אותה, לנהל ולהתנהל בה בפרגמטיות, בתבונה ובשכל ישר, הוא עשוי להיכנס להיסטוריה כמי ששינה את פני המזרח התיכון והביא לפתרון הסכסוך הישראלי־ערבי־פלסטיני בן יותר מ־100 השנים.
 

בימים אלה, כשבסעודיה, מצרים, מדינות המפרץ, ירדן, עיראק, לבנון וגם בטורקיה מתבוננים בעיניים כלות בהתעצמות האיראנית, בכוונות ההתפשטות שלה, במאמצים הבלתי נלאים של איראן להפוך למעצמה גרעינית עם טילים ארוכי טווח ובעובדה שאיראן הניצבת בראש האסלאם השיעי מאיימת עליהן ועל האסלאם הסוני, מדינת ישראל היא הפרטנר הטוב והחשוב ביותר להקמתה של הקואליציה האנטי־איראנית; ציר של עוצמה נגד האיום של ציר הרשע של איראן, סוריה, חיזבאללה וחמאס, בשיתוף ובחסות צפון־קוריאנית.

 

אין ספק שבכל אחת מאותן מדינות שמאוימות על ידי איראן יש יותר מרצון גדול להקמתה של אותה קואליציה. המפתח להקמתה נמצא בישראל, והתנאי הראשון להקמתה הוא מציאת פתרון לסכסוך הישראלי־פלסטיני. זהו פתרון שניתן להגיע אליו אך ורק בעזרת ההשפעה והלחץ של מצרים, סעודיה, מדינות המפרץ וירדן על הפלסטינים. במציאות הנוכחית ישראל לא יכולה להגיע לשום הסדר והסכם עם הפלסטינים כל עוד חמאס הוא הצד הדומיננטי.

בישות הפלסטינית אין לישראל עם מי ועל מה לדבר, אבל משא ומתן על הסדר הגיוני שיהיה מקובל על מדינות הקואליציה ויהיה מבוסס על מתווה שתי מדינות לשני העמים בגבולות 67', עם תיקונים ושינויי גבולות בעקבות גושי ההתיישבות היהודית, עשוי להוביל להסכם. תתרום לכך ההשפעה המשמעותית שיש לסעודיה, מדינות המפרץ, מצרים, ירדן והליגה הערבית על הרשות הפלסטינית וחמאס, שיבינו היטב שזו ההזדמנות האחרונה להגיע לפתרון, וכל ניסיון לדחות אותו ייצור להם בעיה כלכלית, מדינית וביטחונית, כשכל צינורות התמיכה של מדינות ערב ינותקו.
 

מעבר לפתרון החשוב וההיסטורי שעשוי להיוולד מהמצב הזה, הקואליציה האנטי־איראנית, שתכלול את ישראל ועוצמתה הצבאית, תהווה כוח הרתעה משמעותי מול כל ניסיון של איראן וציר הרשע לאיים ולנצל את המציאות שנוצרה בסוריה ובעיראק להשתלטות בעזרת משמרות המהפכה, חיזבאללה והמיליציות השיעיות.

קואליציה כזו תהווה כוח מזרח־תיכוני חדש שיפתח בפני ישראל הרבה שערים בעולם הערבי, שהיו נעולים בפניה מאז הולדתה לפני כ־70 שנים. זה אכן יהיה מזרח תיכון חדש שעשוי לשנות את פניו ובעיקר יתרום לפריחתה ושגשוגה של מדינת ישראל, כשלצדה המדינה הפלסטינית שחיה איתה בשלום.