נשים רבות נופלות קורבן להטרדות מיניות. הן מפחדות, שותקות, נפגעות, מושפלות. אין ספק שזה לא צריך להיות ככה, אבל לא כל מקרה נחווה באותה צורה על ידי כל אישה. יש גם נשים שמתעשתות מהר, יודעות להתמודד, לא שותקות ולא חיות אחר כך עם טראומה. זה מן הסתם תלוי בחומרת המקרה, אבל גם בגישה.
אולי זה נכון שכל אישה היא קורבן פוטנציאלי, אבל קורבן בפועל הוא אדם שחי בתפיסה בסיסית של חולשה, ולא כל הנשים חיות בתחושה כזו. אישית, הייתי שמחה לשמוע במסגרת קמפיין כזה גם אותן. מצד אחד, חשוב ליידע נשים חלשות שהתופעה גורפת ושעדיף לא לשתוק כשמישהו מטריד אותך. מצד שני, אישה שאומרת שאפשר גם להרגיש עם זה אחרת ולהתמודד אחרת, נותנת השראה לגישה שונה. לא שתקתי, לא הרגשתי חלשה, לא אפשרתי לזה לעצב אותי, והאידיוט שהטריד אותי שילם על כך. כשמראים שאפילו נשים חזקות הן קורבנות, כדאי להיזהר ולא לקבע את כל המין הנשי כקורבן.
ההצלחה של הקמפיין היא בכך שהוא הפך לשיחת היום ועורר הרבה דעות ועמדות. הרי המטרה היא מודעות. אבל מספר הנשים שהתנפלו ברשתות החברתיות באגרסיביות על כל מי שהעיר משהו מעט ביקורתי לגבי הקמפיין, היתה קצת מפחידה. ראשית, כי הטרדה כוחנית מסוג אחד לא מצדיקה הטרדה כוחנית מסוג שני. ושנית, כי תופעת האלימות המילולית ברשת רווחת ודוחה לא פחות מתופעת ההטרדות כלפי נשים. בשורה התחתונה, אולי הקמפיין הבא צריך להתמקד במסר שכדאי להתנהג כמו בן אדם גם כלפי נשים וגם בכלל.
למרות ההערות, כל הכבוד למי שהציף את המדינה בשיח נוקב על הנושא. גם כי זה נושא ערכי וחשוב, וגם כי זה כוחה של העיתונות. בשנים האחרונות העיתונות התרגלה להתנהל מתוך תפיסה של קורבן - אין כסף, החשיפה בירידה, הציבור איבד אמון וביבי מתעמר בעיתונאים ומלבה את השנאה. כנראה מדי פעם צריך תזכורת שזה לא בדיוק כך.