כחלון מתמרן בין שלטון החוק לשאיפתו שהממשלה תאריך ימים

"במושב הזה נמשיך לעשות דברים טובים לאזרחי המדינה. נפחית מסים על פי תוכנית ששר האוצר ואני נסכם בקרוב כדי להקל על אזרחי המדינה, היזמים ובעלי העסקים", הבטיח ראש הממשלה ב"נאום החמוצים" בפתיחת מושב החורף של הכנסת. אנשי האוצר שמעו את הדברים והחמיצו פנים. המנכ"ל, שי באב"ד, היה בעיצומה של פגישה עם הממונה על התקציבים החדש שאול מרידור, ולא האמין. ניסיון נוסף לגניבת קרדיט על ביצה שטרם נולדה?
 

אגב קרדיטים, תשמעו סיפור. משה כחלון העלה באמצע השבוע ברשתות החברתיות את גרף העלאת שכר המינימום בשנים האחרונות, שזינק ל־5,300 שקל לחודש. נחשו מי לקח קרדיט והעלה גרף דומה שעה וחצי לאחר מכן? נכון, בנימין נתניהו. בהנהלת האוצר עדיין לא נדונה תוכנית להפחתת מסים. שר האוצר מוטרד מדברים דחופים בהרבה. אחד מהם הוא הצורך בהתאמת תקציב 2018 להוצאות הנוספות והפעלתו לפי כלל הנומרטור. הדבר נועד למנוע חריגה תקציבית מעבר למגבלות החוק. ההמלצות יובאו מוחרתיים לאישור הממשלה, אלא שנתניהו גמר אומר להפחית מסים לפי תוכנית שהתווה יועצו הכלכלי אבי שמחון. 
 

ארסנל האפשרויות מגוון. אחת מהן היא הפחתה נוספת של מס החברות מתחת למתווה הנוכחי (מס החברות יופחת ב־1 בינואר ל־23%). התעשיינים ישמחו אם תאושר להם סוף־סוף התוכנית לניכוי פחת מוגדל בעלות של מיליארד שקל. באגף התקציבים מתנגדים. על הפרק גם הפחתה נוספת של מס הכנסה למשתכרים 20־30 אלף שקל בחודש. על כך דווקא יש קונצנזוס. ובשורה לחובבי ההשקעות בבורסה: על הפרק אפשרות להפחתת מס רווחי הון, או לחלופין מתן פטור ממס על השקעות בניירות ערך של 60 אלף שקל לשנה.

ההצעה גובשה על ידי יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר. המהלך יאפשר למשוך את הציבור בחזרה לבורסה המתאוששת ולהסיט את מיקוד ההשקעות משוק הנדל"ן. אולם מנהל רשות המסים משה אשר מתנגד בחריפות למהלך. על כחלון, שלא שינה את עמדתו ולפיה יש להחזיר לאזרח את מה שנגבה ממנו, הפחתת המסים מקובלת. המסים יופחתו למרות התנגדותה הנחרצת של הנגידה קרנית פלוג, שהפסיקו לספור למרות היותה היועצת הכלכלית של הממשלה.
 

בשבועות האחרונים מתפקד כחלון כלוליין הפוסע על חבל דק. הוא מנסה ללכת עם ולהרגיש בלי. שר האוצר מעוניין שהממשלה הנוכחית תוציא את ימיה (עד סוף 2019) כדי לקטוף את פירות ההצלחה בתוכנית מחיר למשתכן. ככל שיעבור הזמן יותר צעירים יזכו לדירת החלומות, ופוטנציאל המצביעים שיכירו לו תודה בקלפי יגדל. 
 

טקטיקת משיכת הזמן רלוונטית גם לגבי תקציב 2019. נתניהו והוא פועלים להקדמת אישור תקציב 2019 לאפריל 2018. המהלך יחשק את הממשלה וינטרל את המפנטזים על הקדמת הבחירות, ולמען האמת אין רבים כאלה. מצד שני, כחלון באמת חרד לשלטון החוק ולפגיעה בבית המשפט העליון. הוא כבר אמר לי שבתנאים מסוימים יתמוך ביוזמה לקיצור כהונת ראש הממשלה לשתי קדנציות.
 

"ישראל יקרה לנו מכדי שנוכל להפקיד אותה בידי אלה שעלולים לפגוע במערכות שחשובות לדמוקרטיה. נעמוד בהסכמים הקואליציוניים, אבל בדברים שאינם קשורים בהסכמים כל חבר סיעה יקבל חופש הצבעה ויצביע לפי צו מצפונו", אמר עם פתיחת מושב החורף. כחלון אינו מהסס להביע את עמדתו הנחרצת נגד החוק הצרפתי לאי־חקירת ראש ממשלה מכהן. בעניין הזה הוא הולך בכל הכוח נגד ביבי. הוא אומנם מהלך על חבל דק, אבל מוכן לכל אפשרות. כל זה לא הפריע לאנשי השמאל להפגין שלשום מול ביתו של כחלון בדרישה להפיל את ממשלת נתניהו, וכל השאר לעזאזל. אגב, באותו ערב השר השתתף בחתונה משפחתית ולא היה בביתו.
 

מאז פרשת התאגיד כחלון מתייחס לנתניהו בחשדנות, אף על פי שהאחרון מנסה לחבק אותו. בניגוד לעבר, השניים כבר לא מנגבים יחד צלחות חומוס.

נתניהו יכול להתהפך בשנייה ובכל רגע נתון להכריז על הקדמת הבחירות. לכחלון תוכנית מגירה גם לאפשרות זאת. בינתיים הוא ממשיך לקדם גם את האינטרסים הכלכליים הבינלאומיים של ישראל, והיום הוא ייפגש עם שר האוצר האמריקאי סטיבן מנוצ'ין.

2

באי הכנס של לשכת סוכני הביטוח באילת לא האמינו למשמע אוזניהם: המפקחת דורית סלינגר הצהירה שאין בכוונתה להאריך את תוקף התקנות המאפשרות מכירת פוליסות ביטוחי סיעוד קולקטיביים במתכונתם הישנה. היא אמרה מה שאמרה אף שעמדתו של שר האוצר (המתואם עם מזכ"ל ההסתדרות) שונה. מבחינת כחלון, יש למצוא כל דרך לאפשר את המשך מכירת הביטוחים במתכונתם הקודמת כדי לא לפגוע במבוטחים, אף שאכן מדובר בפוליסות בעייתיות. 
 

המפקחת התבלבלה כנראה וחשבה שכרשות עצמאית היא יכולה להתעלם מהפוליטיקאים ולעשות ככל העולה על רוחה. לפני שנה זה לא היה אפשרי. כשסוגיית הביטוחים עמדה על הפרק, היא התכופפה ותוקפן של תקנות הסיעוד הישנות הוארך בשנה. מאז היא הצמיחה כנפיים ותפסה עצמאות.

את הקמת רשות ההון יזם ח"כ איציק כהן, סגן שר האוצר הנצחי. כהן חשב שהרשות תוכל לקדם את נושאי ביטוח הפנסיה ושוק ההון משיקולים מקצועיים וללא לחצים. הוא לא שיער לרגע שהגולם יקום על יוצרו, מספרים במסדרונות האוצר.

 

שנה לאחר הקמתה, מתברר שמדובר בטעות קשה. רשות שוק ההון והביטוח אחראית במישרין לחסכונות, לביטוחים ולפנסיות של מיליוני אזרחים. הוראות החוק והתקנות מונפקות אך ורק משיקולים מקצועיים קרים, ללא התחשבות באזרח או בחברות הביטוח, כפי שטען השבוע יאיר המבורגר, בעל הבית של הראל. בדרך נשכחים שיקולים של חמלה, הצורך במתן תקופת הסתגלות לתקנות והחובה לזכור שגם רומא לא נבנתה ביום אחד.
 

סלינגר סירבה להצטרף לשמואל האוזר ולחדוה בר במהלך "ההודנה הרגולטורית". היא אינה מעוניינת להשבית את בית החרושת לרגולציה. היא לא רואה אף אחד בעיניים.  היא מעורבת באין ספור מריבות בתוך האוצר, בחילוקי דעות עם פוליטיקאים כמו משה גפני ובמחלוקות עם שחקני הביטוח ושוק ההון.

שנה לאחר הקמתה, רשות שוק ההון לא הצליחה להתרומם מבחינת הקונצנזוס המקצועי ונותרה שנויה במחלוקת. ועדת הכספים כופפה אותה, ותחת לחצו של שלמה אליהו נאלצה סלינגר לשנות את תקנות הגדלת ההון בחברות הביטוח. דווקא האופוזיציה מחבקת אותה. מי שמוביל את התמיכה בה הוא סגן שר האוצר לשעבר מיקי לוי (יש עתיד). נזכיר שיאיר לפיד הוא שמינה את סלינגר לתפקיד כשכיהן כשר האוצר. 
 

כבר הזכרתי את עמדתה הדווקאית של סלינגר בסוגיית הביטוחים הסיעודיים, אבל התעלמתי ממחלוקת נוספת, הקשורה לשריפות הענק בחיפה שפרצו לפני שנה. שר האוצר זימן ללשכתו את ראשי חברות הביטוח, הודיע על מצב חירום ודרש מהם לפצות על הפער בין הכיסוי הביטוחי של התושבים לבין הנזק בפועל. ראשי החברות הרימו את הכפפה, אבל סלינגר לא שיתפה פעולה וכך גם הורתה לנציגיה. היא לא יכלה לסבול את העובדה שסידור העבודה הזה נעשה מעל לראשה.
 

בעיה חמורה לא פחות קשורה בעמדתה לגבי האפשרות לכניסת משקיעים מסין לענף הביטוח. בשנתיים האחרונות היא פסלה כעשרה מועמדים שביקשו היתר לרכישת חברת ביטוח. עד היום לא פוענחה הפוביה שלה מפני הסינים. ייתכן שהיא צודקת בפרטים הקטנים, אבל חייבים לראות את התופעה גם בעיניים מקרו־כלכליות ואפילו דיפלומטיות־מדיניות. הרי לא ייתכן שפקיד, בכיר ככל שיהיה, יפסול על הסף משקיעים רק מפני שמוצאם בסין. זאת ההזדמנות להאיץ בשר האוצר לגבש מדיניות מקיפה בנושא ולהביאה להכרעת הממשלה. סלינגר מרשה לעצמה לעשות זאת מתוך מחשבה שפעילות כרשות מעניקה לה חסינות מוחלטת.
 

ובכן, היא טועה; נכון שמשרדיה אינם בתוך האוצר אלא שוכנים ברחוב עם ועולמו בירושלים, בקרבת הרשות להגבלים עסקיים, אבל היא סבורה בטעות שיש לה עצמאות משפטית. ואכן, לאחרונה היא ניצלה את הלקונה ומינתה כיועץ משפטי את ברוך לוברט, משפטן מהאוצר. היועץ המשפטי של האוצר, אסי מסינג, על דעת היועץ המשפטי לממשלה, נאלץ לשגר לה מכתב שיבהיר מחדש את חלוקת הסמכויות באופן מדויק: סלינגר רשאית להתקין תקנות ולפרסם חוזרים; כל העניינים האחרים נותרים בגדר סמכות בלעדית של שר האוצר. באותה הזדמנות הובהר שגם חשב רשות שוק ההון כפוף לחשב הכללי באוצר.
 

האם זאת רשות שוק ההון שלה פיללו מולידיה, בהם סגן השר איציק כהן? אולי סידור העבודה הזה היה עובד לו הרשות הייתה מנוהלת על ידי פקיד חכם ולא צודק, פשרן ולא נחרץ שגם יודע לזרום. במלאת לה שנה מודים באוצר שבתהליך ההקמה נעשו טעויות, ולו היא הייתה מוקמת היום, הכל היה נראה אחרת.

3

ישיבת הנהלת בזק התנהלה בתחילת השבוע באווירת נכאים. המנכ"לית סטלה הנדלר ניסתה להבהיר מדוע החברה ממאנת לרדת מהכותרות השליליות ומה צפוי בעתיד. בתוך כך, לנוכח סימני השאלה וההפתעות הרגולטוריות, המנכ"לית מתלבטת כיצד להתוות את תוכנית העבודה ל־2018, מה היקף ההשקעות הרצוי ואם אין חשש לגורלן. 
 

ואכן, בבזק הצרות באות בצרורות.  משרד התקשורת גזר השבוע על ענקית התקשורת קנס עתק בגובה 11.3 מיליון שקל, ואם לא די בכך, גם אילץ אותה לפתוח את שעריה לכל מי שמעוניין לנצל את תשתיות התקשורת שלה לקידום התחרות בענף. בקרוב יוגש ערעור על ההחלטה. יצוין שעובדי בזק לא ממתינים וכבר החלו לשבש את העבודה ולמנוע מטכנאי פרטנר להתחבר לתשתיות. נוסף על כך, הממונה על ההגבלים מיכל הלפרין בודקת תלונה של פרטנר על עיכובים מכוונים ברפורמת השוק הסיטונאי.

 

נכון שכל תלונה צריכה להיבדק לעומק, וסביר להניח שבזק קנתה את הביקורת נגדה ביושר, אבל הכל עניין של מידתיות ופרופורציות. צריך להיזהר לא לעבור לקיצוניות השנייה להתייחס למקרה בזק כאל מבחן בוזגלו הפוך. עודף המוטיבציה הרגולטורית הפך את המונופול לילד הכאפות שלהם. האופנה היא לחבוט ככל האפשר ביקירת הרגולציה לשעבר, וכל המרבה הרי זה משובח. את האינטרסים של מי הדבר משרת? בוודאי את אלה של המתחרים, אבל לא את אלה של בעלי המניות - ו־75% ממניות בזק מוחזקות באמצעות הגופים המוסדיים המנהלים לנו את הפנסיה.
 

החקירה נגד בזק ומנהליה תגיע בימים הקרובים לקו הגמר. על הפרק הסרת צו איסור הפרסום על החקירה, שבעקבותיה ייחשפו פרטים ושמות נחקרים נוספים. ההגבלות על מנכ"ל משרד התקשורת הנחקר מומו פילבר יפוגו ביום ראשון הקרוב, וייתכן שיותר לו לחזור למשרד התקשורת. כהונתו של יו"ר הדירקטוריון הזמני דוד גרנות תסתיים בשבוע הבא. לאחר שכבר הוארכה שלוש פעמים, השאלה היא אם בעל הבית שאול אלוביץ', שהשעה את עצמו, יאריך אותה פעם נוספת או יעניק מינוי של קבע. 
 

הדוחות הכספיים של בזק לרבעון השלישי יפורסמו בעוד כחודש (ב־22 בנובמבר). לא אפול מהכיסא אם יתברר שהחברה ממשיכה לשמור על קצב הרווחיות והמכירות. זה לא כל כך פשוט להסיט ממסלולה נושאת מטוסים תקשורתית כמו בזק, אבל אין ספק שגל הפרסומים האחרון והמלצת רשות ני"ע בעניין החקירה וסימני השאלה העסקיים ישפיעו לרעה על בעלי המניות והלקוחות, ולטובה על המתחרים. 

4

סיפור היטל השמירה הוא דוגמה מצוינת לדרך שבה המדינה, שלכאורה דואגת להוריד את יוקר המחיה, עושקת את אזרחיה ואת בעלי העסקים בצורה צינית. היא עושה זאת באמצעות ההיתר המפוקפק שניתן לרשויות המקומיות לגביית היטל שמירה, שאינו אלא מס נוסף בתחפושת. הוא מעשיר את קופת הרשויות במאות מיליוני שקלים בלי שתינתן תמורת לאגרה.  
 

ההיטל נולד בשנת 2000 בעקבות האינתיפאדה השנייה. הוחלט להציב בפתח כל בתי העסק "דחלילי ביטחון", שיגבירו את תחושת הביטחון של האזרחים. משום מה הוחלט שאת ההוצאה בגין "תיאטרון הביטחון" יממנו האזרחים והעסקים. רשויות הביטחון המתוקצבות בהתאם החליטו שהטיפול בנושא אינו בתחום אחריותן. לאחר שמשרד הפנים נתן את ההיתר לגביית האגרה, החלה כל רשות לסחוט כמיטב יכולתה את הלימון בלי שהאזרחים ערים לכך. אגרת הביטחון נגבית צמוד לחיוב הארנונה ב־70 רשויות כמו תל אביב (הגובה 50 מיליון שקל לשנה), כפר סבא ועוד. 
 

ההיטל נגבה גם מבתי עסק כמו בנקים (שמעסיקים ממילא שירותי ביטחון פנימיים), חברות ביטוח ובתי מלון. גם באילת התכוונו להכביד על המלונאים, שכבר משלמים 9 מיליון שקל לשנה עבור ההיטל ההזוי הזה. אלא שלחץ לא פשוט שהפעיל נשיא התאחדות המלונאים אמיר חייק, אילץ את ראש העיר מאיר יצחק הלוי להקפיא את יוזמתו עד להודעה חדשה. אבל יש רשויות שהחליטו לא לנצל לרעה את כוחן להקמת מיליציות ביטחון מקומיות. באר שבע, חיפה, חולון וגבעתיים הן דוגמאות לכך. גם עיריית רמת גן החליטה לא לגבות את ההיטל בעקבות לחץ התושבים. מועצת העיר יהוד התכנסה והחליטה אף היא לבטלו. 

 

לפני שבועיים פנה יודקה שגב, נשיא הארגונים העסקיים, למשרד הפנים בדרישה לקבלת פרטים על נתוני הסקנדל. שגב ביקש לדעה את הכנסותיה של כל רשות מקומית בגין היטל השמירה ומה הוצאותיה בסעיף האבטחה בפועל. "המידע נדרש עקב היותנו ארגון המאגד ומייצג את המעסיקים. היטל השמירה מקשה על העסקים ותורם את חלקו ליוקר המחיה ללא כל הצדקה", כתב שגב.
 

את המאבק מובילה זה יותר מעשור ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו). היא התלבשה על הנושא ומנהלת מלחמת עולם נגד הרשויות המקומיות המתייחסות להיטל כאל קופה קטנה. לצורך מאבקה היא גייסה את דוח מבקר המדינה, שקטל את השיטה. לזכותה ייאמר שלמרות המאבק הממושך היא לא נואשה ועדיין לא הרימה ידיים. בעקבות עתירתה לבג"ץ התיר משרד הפנים לרשויות המקומיות לגבות את ההיטל כהוראת שעה לשנתיים נוספות בלבד, אולם תוקף ההוראה הוארך בכל פעם מחדש, והנוכחית תסתיים בסוף השנה. אם שר הפנים אריה דרעי יבקש מוועדת הפנים להאריך את תוקף ההיטל, יינתן אור ירוק ל־70 רשויות מקומיות להמשיך לגבות, ול־200 רשויות היושבות על הגדר להצטרף לחגיגה.
 

ועדת השרים לחקיקה תדון ביום ראשון הקרוב בהצעתה של מלינובסקי לביטול האגרות בחקיקה. הצעה בנושא הועלתה כבר לפני חצי שנה אבל לא אושרה, וכעת נעשה סיבוב נוסף. "האחריות לביטחון היא של המדינה ולא של ראשי הערים. כולם מדברים על המלחמה ביוקר המחיה ועידוד המגזר העסקי, והנה מתחת לאף גובים היטל בתירוץ של ביטחון. לא בטוח שהעיריות מספקות את השירות, ובכל מקרה מי שצריכה לספק אותו היא המדינה", אומרת לי ח"כ מלינובסקי.
 

בתחילת השבוע פנתה לכחלון, שהוא גם השר לענייני יוקר המחיה. "בימים האחרונים התקבלה במשרד הפנים הוראת שעה לגביית היטל הביטחון לשנתיים נוספות וכך להטיל מסים נוספים על האזרחים. הגבייה מסתכמת במאות מיליוני שקלים לשנה, והדבר אינו עולה בקנה אחד עם המדיניות שלא לגבות מסים נוספים", כתבה. 

 

אריה אברמוביץ, נשיא לשכת סוכני הביטוח, מסיים את תפקידו אחרי ארבע שנים. זה זמן טוב לסיכומים על רקע ועידת הסוכנים שננעלה השבוע באילת והמחמאות שקיבל במהלכה, אפילו מהמפקחת על הביטוח. נשיאות הלשכה היא תפקיד כפוי טובה, הגוזל זמן, כסף ומשאבים נפשיים. זאת ועוד, ההגנה על סוכני הביטוח, שעד לאחרונה נתפסו כגוזלים את כבשת הרש, איננה בדיוק תענוג גדול. אברמוביץ הגן על שמם הטוב של הסוכנים לאחר שתוארו על ידי החברות לביטוח ישיר, בעזרתה האדיבה של הקומיקאית שני כהן, כדינוזאורים נהנתנים שזמנם עבר. 
 

"אני מסיים את התפקיד כשסוכני הביטוח מחוזקים יותר מתמיד. הצלחנו לפתוח בפניהם חלון הזדמנות חדש. ההישג הגדול ביותר בקדנציה שלי הוא אפשרות יציאת הסוכנים לעצמאות כלכלית. הקטנו את התלות בחברות הביטוח ויצרנו מסלולי הכנסה חדשים", הוא אומר.

 

"יש הרבה דוגמאות. הסוכנים מביאים את הלקוחות שלהם למחלקה מיוחדת שהוקמה בבניין הלשכה ובה מבוצע עבורם תכנון פרישה. בעבר זה נעשה בחברות הביטוח בלבד, וכעת קיבלנו אחריות על הנושא. ישנו 'מיזם לוידס', שבמסגרתו סוכן הביטוח מבטח את הלקוח במישרין באמצעות פוליסה של איילון, וזה חוסך עלויות. זה גם נותן מענה לעוצמתן של החברות, ולאחרונה הן החליטו להפסיק, למשל, למכור פוליסות ביטוח אחריות מקצועית. הוכחנו שאנחנו יודעים לדאוג לעצמנו. הרחבנו את הפעילות בתחום המשכנתאות למבוטחים והלוואות לכל מטרה. בתוך שלושה חודשים גייסנו עבור הלקוחות 30 מיליון שקל בהלוואות חוץ בנקאיות, ויש דוגמאות נוספות".
 

"כדי שלא להיות תלויים בהן באופן בלעדי כל הזמן וכדי לייצר עצמאות כלכלית. זה העתיד של הסוכנים. הגיע הזמן שגם אנחנו ניהנה מעצמאות כלכלית ללא קשר לגופים המוסדיים. הצלחתי להפוך את הסוכן מאיש מכירות בלבד ליועץ לתכנון פיננסי מקיף. גם בדוח הוועדה לבחינת עתיד ענף הביטוח נקבע שעתיד הסוכן הוא בתחום הייעוצי ולא בתחום השיווקי. אנחנו מתחילים במיזם חדש של מרקט פרו, שבו הסוכנים יגיעו לבית המבוטחים ויסבירו להם איך למנוע מקרה ביטוח. המוצר הראשון שנתחיל לשווק הוא מובילאיי לרכב".
 

"יש שיתוף פעולה הדוק עם יאיר המבורגר, יו"ר איגוד חברות הביטוח, ועם המנכ"ל גיא רוטקופף. לחברות הביטוח היה קשה לקבל את הורדת התלות הכספית בהן. זה בא לידי ביטוי במיוחד בעמדתנו הנחרצת בנושא של הפרדת התגמול לסוכן מדמי הניהול וראיית האינטרס של הלקוח במרכז העניינים. בתחילת הדרך מערכת היחסים חרקה, אבל גם החברות מתחילות להבין שעם כל הכבוד אנחנו לא צריכים את הנסיעות והפרסים, אלא את היחס ההוגן ללקוח ואת השקיפות. אנחנו מעוניינים להיות מתוגמלים כראוי. יש צורך בעבודה נוספת שתיעשה על ידי מחליפי".
 

"כבר הוכחנו בבית המשפט המחוזי שהחברות לביטוח ישיר יקרות יותר מסוכנים, כך שהטענה שאנחנו יקרים פשוט אינה נכונה. סוכן הביטוח בוודאי שאינו מיותר, והוא נחוץ למשפחה כיועץ מקיף. כשאני יושב עם הלקוח, מטרתי הראשונה היא למנוע ממנו את החשיפה לנזק פוטנציאלי. בכל העולם הולכים לכיוון מניעת סיכונים, המביאה לחיסכון למבוטחים ולמשק. אנחנו מטפלים בנושא גם דרך דוח הוועדה לעתיד הביטוח. אנחנו מכינים כמה הצעות חוק על בסיס הדוח. יש דברים שתלויים בנו ויטופלו מיידית, וחלק יטופלו בקדנציה הבאה".
 

"זה בהחלט קורה, ויש גם שיפור בתדמית סוכן הביטוח. אחד החלומות שלי היה להביא את מקצוע סוכן הביטוח אל האקדמיה. יצאנו במיזם עם מכללת נתניה, שבו הסוכן לומד להיות סוכן ובמקביל מקבל תואר ראשון באותה חבילה. מספר הסטודנטים גדל מ־3,500 בשנת 2013 ל־4,000 השנה. המכללה קיבלה הכרה של מוסד אקדמי ממשרד הכלכלה. קיבלנו גם אישור מצה"ל המאפשר תשלום שכר לימוד דרך מענק השחרור".
 

"ברור לגמרי שיש פוליסות שלא היו נמכרות ללא סוכן. אני לא מדבר כמובן על ביטוחי רכב חובה או נסיעות לחו"ל, אלא על ביטוחי בריאות, סיעוד ואפילו ביטוחי דירה. תראה: עברנו לפני יותר משנה שריפה קשה בחיפה. מי שלא היה מבוטח 'אכל אותה'. הוא נאלץ להסתפק בביטוח חלקי של המדינה. ואני כבר לא מדבר על מקרים שבהם ביטוחי הבריאות הצילו ממש את חיי המבוטחים".
 

"אני מעדיף לא לדבר על הבחירות. אני רק יכול לומר שמדובר במועמדים ראויים, ואני מפרגן לכל מי שרוצה להיות בתפקיד הזה. מי כמוני יודע מה מידת המאמץ וההקרבה הנדרשת למילוי התפקיד, וזה בא גם על חשבון המשפחה. אני מוריד את הכובע בפני כל מתמודד. חשוב שמי שיגיע לתפקיד יהיה בשל ומוכן ובעל ניסיון. את שני המועמדים גייסתי לפעילות בלשכה. אורי צפריר משמש כיום כסגני, וליאור רוזנפלד החליף אותי בלשכה במחוז הצפון".