אם בתחילת השבוע עדיין התלבטתי עד כמה צריך לקרוא לבנימין נתניהו ללכת, באה התגובה ההיסטרית הכפולה מלשכת ראש הממשלה ומהליכוד, והוכיחה לי שראשי התנועה חייבים להחליף את נתניהו מיד. זו תגובה שכולה גידופים והשמצות ואפס התמודדות עם הטיעונים שלי. היא מוכיחה דבר כפול: האחד, שראש הממשלה איבד את העשתונות, דבר שבפני עצמו מחייב ללוות אותו בכבוד החוצה. השני והחשוב מכך, התגובה משקפת דפוס של התנהגות לאורך השנים.
נתניהו מתמחה בססמאות של אווירת ימין, אבל כשבאים לבחון את המעשים שלו, מגלים דבר אחר לחלוטין. אלא שעם ססמאות חסרות כיסוי הוא מקבל שוב ושוב את קולות מחנה ארץ ישראל רק כדאי לאכזב אותם ולהגשים לא פעם את רעיונות המחנה השני.
לפי התגובות הנזעמות שקיבלתי מחלק ממצביעי הליכוד, ברור שנתניהו אכן מצליח לבלבל אותם, ובעיקר למחוק להם את הזיכרון. ולכן כדאי להעלות כמה עובדות מדגמיות.
הטור המלא מחר ב"מעריב סופהשבוע"