שוקי ההון סיכמו עוד שנה מוצלחת. שוק המניות האמריקאי עלה ב־20%, חרף האזהרות שהבחירה בדונלד טראמפ תביא למפולת כללית. מדד ת"א 125 עלה בשיעור צנוע יותר של כ־6%, אבל הבורסה המקומית, שנראתה כעל ערש דווי בתחילת השנה, התאוששה: מחזורי המסחר עלו, ועשרות חברות חדשות התייצבו בתור להנפקות. שנה טובה במיוחד הייתה גם לשוק ההייטק הישראלי. פירמת הייעוץ PWC מצאה שהיקף האקזיטים בענף הוכפל והסתכם ב־7.44 מיליארד דולר, וזה עוד לפני שמביאים בחשבון את האקזיט הגדול מכולם של מובילאיי.
אין פלא שאנליסטים שהתבקשו לספק תחזיות לקראת השנה הבאה היו אופטימיים מבעבר: רפורמת המסים בארה"ב אמורה להגדיל את רווחיהן של חברות רבות ולספק תקוות חדשות למשקיעים. הכלכלה הצומחת בישראל והפיגור היחסי של עליות השערים בתל אביב היו גם הם מקור לאופטימיות. ההייטק ממשיך להגשים חלומות של יזמים הגורפים מאות מיליוני דולרים. ייתכן שזהו בדיוק הזמן להזהיר מפני כמה בועות שמנפחים השווקים, כפי שקורה בדרך כלל בתקופות של גאות.
1. בועת הביטקוין
הביטקוין הוא המטבע הווירטואלי המפורסם ביותר מבין אלפי מטבעות וירטואליים המיוצרים על ידי יזמי הייטק בקצב הולך וגובר ומונפקים לציבור משקיעים. למטבעות האלה אין ערך ממשי, מפני שלא ניתן לקנות בהם את מרבית השירותים והסחורות בשווקים. גם מי שמכריזים על נכונות לקבל ביטקוין כתשלום ממירים אותו מיד בכסף אמיתי.
אין כל היגיון בשימוש במטבע וירטואלי לסחר בינלאומי, כאשר שוויו עולה ויורד בעשרות אחוזים בטווח של שעות וימים. איש אינו יכול להעריך מתי בדיוק יחזור הביטקוין לערכו האמיתי, שהוא קרוב לאפס. כל עוד ימשיכו שוטים וספקולנטים לסחור בערכו המדומה, עשויה הבועה להתקיים ואפילו להתנפח עוד, עד שתגיע לקִצה הוודאי. אם תוכלו לנבא מתי זה יקרה, הביטקוין יהיה כנראה אפיק ההשקעה הכי טוב בשנה הבאה.
2. המכונית האוטונומית
כל ילד בתעשיית ההייטק ומחוצה לה יודע שבתוך מספר שנים לא נצטרך לנהוג במכוניות, לפחות אם לא נרצה בכך: טכנולוגיות המשלבות תקשורת, ראייה ובינה מלאכותיות יאפשרו למכוניות לנהוג את עצמן בין יעדים שפרטיהם יוזנו על ידי הנוסעים, בעוד אלה יוכלו להתרווח במושבים, לצפות בסרטוני יוטיוב בלפטופ ולעדכן סטטוסים בוואטסאפ. בינתיים, הבהלה לטכנולוגיות שעליהן תתבסס המכונית האוטונומית ניפחה בשוק ההייטק בועה שמזכירה לא במעט את בועת הדוט קום שהתפוצצה לפני 17 שנים.
עסקת מובילאיי, שנמכרה לאינטל תמורת 15.5 מיליארד דולר, היא כנראה אחד הסימנים להתנפחות הבועה. בעקבות העסקה התנפחו מאוד מחירי ההשקעות בטכנולוגיות המכונית האוטונומית, ונראה שהחזון הטכנולוגי של הענף רחוק מכפי שהוצג: הטכנולוגיות מאפשרות כבר היום להפעיל רכב ללא נהג, ברמת בטיחות גבוהה יחסית. אבל הטכנולוגיות המתקדמות אינן פותרות בעיות רבות העומדות בדרכה של המכונית האוטונומית: מי ייקח על עצמו אחריות במקרה של תאונה? כיצד ניתן יהיה לסייע לנפגעים בתאונה שנגרמה על ידי מכוניות אוטונומיות ריקות מנוסעים או שנוסעיהן אינם מודעים לסביבתם? יש הסבורים שלפחות בשנים הקרובות יחויבו המכוניות האוטונומיות לנסוע בנתיבים מוגדרים מראש. במקרה זה לא ברור מה תהיה תרומתן לשיפור התחבורה העירונית, וכמה זמן יעבור עד שיוגדרו תנאי הרישוי ותוואי הנסיעה.
עד שכל זה יקרה ישמשו המערכות המשוכללות בעיקר כעזרי נהיגה, שישפרו את בטיחות הנסיעה וימנעו את מרבית התאונות. מבחינה זו, לא מדובר בטכנולוגיה עתידית. חלק גדול מהמערכות האלה נמצאות כבר באולמות התצוגה ברחוב המסגר בתל אביב.
3. בועת הגז
אז כמה שווים מאגרי הגז העצומים שהתגלו מול חופי המדינה ואמורים היו לשנות את כלכלת המדינה ואת מעמדה הגיאופוליטי? בחודש הבא ימלאו תשע שנים לגילוי מאגר "תמר" - המאגר היחיד שמופק ממנו גז היום. שנה מאוחר יותר התגלה המאגר הגדול השני, שגרם לאמצעי תקשורת מסוימים להכריז על ישראל כעל "נסיכות גז", ולמועצה הלאומית לביטחון לתאר חזון שעל פיו משנים המאגרים את מעמדה האזורי של ישראל כספקית אנרגיה. השווי של מאגרי הגז נאמד במאות מיליארדי דולרים, והממשלה נחפזה להקים קרן שבה יישמרו חלק מהרווחים העצומים לדורות הבאים.
השנה החל האוויר להשתחרר מבועת הגז, והרעש לא היה נעים ביותר. מכרז בינלאומי שערך משרד האנרגיה על רישיונות לחיפושי גז מול חופי ישראל לא עורר עניין מיוחד בקרב חברות האנרגיה הגדולות הפעילות באזור. בסופו של דבר התקבלו בקשות לחיפושים בחלק קטן מהשטחים שהוצעו, על ידי קבוצת חברות הודית וחברת אנרג'יאן, שרכשה בעבר שני מאגרי גז קטנים בישראל.
הסיבה לחוסר ההתעניינות היא העובדה שאין לישראל למי למכור את הגז. תוכניות לפיתוח שוק מקומי של גז לתעשייה, לחימום בתים ולהנעת מכוניות לא יצאו לפועל עקב התנהלות כושלת של משרד האנרגיה. למעט עסקה קטנה ליצוא גז לירדן, לא הצלחנו למצוא למאגרי הגז שווקים בטורקיה או במצרים. לאחרונה נבדקה יוזמה ליצוא גז באמצעות צינור לאירופה. אולם בדיקות ראשוניות גילו שהפרויקט ייתכן רק אם יסכים האיחוד האירופי לסבסד את הפרויקט בהיקף של מיליארדי יורו, וכרגע אין לאיחוד כל כוונה לעשות זאת.
בהיעדר קונים בחו"ל, צונחים מחירי הגז גם בישראל, עמוק עמוק מתחת למחיר המנופח של מתווה הגז. בינתיים ממשיכות חברות הגז לגבות מחברת החשמל מחירים מנופחים, שנקבעו בתקופה שבה רשות החשמל, האחראית לפקח על הענף, נרדמה בשמירה. בשנים הקרובות אנחנו עלולים לגלות שמחירי הגז וערך המאגרים נמוכים בהרבה מהשווי המנופח שעליו דיווחו החברות.