הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור חגגה השבוע 15 שנים להיווסדה בכנס צנוע יחסית, שבו זכו מייסדיה, מנהליה ועובדיה למחמאות מכל בכירי רשויות אכיפת החוק. שרת המשפטים איילת שקד חמקה לשעה קלה ממותחן "חוק ההמלצות" רק כדי לברך את הרשות ("אני מאוד מאמינה באכיפה כלכלית משולבת"), יממה לפני שהצביעה בעד החוק שנועד לסרס את ממצאיה המשולבים באלו של המשטרה. טרח והגיע גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שלקוחותיו בהנהלת הקואליציה ממש לא התייחסו לעמדתו הרשמית בנוגע לחובה לשמור על עצמאות המשטרה. 
 
אבל הכי עצוב היה לראות את ראשי אגף החקירות והמודיעין במשטרה, היוצא והנכנס, הניצבים מני יצחקי וגדי סיסו, שניים מאנשי המקצוע ברמה הגבוהה ביותר אשר סולקו בבושת פנים מהיררכיית קבלת ההחלטות של מערכת אכיפת החוק, על רקע צחקוקיהם של פוליטיקאים ציניים הנגועים בשחיתות. בפנים נפולות משהו בירכו שניהם את מפעלות הרשות, שלפי יצחקי הפכה להיות המקור המודיעיני היעיל והמדויק ביותר של המשטרה, "בכמה מהפרשות האחרונות שכולם מכירים".
 
עד חקיקת החוק לאיסור הלבנת הון ב־1999 והקמת הרשות לאכיפתו, נכללה ישראל ב"רשימה השחורה" של מדינות שאי אפשר לסמוך על הרגולציה שלהן בתחום המאבק בכסף השחור והלבנת הון. ב־15 שנות קיומה - ובייחוד מאז שהוקמו צוותי המשימה המשולבים עם הפרקליטות, המשטרה ורשות המסים (2008) - הצליחה הרשות להביא לכלל שלמות כמעט את יכולות המעקב והתיעוד הדיגיטלי, בעיקר של תזרים הכסף אשר אזרחי ישראל והקהילה העסקית אוחזים בו בארץ ובעולם, וכן ארגוני טרור ואסלאם קיצוני.
 

כיום השוק האפור והצ'יינג'ים הפרועים ביותר סרים למרות הרשות בצייתנות. הבנקים מיואשים מכללי הדיווח על לקוחות שנכפו עליהם בימים שבהם תחרות עזה מול חברות אשראי חדשות נוגסת ברווחיהם, ושינויים בגזרת המטבעות הווירטואליים מאיימים על עתידם. בעיקר חזרו והזכירו בכנס את הלהיט הדיגיטלי החדש, חברות הפינטק. הן מספקות שירותים פיננסיים טכנולוגיים לציבור המשקיעים והיזמים, בלי שאף אחד לכאורה יודע מה נעשה בתוכן (מי משקיע, מי מלווה, למי ובכמה). הבנקים, במצוות הרשות, חייבים לחקור אחריהן ולדווח על פעילותן כתנאי לניהול חשבונותיהן, שחרף התחרות העתידית הצפויה מולן הן נחשבות ללקוחות הרווחיות ביותר כיום. 
 
בניגוד לכנסים של המשטרה והפרקליטות, לא נכחו באירוע נציגי הרשות השופטת, ואולי טוב שכך. כי בעולם מתוקן מישהו עוד ידון פעם גם בחדירת ה"פינטק של המדינה" אל הקרביים של זכויות הפרט. ככה לפחות מתחילה להרגיש האכיפה האגרסיבית והחיטוט המורשה של האח הגדול מהרשות לאיסור הלבנת הון בקובצי החשבונות של חברות ואנשי עסקים, ומשם במדרון חלקלק אל חשבונות הבנק של האזרח הפשוט. בקרוב חובת ההוכחה לנכסיו וחסכונותיו תעבור מהבנקים אליו בעוצמה שלא הכרנו. "הפכתם אותנו לפקידי שומה", הלין בכנס קצין הציות הראשי של בנק דיסקונט.

סוף הכסף המזומן

ראש הרשות, ד"ר שלומית ווגמן־רטנר, הציגה בפני הקהל, כ־200 מעובדי הרשות וכמה עשרות נציגי מערכת אכיפת החוק והבנקאות, שורה של גרפים המלמדים על הגידול החד בפעילות המודיעינית של הרשות. גידול של 100% נרשם בבקשות גופי אכיפה למידע ודוחות מודיעיניים, ובמקביל התפתחה פריחה של יזמות מודיעינית מטעם הרשות. מחדר המצב המשוכלל שלה בקריית הממשלה בתל אביב מייצרים למשטרה, לרשות המסים, לשב"כ ולמוסד "בנק יעדים" על פי מודלים סטטיסטיים של חשודים פוטנציאליים בהלבנת הון ומימון טרור, מתוך מגוון תחומים המוגדרים בסיכון מוגבר.
 
בתוך כך סיפרה ווגמן־רטנר על פעילות הסברה ענפה שנערכת בקרב גורמי הבנקאות על גווניה השונים והמתחדשים, עד לאחרוני נותני שירותי המטבע בצ'יינג'ים, אשר מאמינים ביכולתם להתנתק מהסטיגמה העבריינית ולחבור לשוק הפיננסי, משמע לדווח אמת על עסקאות. לפי נתוני הרשות, חל גידול של 74% בכמות הדיווחים האיכותיים ממוסדות פיננסיים, וזינוק של 350% בדיווחים כאלה מסקטור נותני שירותי המטבע בלבד.

המפקחת על הבנקים חדוה בר. צילום: יונתן זינדל ונתי שוחט, פלאש 90

 
השרה שקד ומנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, חזרו והדגישו את מחויבות המשרד בהובלת הרשות להמשיך את הליך ההצטרפות של ישראל לארגון FATF, מועדון המדינות שאוכפות פיקוח גלובלי נוקשה על הלבנות הון ומימון טרור. לצורך עמידה בדרישות מבחן הקבלה הבא של הארגון בחודש מרץ, אמורה הממשלה לקדם תיקוני חקיקה רבים מתחום הרגולציה הפיננסית, והבולט שבהם יהיה חוק לצמצום השימוש בכסף מזומן. "זהו הכוח המניע את הכלכלה השחורה ואת מעגלי הפשיעה", ציינה ווגמן־רטנר ורמזה על ציפיותיה, "במרבית מדינות מערב אירופה אפשר להשתמש במזומן עד סכום של 3,000 יורו בלבד".
 
תיקונים אלה מצטרפים לשורה של תיקונים שכבר עברו מתחת לרדאר של הקהל הרחב, אשר אינו צורך עיתונות כלכלית, ושינו באופן דרמטי את המשטר הפיננסי בישראל. עורכי דין, רואי חשבון, יהלומנים, נותני שירותי מטבע, מנהלי זירות מסחר בניירות ערך, כולם מחויבים כיום לדווח לרשות על פעולות של לקוחותיהם מסכומים מסוימים ומעלה. עכשיו מתוכננת החלת המשטר הפיננסי החדש גם על קרנות גמילות חסדים (גמ"חים) שמתנהלות כמוסד פיננסי אבל אינן מפוקחות כמעט, על סוחרי זהב ועל מתווכי נדל"ן אשר מעורבים בהיבטים פיננסיים של עסקאות.
 
עד כדי כך נרתמה הרשות לסדר היום העולמי, שהיא זכתה בפרס הראשון בתחרות החקירה הכלכלית הטובה בעולם של ארגון אגמונט לשנת 2016, המתייחס לעבירות הלבנת הון הכרוכות בהעברות כספים בין מספר רב של צדדים ומדינות.
 
היסטריה בארגוני הפשע

ניצב גדי סיסו, באחת ההופעות הפומביות הראשונות שלו בתפקידו החדש כראש אח"מ, הודה שהוא עדיין נרגש מגודל המעמד, אבל התעשת במהירות ושחזר איך בתפקידיו הקודמים בלהב 433 וכמפקד יאחב"ל עוד נחשבה ישראל למדינה נחשלת ולמקלט להלבנת הון. "ארגונים ומדינות נמנעו מלחלוק עמנו מידע ולשתף פעולה, אבל מאז הקמת הרשות אפשר לראות פריצות דרך מהותית בזירה הפיננסית הווירטואלית שבה אנו חסרים. בזכות המענה האפקטיבי שקיבלה המשטרה מהרשות הובלנו חקירות רגישות בלהב 433 וביחידות נוספות. בעידן הגלובלי, שבו לכסף ולפעילות ארגוני הפשיעה אין גבולות, יש חשיבות מכרעת לשיתוף פעולה עם גופים ומוסדות פיננסיים כמו הרשות, שבזכותה גם המשטרה זכתה להכרה בינלאומית".
 
קודמו בתפקיד, מני יצחקי, נטל חלק מכריע עוד יותר במיסוד הקשר בין כל גופי האכיפה. בשבע השנים האחרונות הוא עמד בראש הוועדה המתמדת במטה הארצי, פורום של נציגים מכל רשויות האכיפה אשר מיישם את החלטות צוות ההיגוי של ראשי הרשויות.
 
"הרשות הייתה בהתחלה כלי מודיעיני רציני וחשוב, אבל היום אני יכול לומר שהם בעצם מייצרים לנו פרשיות שבמשך שנים היו מתחת לרדאר. לא היינו יודעים עליהן אלמלא האיכויות המקצועיות של אנשי הרשות והכלים הפיננסיים שהם למדו להפעיל. הרשות הפכה מכלי תומך לכלי יוזם. מהדסק שלה יוצאת פעילות סמויה שלנו. הם מכניסים אותנו מנקודה שבה היעד אינו חולם על בואנו, ויש לנו כבר כמה וכמה פרשות גדולות שהגיעו משם, ועוד כמה שהן בתהליכי הבשלה. הקפיצה בגרף הפעילויות של הרשות מסבירה הכל".
 
כוחות מקצועיים של המשטרה בתחום המודיעין הפיננסי עובדים קבוע בשורות הרשות, מה שמייצר למשטרה יכולת חדשה של הבנת מידע פיננסי מורכב והפקת תוצרים ראייתיים בזמן קצר ועם מעט אנשים יחסית. "ב'פרוץ' אחד מהיר אנחנו משנים את החיים לעבריינים שבנו לעצמם אימפריות כלכליות במשך עשרות שנים", אמר יצחקי. "בזכות הרשות עברנו לשחק במקום קצת שונה, ואני שומע איך הם כל הזמן עסוקים בהגנה על כספים ונכסים, או לחלופין נוטשים פשוט את הפעילות הפלילית. 
 
"בתיקים האלה, גם אם היעד ישתוק כל החקירה, אנחנו סגורים עליו בצורה רצינית ביותר. הפגיעה בכיס שלהם יותר כואבת מעונשי המאסר, והתגובה שלהם ממש היסטרית. זה הגיוני, כי כל חייהם הם עסקו בפלילים על מנת לאסוף ממון, וביום בהיר אחד אתה מעלה את כל הכסף לבנק ישראל. אנחנו שמים דגש על העניין הזה, וצריכים להמשיך איתו".
 
המרדף אחרי הכסף השחור ועברייני המס סוחט מראשי הרשויות בכנס אמירות על גבול ההתלהמות ממש. "החל מ־1 בינואר עבירות מס הכנסה חמורות ישמשו כעבירות מקור לעבירה של חוק איסור הלבנת הון, תהיה לזה משמעות בענישה וחילוט רכוש, וזה יהיה בוסט אדיר למאבק בשחיתות שלטונית ובארגוני הפשיעה", התהדר ראש רשות המסים משה אשר. "יש לנו תוצרים מדהימים משיתוף הפעולה בין המערכות. השנה אנחנו מגיעים למיליארד שקל בהיקף תפיסות כסף ורכוש לפני ואחרי חילוטים... אנחנו לוקחים את הכסף וממוטטים ארגונים". 
 
אשר מעלה על נס את היכולת לגייס עדי מדינה. "דרך בן אדם אחד שנתפס בעבירות מס ומבין את המשמעות של החוק החדש, אפשר למוטט את כל רשת השותפים שלו. נפתח בפנינו עולם חדש, ואנחנו מכשירים חוקרים להוכחת החיבור בין עבירות מס לעבירות איסור הלבנת הון. המודל הזה מאפשר להגיע לעבריין או לארגון מסוים דרך עבירות המס, עבריין שסוחט באיומים את הלקוחות שלו וחומק מהרשעה ישלם מס לפחות. עבירות מס מבחינתנו זה שחור ולבן - רשמת או לא רשמת, דיווחת או לא דיווחת, והתוצאות מדהימות".
 
המטוטלת של הרגולציה

ביקורת על הרשות לאיסור הלבנת הון ביום חגה כמעט לא הושמעה בכנס, עד שדווקא נציגת המדינה ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים, התעקשה להציג בקול צרוד חוות דעת מקצועית שקלקלה את המסיבה, לתדהמת כל הרגולטורים הבכירים שבאולם.
 
"אני אדבר על משטר איסור הלבנת הון בישראל מהפרספקטיבה הצרה של הפיקוח על הבנקים, שהם המקור המרכזי לדיווחים לרשות וממנה לרשויות המסייעות בתפיסת עבריינים", הודיעה בר בהתייחסה לשינויי החקיקה המחמירים, ועל רקע הסתבכויות בנקים ישראליים עם רשויות אמריקאיות אשר חקרו את הסיוע שלהם בעבר למלביני הון אמריקאים.
 
בר הצטרפה לעמדה הכללית שלפיה הרשות יצרה שינוי דרמטי ב־15 שנות פעילותה בתחום איתור מעלימי מס, אולם טענה כי המטוטלת עברה מאז לצד השני ותהתה בקול רם אם לא הגיעה העת להחזיר אותה למרכז. "לפני 20 שנה לא הייתה מודעות. בנקים לא שאלו לקוחות לגבי מקור הכסף שלהם וגם לא ידעו אם הם משלמים מס. מאז נכנס לתוקף חוק איסור הלבנת הון, הבנקים הקימו מערכות ציות גדולות שכללו טכנולוגיה ואנשים מהתחום, והפיקוח על הבנקים ראה בזה חשיבות מאוד גדולה. אבל היום הדברים נראים אחרת. פקידים זוטרים מדברים איתי רק על ציות ועל החשש שלהם מאחריות אישית שהרשות מטילה עליהם, בנקאים מפחדים לפתוח חשבון ללקוח חדש, הדרישות של הרשות מאוד מחמירות.
 
"השינוי הוא דרמטי, מלמעלה עד למטה, והלקוחות כועסים. בכלל, מה המחיר שהמשק משלם בעקבות ההחמרה ברגולציה? חברות מתחומים שונים, הייטק, פינטק, ארגוני צדקה, נש"מים, גמ"חים, עולים חדשים, יהודים בתפוצות, כולם לקוחות שמוגדרים בסיכון גבוה. אבל חלקם הגדול הוא נורמטיבי. אנחנו בוודאי לא רוצים לחזור לימים של פעם, אבל האם אנחנו לא רוצים להחזיר מעט את המטוטלת לכיוון האמצע?".
 
ד"ר יהודה שפר, הרגולטור הכלכלי הראשי והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים, שהיה המנהל הראשון של הרשות לאיסור הלבנת הון, הגיב בצער רב על דברי המפקחת על הבנקים באומרו: "אנחנו ממש לא קרובים עדיין לקצה השני".
 
משום מה, אף אחד בכנס "גובי החובות" הגדול של כל הזמנים לא דיבר על הצורך בהפחתת נטל המס בישראל העשירה, על תעריפי המיסוי המופרזים בה ותהליכי הרישוי המעיקים שלה, שמחוללים עבירות מס ופשיעה כלכלית. בסופו של דבר, יותר משני מיליון עצמאים משלמים הון עתק מדי חודש לביטוח הלאומי, אך כסף לחולים ולנכים, לזקנים ולילדים במצוקה תמיד אין.
 
הרגולציה הישראלית על אנשיה המצוינים ויכולותיה הטכנולוגיות מגלגלת עיניים. לא פעם היא מגוננת על מינהל מושחת המפנק את מקורביו, ומנגד מעודדת מינהל שהוא מחוקק דורסני כדוגמת זה המקדם את החקיקה הכלכלית החדשה, במדרון החלקלק, שיוביל את כולנו אל מדינת האח הגדול.