השבוע נחשף לציבור הרחב ארגון הפשע של קוטייר (קוקו) עודה. נטען נגדו כי מהמתחם של משפחתו בג'לג'וליה הוא הפעיל יחידת חיסול אימתנית, אשר הילכה אימים על עבריינים יריבים במשולש. זה לא באמת עניין את המשטרה ועורכי המהדורות, עד שהתברר כי אנשי קוטייר החלו לחסל יעדים נבחרים גם בצפון תל אביב, יפו ובת ים.
הפיצוץ המכונן הרעיד את כל גוש דן, כאשר קוטייר ו־20 מאנשיו כבר היו נתונים במעצר תחת צו איסור פרסום גורף. עבד ערער, חבר ילדות שהפך לאחד מיריביו המוצהרים, חוסל בעת שנסע בנתיבי איילון. ללמדך על הזרוע הארוכה והיכולות, הגם שהרצח הזה אינו נכלל בכתב האישום שהוגש אתמול לבית משפט המחוזי ומתאר 16 אירועים דומים: שלושה חיסולים, כעשרה ניסיונות חיסול ועוד מספר דומה של סחיטות וחטיפות של נסחטים.
מאחורי הקלעים של חקירת ימ"ר תל אביב, בליווי צמוד של פרקליטות המחוז, נחשף דפוס הפעולה של העידן החדש בפשע הישראלי: ארגוני פשע מהמגזר הערבי אשר מספקים מטריה מבצעית לארגוני פשע יהודים, ואף נוטלים חלק פעיל ביוזמות פליליות־כלכליות בינלאומיות, במיוחד מאז שהמשטרה השביתה את הארגונים הראשונים במסגרת פרשה 512 (אברג'ל, שירזי, אבוטבול).
התהליך החברתי שמבטאת רשימת הקואליציות של הארגונים הבולטים מעניין הרבה מעבר לשמות. הכבוד המפוקפק להמחשת התהליך שמור השבוע לארגון קוטייר, שפעילותו מבטאת את היציאה העצמאית מהמטריה של ארגוני הפשע הערבים במשולש אל החיבוק היהודי בעיר הגדולה.
יחיא חרירי החדש
קוטייר צמח בג'לג'וליה כחלק מארגון הפשע של משפחת חרירי. עקב מרחץ דמים עזבה המשפחה את טייבה לטובת כמה ערים במשולש ובגליל, שבהן התגוררו בני ובנות המשפחה המורחבת, חרירי־עייאט וחרירי־אגברייה. מאז הרצח של יחיא חרירי האגדי בכניסה לעיר הולדתו טייבה, ניצלו חלק מבני משפחתו את העוצמה הרבה שצברו כדי להקים עסקים משגשגים בשלל תחומים. אחרים המשיכו בפעילות פלילית ענפה בתחום הסמים, הלוואות, הימורים, גביית דמי חסות וכדומה.
זה בדיוק בית הגידול של קוטייר עודה, שריכז סביבו בג'לג'וליה כמה עשרות צעירים אשר הוציאו לפועל פעולות גבייה אלימות ושאר מטלות, בשליחות הבוסים הגדולים של החמולה. בהדרגה קיבל את ברכתם לפעילות עצמאית, בשליחות ידידי המשפחה בתל אביב.
את דרכו לצמרת ארגון הפשע הוא פילס במסגרת המלחמה של משפחת חרירי נגד משפחת עבדל קאדר, שבה נרשמו על שמו כמה אירועים כבחור הכי נועז בכפר. חלקם מתועדים בדם כמיטב המסורת הפלילית, הבלאדית אם תרצו. מצד אחד, הוא בנה לעצמו שם של ביצועיסט העומד בכל האתגרים המוצבים לו, ומצד שני, התגלה כאהוב הקהל, בחור מצחיק ומנומס עם פנים טובות. הוא רווק החי בזוגיות ממושכת עם יהודייה. לא עושה סמים או אלכוהול, ובילויים לא מדברים אליו.
היו שהכתירו אותו כיחיא חרירי החדש בזכות חוש הצדק המפותח שלו בעניינים שבין עבריינים ובשל החיבור הטוטאלי של עבריינים יהודים אליו. עם ערן חייא ויצחק בר מוחא יש לו יחסי אהבה של ממש, והוא ידוע כמי ששבר את כל המוסכמות בממשק עם עבריינים יהודים, גם על חשבון פגיעה בקולגות מסורתיים מהמגזר. אפילו חוקרי ימ"ר תל אביב, אשר הכירו אותו לראשונה מקרוב בחקירה הבחינו בדיסוננס הזה שבין האישיות הנעימה, המכבדת והמנומסת לבין המעשים האכזריים המיוחסים לו, כפי שהם באים לידי ביטוי בשלל העדויות והאזנות הסתר.
כאשר קוטייר נכנס ביום שני לתא החשודים הגדול באולם המעצרים המיועד לארגוני פשיעה בבית המשפט בתל אביב, הוא כבר היה הומה בכמעט 20 עצורים אשר נמרחו על קירות הזכוכית בניסיון להחליף מילים ומבטים עם בני משפחה וחברים, אחרי כמעט חודשיים של הארכות מעצר בהסכמה ללא דיונים ובהפרדה מוחלטת אחד מהשני. לפי המשטרה, כולם חברים בארגון הפשע של קוטייר. לפי ההערצה שניבטה אליו מהם, החיבוקים והחיוכים, ומעל לכל המתקת הסוד הממושכת עם החבר בר מוחא, נראה כי התיאוריה הזו של המשטרה אינה מופרכת כלל וכלל.
אפרופו הקשר לבר מוחא, מקורבים לשניים מספרים על חברות נפש של ממש אשר נרקמה מאחורי הסורגים, וכללה שהייה ממושכת של בר מוחא בביתו של קוטייר בג'לג'וליה אחרי השחרור של שניהם. במקביל נרשמו מאז בזה אחר זה ניסיונות חיסול של יריבי בר מוחא בירושלים ונהריה, ובחודש מאי גם חיסול בבת ים של עבריין מאשדוד בשם אביחי ועקנין, שהיה מסוכסך עם בר מוחא. בכל האירועים האלה, טוען עד המדינה בגיבוי ראיות שאספו במשטרה, הייתה נוכחות של אנשי ארגון קוטייר.
"כשהגענו לרכב של ועקנין, קוקו התחיל לירות אבל מיד היה לו מעצור, אז הוא אמר לי: תמשיך אתה. יצאתי מהרכב וריססתי את המנוח בעצמי", כך פחות או יותר הוא מסר בעדותו למשטרה.
המצוד אחרי יענקל'ה
לפני כחמש שנים לערך קוטייר ואנשיו הוציאו לפועל את השירותים שרכש איתן חייא מבכירי משפחת חרירי, חלק מאירועי הירי והחבלה שעלו לחייא ב־18 שנות מאסר והפכו את בנו הנמרץ ערן לחבר ושותף של קוטייר. חייא ג'וניור, אשר חולש על קו הימורים בספורט (בטים), נעזר בארגון קוטייר כדי לשמר את המשמעת של מנהלי ההפצה ולחדד את יכולות הגבייה מחייבים ומהמרים, וגם כדי לסגור חשבונות עם יריבים בני מוות. האאוטסורסינג הזה מאפשר לקיים את הברית עם קוטייר ולספק פרנסה לאנשיו, אבל גם לצמצם את מספר חברי הארגון שהוא מחזיק בימים שבהם לארגוני פשע גדולים אין סיכוי מול המשטרה וגל עדי המדינה.
תהליך דומה ניתן לייחס לאחים מוסלי. בעוד האשף הכלכלי אלי מוסלי מנהל רשת בינלאומית של בתי קזינו במקביל להשקעות בעסקים חוקיים, האח הבוגר יוסי מוסלי, אשר השתחרר מ־12 שנות מאסר ובהשראת אחיו שהפך בינתיים לטייקון הימורים בינלאומי ונראה היה שלא יהיו לו יותר דאגות כלכליות, חבר דווקא לקוטייר מהזרוע הקרימינלית של ארגון חרירי יחד עם בן בריתו ערן חייא.
חייא ומוסלי אולי חמקו מהצורך לנהל בפועל ארגון פשיעה גדול תוך נטילת סיכון להצמחת עד מדינה מתוכו נגדם, אבל עם כל הכבוד לקודים של המגזר, קוטייר לא חמק מכך.
באחד הניסיונות לגבות חוב ממנהל הפצה בקו ההימורים של חייא, ירו חיילים של קוטייר על בית משפחתו של מנהל ההפצה בצפון תל אביב. המהלך הזה הכניס לפעולה את ימ"ר תל אביב והניב להם כתב אישום על סחיטה נגד קוטייר ו־10 מאנשיו. עוד טרם פתיחת המשפט הזה, חוקרי הימ"ר הצליחו לשכנע את אחד הנאשמים לשמש כעד מדינה נגד קוטייר ו־20 מאנשיו בשלל עבירות רצח וניסיונות רצח, חלקם כאמור בשירות מוסלי וחייא.
ליוסי מוסלי וערן חייא יש שני אויבים משותפים: יענקל'ה אמסלם וגיסו בן סוטחי, המרצה 16 שנות מאסר ואמור להשתחרר בחודש אוקטובר הקרוב. בצעירותם המשותפת בכפר שלם, יוסי מוסלי ובן סוטחי הסתכסכו באופן חסר תקנה, ואם יש היום מישהו שיכול לאיים על ההגמוניה של ארגון מוסלי בעולם הפשע זהו בן סוטחי. בארגון מוסלי הבינו כבר מזמן שכדי למנוע הקמת תשתית לארגון פשע עתידי של בן סוטחי חייבים לחסל את אמסלם. לפי האגדה המודיעינית הרווחת, את אחד מניסיונות החיסול של אמסלם לפני מספר שנים במגדל טויוטה ביצע ערן חייא עצמו.
אמסלם עזב למקסיקו והקים אימפריה קטנה של נופש והימורים, אבל גורש משם לאחרונה בהשראת מודיעין משטרת ישראל. מאז שובו לפני כשנתיים הוא פועל באזור בת ים וראשון לציון להרחבת בנק ההלוואות ומערך כוח האדם שיקבל את פניו של האסיר המשוחרר בן סוטחי.
כדי לטרפד את התהליך הזה גויס ארגון קוטייר, ובכתב האישום מתוארים שני אירועי ירי לעבר אמסלם מהשנה האחרונה. פעם אחת הוא היה אמור להיות ברכבו סמוך לביתו בבת ים אבל ברכב ישב בן בריתו אביחי ועקנין, אשר נורה ונהרג. בפעם השנייה הוא נפצע קלות ממטח ירי לעבר השמשה המשוריינת ברכבו, ביציאה מאירוע בצומת כנות שבדרום. עד המדינה חשף את המעורבות שלו ושל קוטייר בשני האירועים הללו, אבל בשלב הזה לא ברור עדיין מה הוא ידע על מזמיני הביצוע, מוסלי וחייא לכאורה.
השניים עזבו את הארץ לדרום אפריקה מיד כאשר נודע להם על המשא ומתן עם עד המדינה, אבל לפי חוקרי ימ"ר תל אביב, אשר שומרים את הקלפים קרוב לחזה, הם ייעצרו מיד עם שובם ארצה. לא מן הנמנע שגם תתבקש הסגרתם, ככל הנראה על בסיס עדותו של עד המדינה ועוד ראיות שנאספו.
בין חמולה לארגון פשיעה
"מטבע הדברים לא נוכל להתייחס לטענות המועלות בכתבה ואינן נוגעות לפן המשפטי", מסרו עורכי הדין רצון דרחי ונעמה אלחדד, המייצגים את קוטייר ובר מוחא. "עם זאת, ראוי להדגיש כי האישומים נסמכים על עדויות כוזבות שמסר עד המדינה, והאמת רחוקה מהן כרחוק מזרח ממערב. ניסיון העבר הוכיח, ופרשת ה'ברנוער' היא דוגמה אחת מני רבות, כי הסתמכות על עדים מפוקפקים שידיהם מגואלות בדם מועד לכישלון מראש. יש להצר על כך שמשטרת ישראל לא הפיקה את הלקח הנדרש".
עו"ד ווליד כבוב, המייצג אף הוא את קוטייר, מותח בזהירות ביקורת על ההגדרה המקובלת לארגון פשע, כפי שקבע אותה שופט בית משפט העליון, יצחק עמית. ארגון פשיעה בישראל אינו בהכרח דומה לארגוני הפשיעה המוכרים מהסרטים על המאפיה האיטלקית עם ההשתלטות על בתי משפט ומוסדות השלטון, הסביר השופט עמית בפסק דין שחאדה. לצורך הדין בישראל, מספיקה פעילות פלילית היררכית קבועה ושיטתית המניבה רווחים כדי להגדיר ארגון פשיעה.
"לא כל מעשה המוגדר פלילי של קבוצת אנשים מהווה עבירה במסגרת ארגון פשיעה", אומר עו"ד כבוב, בנו של המועמד המוסלמי הראשון לבית משפט העליון. "משפחות ערביות הן מטבען גדולות, ולעתים אף מדובר בחמולות המונות מאות בני משפחה. גם אם מתקיימת פעילות פלילית מסוימת על ידי מי מבני המשפחה, המרחק הוא רב עד להגדרת הפעילות של בני המשפחה כארגון פשיעה, כפי שטוענת הפרקליטות בתיק הזה. יש עוד משוכות רבות לעבור מבחינת מספר החברים, משך הפעילות ואפילו הוכחת הרווחים, כדי להרשיע את הנאשמים בתיק הזה כמנהלים של ארגון פשיעה".