הפיגוע הכלכלי של אשף החשבוניות הישראלי יניב בן דוד

יניב בן דוד הוא ידיד ותיק של חוקרי רשות המסים והיחידות הכלכליות של משטרת ישראל, אבל בעל כורחו הוא גם מקושר אל ראשי ארגוני פשע כמו שלום דומרני, יצחק אברג'ל, האחים יוסף, ואפילו עיזאת חאמד מיפו. נציגי המדינה זוכרים אותו מהתל ברשויות אכיפת החוק בשלל עבירות כלכליות מהסוג שהוביל להקמת הרשות לאיסור הלבנת הון, ונציגי העולם התחתון זוכרים אותו כמי שהנגיש אותם לכסף הגדול באמת, כאשף החשבוניות הפיקטיביות הראשון בישראל.
 

השבוע הוא נעצר בספרד יחד עם שני אחיו, במקביל למעצרם בארץ של אמו, בת זוגו ועוד כ־30 שותפים, אשר חשודים בהפעלת רשת מסחררת של חברות קש שגלגלה סכומי עתק מתחת לאף של שלטונות המס וגופי המודיעין. "התרנגולת שמטילה ביצי זהב לארגוני הפשע", מכנים אותו בשני הצדדים של החוק, מאז שפעילותו נחשפה ב־2007 על ידי היחידה הארצית לחקירות כלכליות (יאל"כ), טרם הקמת להב 433. במסגרת חקירת קריסת חברת הבנייה חפציבה של הקבלן בועז יונה, תועדו אנשיו של בן דוד מעבירים לקבלן פושט הרגל שקיות ענקיות עם כסף מזומן. הן ניתנו בתמורה לקבלת צ'קים של חפציבה, אשר קיבלה תמורתם חשבוניות פיקטיביות מחברות קש של בן דוד בהיקפים של מיליונים. 
 

המזומן של בן דוד סיפק חמצן לקבלן "החנוק", והצ'קים של חפציבה סייעו לחברות חוקיות של בן דוד להלבין מיליוני שקלים במסווה של פעילות שוטפת. באותו הזמן החשבוניות הפיקטיביות של חברות הקש סייעו לבן דוד לחמוק מתשלומי מס על הכנסותיו, וחסכו לו תשלומי מע"מ בהיקפים של מיליונים.

הסתעפות החקירה הדהימה אז את החוקרים, שגילו כי בן דוד, הטיפוס האלים והמחוספס מיהוד, הוא הבעלים של אשור, אז קבלנית התקנות התשתית הגדולה של חברות יס והוט. הם גם גילו כי בסביבה המסחרית של אשור פעלו למעלה מעשר חברות בשליטת בן דוד, חלקן אמיתיות וחלקן חברות קש, ובין אחת לשנייה בוצעו מאות עסקאות סרק, על כוח אדם בעיקר. 
 

חשבוניות פיקטיביות של העסקאות הללו חסכו לו את החובה לשלם למע"מ עשרות מיליוני שקלים, כסף מזומן שאותו הוא העביר לבנק ההשקעות הפרטי שלו. באמצעותו הוא השתלט על עוד ועוד חברות, שהיו במצוקה של תזרים מזומנים. כאשר בן דוד החל להניע את הקרוסלה הזו בשלהי שנות ה־90, הוא היה בשנות ה־20 לחייו. עוסק זעיר ובעלים של מינימרקט ביהוד, אשר רואה החשבון שלו לימד אותו כלל בסיסי בהעלמת מסים: לרשום את כל ההכנסות אבל לנפח הוצאות, כדי לחמוק מתשלומי מס. מאז בן דוד, בשיתוף עם אותו רואה חשבון, רק שכלל את השיטה.
 

משנת 2000 לערך, יניב ואחיו הראל הפעילו מערך ארגוני היררכי של חברות עסקיות עם אנשי קש מהימנים, בריונים ברוטליים, רואי חשבון ממולחים ויועצים משפטיים מקצועיים. הם השתלטו על חברות לגיטימיות שנקלעו למצוקה כלכלית, ולצדן הקימו "חברות צללים". אלו סיפקו לחברות הלגיטימיות חשבוניות קש, אשר אפשרו להן לדווח על הוצאות כוזבות ולקזז תשלומי מע"מ בהיקפים של 100 מיליון שקל תוך מספר שנים. את הכסף הזרימו כהלוואות בשוק האפור, ואת החובות גבו באמצעים חוקיים או אלימים, לפי הצורך.

 
 

הכסף הגדול נתן אותותיו על אורחות חייו של החנווני מיהוד, שהחזיק וילה מפוארת בסביון, מכוניות יוקרה מנקרות עיניים וגובי חובות אגרסיביים - מה שמשך אליו קבוצות פשע מאזור המרכז. מהר מאוד הגיע אליו גם שלום דומרני. בניגוד לדימוי הברוטלי שלו, דומרני הוא גם עבריין עסקי מבריק, אשר ניהל את אחד מארגוני הפשע הכלכליים הגדולים במדינה, ומשום כך הוגדר כיעד מרכזי של היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית, אז בפיקודו של יואב סגלוביץ.
 

בן דוד הנחיל לארגון דומרני את שיטת הקרוסלה והחשבוניות הפיקטיביות, מה שהוביל להתעשרות מהירה של ארגון הפשע הדרומי, אשר חלש על מספר קרוסלות שפעלו בחבל לכיש וגלגלו מאות מיליוני שקלים. כל הקרוסלות נחשפו בתהליך חקירה סיזיפי של גופי אכיפה שונים, ומלבד הבוס הגדול דומרני מרבית השותפים נשפטו לשנות מאסר ארוכות ושילמו קנסות במיליונים. האחרון שבהם היה שותפו וחברו הקרוב של דומרני, ריקו שירזי. מומחה החשבוניות של ארגון דומרני הוא זה שהפעיל את בנק ההלוואות הפיקטיביות של שירזי, עד שהם נעצרו, והוא גם זה שהפך לעד מדינה נגדו.
 

מעבר לאתגר המקצועי שבחשיפת ממדי התופעה, מה שהדהים את החוקרים של סגלוביץ לא פחות היה הטיפול הרפה של שלטונות המס במיזמים של בן דוד. למעשה, הוא זכה לחסינות ברשות המסים, בימי החושך הידועים לשמצה שלה. למשל, כאשר הרשות העמידה לדין חברה שקיבלה חשבוניות פיקטיביות מחברות קש, והבעלים שלה הודיע כי הוא מתכוון לטעון בבית המשפט שבן דוד כפה עליו לקבל את החשבוניות, תובעי רשות המסים מיהרו להציע לו עסקת טיעון אטרקטיבית.
 

"עלינו על זה שלרשות המסים יש קשרים מיוחדים עם בן דוד", אמר לי בעבר סנגור של אחת החברות שבן דוד כפה עצמו עליה. "לבעלים של חברת אשור, שבן דוד השתלט עליה ואילץ את בעליה לקבל חשבוניות פיקטיביות במיליוני שקלים, הציעו תשעה חודשים בלבד בתנאי שבן דוד לא יידרש לעלות לדוכן העדים".
 

רק בזכות הנחישות של יאל"כ הוגש נגד בן דוד כתב אישום חמור בעבירות כלכליות, והוא נשפט לשש וחצי שנות מאסר שאותן סיים לרצות ב־2014. האסיר המשוחרר בן דוד עזב את הארץ והתגורר תקופה ממושכת ברומניה, מרכז מפגש ידוע של עבריינים וארגוני פשיעה ישראליים. השבוע נעצר בספרד, שוב לבקשת יאל"כ, הפעם כחלק מלהב 433 והפורום הארצי המשותף למאבק בפשיעה כלכלית, שכולל את המשטרה, הרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים ויחידת יהלום של רשות המסים במשרד האוצר, והכל בליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה. החשד: קרוסלה בהיקף של מיליארד שקלים.

התוכנית הכלכלית החדשה

המעצר של בן דוד ואחיו תום והראל הוארך השבוע בבית משפט בספרד ל־17 ימים במסגרת בקשת הסגרה המייחסת להם עבירות כלכליות במהלך ניהול ארגון פשיעה. לכל העצורים בארץ ובחו"ל מיוחסות עבירות קשירת קשר במסגרת ארגון פשיעה, חלקם חשודים גם בביצוע עבירות מקור המהוות בסיס להרשעה, גם בעבירה החמורה על חוק איסור הלבנת הון: ניכוי והפצה של חשבוניות פיקטיביות, עבירות על חוק המע"מ, קבלת דבר במרמה, השמטת הכנסה במזיד ועוד.
 

במשטרה אמרו השבוע כי בן דוד שכלל את המומחיות שלו בתחום החשבוניות הפיקטיביות וחברות הקש, ומאז שחרורו מהכלא הוא מוביל "תוכנית כלכלית חדשה". לפי החשד, הוא הקים בשלט רחוק ממקום מושבו החדש בספרד מערך שלם של הונאה כלכלית והלבנת הון, מהגדולות שבוצעו בישראל. "מדובר במי שהפך לאומנות את גריפת הכסף במרמה מאוצר המדינה", אמר השבוע בכיר בצוות החקירה, "ביצעו כאן 'פיגוע כלכלי' אשר גזל סכומי עתק מקופת המדינה באמצעות נוכחות דומיננטית בחברות בנייה".
 

המשטרה, כהרגלה, אוהבת להפתיע את הציבור הרחב עם תוצרי חקירה מעוררי התפעלות, אבל לא כולם בברנז'ה הופתעו מהמעצר של בן דוד.

השם שלו עלה לאחרונה במסגרת פרשת הלבנת הון גדולה בחברות בנייה, שבה נאשמים יו"ר קבוצת הכדורגל בני לוד, אבו סובחי, ואיש העסקים ירון סולמי. הסנגורים, עורכי הדין אורי בר עוז ואורן בר עוז, חשפו לאחרונה בבית המשפט כי ספק חשבוניות פיקטיביות של אחת מחברות הבנייה המעורבות במשפט הוא בן דוד, באמצעות חברות קש שבשליטתו. הטענה עלתה למורת רוחה של הפרקליטות, שהשחירה קטעים מתמלול חקירות הנאשם במשטרה, אך שכחה לצנזר אותם מקלטות השמע.
 

"יניב והראל מימנו חצי משוק הבנייה והנדל"ן בארץ עם הלוואות תמורת קבלת חשבוניות פיקטיביות על עובדים", אומר גורם בשוק האפור, "רק שהפעם הם כאילו נמנעו מקשרים עם עבריינים מפורסמים ועבדו מרחוק בשקט רק עם אנונימיים". לא מדויק. בכירי ארגוני הפשע מנסים לסחוט את בן דוד זה זמן רב, על רקע חומר ראיות שהגיע לידיהם והוכיח כי הוא שיתף פעולה עם רשות המסים וחוקרי המשטרה לאורך השנים, מה שאפשר לו לחמוק מאכיפה של רשות המסים.

בסופו של דבר, גם העונש שקיבל לא היה חמור ביחס לעבירות שביצע וביחס לענישה של מפיצי חשבוניות פיקטיביות אחרים, שנשפטו לעונשי מאסר העולים על עשר שנים. אחד הסוחטים שלו היה ראש ארגון הפשע מיפו, עיזאת חאמד, שהשתלט על חובות של אנשים אשר לוו מבן דוד מיליוני שקלים, כאשר ניהל מהכלא בנק הלוואות. חאמד הורשע באירוע שבו הושלך רימון על הבית של משפחת בן דוד ביהוד, ונשפט לשש וחצי שנות מאסר. אומנם אחד מבכירי העבריינים בארץ פרש על בן דוד את חסותו ודאג שהוא לא ייפגע גם לאחר השחרור, אבל בן דוד עצמו אשר התגורר לסירוגין בצפון תל אביב ובספרד, נמנע מקשר עם עבריינים אחרים ופעל במחתרת עד למעצר.

 

במהלך החקירה הסמויה של "ארגון בן דוד" בשנה האחרונה נחשפו החוקרים למספר חברות קש שסיפקו לחברות בנייה פעילות חשבוניות בסכומי עתק על שירותי כוח אדם של עובדים זרים מסין בעיקר, מבלי שהתקיימה עבודה אמיתית. בקצה שרשרת החברות הנחקרות ניצב תאגיד מבאר שבע בבעלותו של איש העסקים דוד אוחנה, בעל רישיון של משרד הפנים להבאת פועלים מסין עבור חברות בנייה בארץ.
 

המעורבים ברשת של בן דוד ניצלו את המצב הקיים, שבו לכל פועל סיני יש שני מעסיקים: התאגיד ה"מייבא" אותו וחברת הבנייה שהוא עובד אצלה. ההפרדה, שנקבעה בחוק במטרה להגן על העובדים ולמנוע את "כבילתם" לקבלן או לחברת בנייה אחת, יצרה פרצות חדשות מתחום תשלומי השכר. עכשיו, מי שאמורים לשלם לסינים את משכורותיהם אינם המעסיקים בפועל (הקבלנים), אלא התאגידים המייבאים אותם, שמקבלים את התשלום מהקבלנים.

ריבוי המעסיקים יצר עמימות עם פתח לקומבינות ישראליות קלאסיות בהתנהלות הפיננסית של ענף הבנייה. התשתית הזו מהווה מצע פורה להפצת חשבוניות פיקטיביות, המאפשרות למעסיקים לדווח על שכר נמוך בהרבה מהקיים ולהעביר חלק משמעותי מהשכר בכסף מזומן, כסף שאותו הם מקבלים תמורת חשבוניות פיקטיביות מארגוני פשיעה מהסוג של בן דוד. 
 

לאור הסכומים האדירים במכפלות של מאות עובדים לחודש, המתמזגים בקלות במחזורים העצומים עוד יותר של ענף הבנייה, מיזמים מהסוג הזה של העסקת עובדים פיקטיביים תמורת חשבוניות פיקטיביות מתרבים מאוד לאחרונה. מנגד, רשויות האכיפה הכלכליות הפכו את החשיפה של חברות הבנייה המרמות לספורט הדיגיטלי החדש של מערכות האכיפה המשוכללות שפותחו לאחרונה, וכאשר הרשתות נחשפות הן קורסות כמו מגדל קלפים.
 

לפי החשד, התאגיד של אוחנה, אשר כפוף לכללי הפיקוח של המדינה (רגולציה), נקשר לשורת חברות קבלניות שבהן נמצאו טביעות אצבע של האחים בן דוד. חלקן חברות קש שפעלו כקבלניות משנה לכאורה והוציאו חשבוניות פיקטיביות לחברות קבלניות פעילות. זאת בעבור העסקת עובדים מהתאגיד של אוחנה, ש"הועסקו" באופן פיקטיבי שוב ושוב במספר חברות. אוחנה אומנם אינו חשוד בחברות בארגון הפשיעה או בהפצת חשבוניות פיקטיביות, אך חשוד במסירת ידיעות כוזבות לרשויות המס, בכך ששיתף פעולה עם הקרוסלה ודיווח על חלק קטן מהשכר ששולם בפועל. 
 

החשד הוא כי אוחנה נתן ידו לפרקטיקה הנהוגה בענף, שלפיה מועסקים זרים מקבלים חלק גדול משכרם במזומן מקבלני הבנייה, בעוד הוא כמעסיק הרשמי המורשה אמור לקבל מהקבלן את מלוא תשלומי שכרם ולהעבירם לעובדים המיובאים שלו. לשם המחשה, בפסק דין שניתן לפני חודשיים קיבל בית הדין הארצי לעבודה תביעה שהגיש נגד התאגיד של אוחנה ונגד חברת בנייה גדולה עובד סיני שנפצע בתאונת עבודה. העובד טען כי שכרו לצורך פיצויים עומד על 800 שקל ליום, אלא שבתלוש השכר שקיבל מאוחנה צוינו רק 250 שקל ליום. בית הדין האמין לעובד כי שכרו המדווח על ידי אוחנה שיקף בקושי שליש משכרו האמיתי, בעוד שאת היתרה הוא קיבל במזומן מחברת הבנייה.
 

מעצרו של אוחנה הוארך בארבעה ימים, ועו"ד ליאור אפשטיין המייצג אותו מסר בתגובה: "מדובר בעסק מבוסס ביותר עם בעלים שהוא מפרנסי העיר באר שבע, עסק מפוקח ומסודר". 

פקידת בנק בשירות ארגון הפשע 

לצד בעלי התפקידים בחברות החשודות בשותפות במיזם, תחת ידו המכוונת של בן דוד, נעצרה דמות מעט שונה מהנוף הכללי: מנהלת מחלקת העסקים בסניף באר שבע של בנק מזרחי טפחות. הבנקאית חשודה כי סייעה לארגון להטמיע כספים נגועים במערכת הבנקאית, ללא דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, כנדרש ממנה בתקנות הבנקאות החדשות. לפי החשד, תמורת הסיוע קיבלה הבנקאית שוחד בתיווך של אחיה, דוד בן שימול, המוכר מהשדרה הוותיקה של העבריינים בבאר שבע.

החשדות המיוחסים לפקידת הבנק מבהילים ממש: עובד ציבור המסייע לארגון פשיעה, מימון פעילות של ארגון פשיעה, שוחד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, הלבנת הון. בחודשיים האחרונים היא הושעתה מעבודתה בבנק עקב ממצאי ביקורת פנים, אלא שלטענתה בבית המשפט, דווקא היא חשפה שחיתות בבנק והתלוננה נגד המנהל האחראי עליה. הסנגור, עו"ד שמעון תורג'מן, טען כי החשדות מופרכים, בין היתר משום שלא הייתה לה סמכות לאשר משיכות של יותר מ־10,000 שקל.
 

האמא, אורנה בן דוד, ובת הזוג של יניב, גילה בן דוד, נעצרו בחשד שסייעו בהפקדות ובמשיכות של כספים והמחאות על פי הנחיות של שלושת האחים מספרד. סנגורה של האמא, עו"ד דוד בוחבוט, טוען כי "המשטרה מחכה להסגרת הבנים ומחזיקה כבת ערובה את האמא, שהיא סבתא לנכדים. אין כל עילה לעצור אותה, ומוכחש מכל וכל קשר שלה לביצוע עבירה פלילית". הסנגור של בת הזוג, עו"ד שי רודה, טוען כי היא נתנה הסברים לכל הפעולות וההפקדות שעליהן נשאלה. 
 

השופט ארז נוריאלי קבע שהחשודות יישארו במעצר עד יום ראשון, עקב "חשש ממשי לשיבוש. מעיון במסמכים שהוצגו בפני עולה כי יש צורך לחקור ולקבל תשובות בקשר למעשיהן מהעת האחרונה".