דווקא ביום שבו מלאה שנה ראשונה לכהונתו כנשיא ארה"ב, התברר לדונלד טראמפ שהוא לא בעל הבית של ארצו. עבורו – אחרי שנה של נוכחות דורסנית, אנוכית ומתריסה בבית הלבן, מדובר במציאות בלתי נתפסת. בסנאט נבלמה הצעת חוק התקציב ושירותי הממשל הפדרלי שותקו. דווקא בבית הנבחרים פעל הרוב הרפובליקני, והצעת החוק אושרה בליל חמישי ברוב של 230 נגד 197. בסנאט, מתברר, הרוב הרפובליקני לא עזר.
הגורם להפסד הצורב לטראמפ וחבריו במפלגה הנו התנגדותם העיקשת של הדמוקרטים ליוזמת הנשיא לגרש מארה"ב את בניהם ובנותיהם של מהגרים, שהגיעו לארץ עוד לפני שנים באופן בלתי חוקי. אגב, כישלון של נשיא בשל אי העברת התקציב שלו בסנאט כבר התרחש בעבר הלא רחוק. ב־2013, בממשל אובמה כאשר בסנאט היה רוב דמוקרטי, הצעת התקציב לא אושרה והממשל הפדרלי הושבת.
בסוף השבוע האחרון הזכיר עיתון ה"ניו יורק טיימס" את התגובה שהעניק בזמנו איש העסקים המיליארדר דונלד טראמפ לכישלונו של אובמה, כאשר טען: "יש לי הרגשה שהאמריקאים יכעסו (בשל השבתת הממשל) יותר על הנשיא מאשר על הקונגרס".
ההבדל בין אז להיום הוא שאצל מגלומן ונרקיסיסט כמו טראמפ, כישלון העברת הצעת החוק שלו בסנאט למרות רוב רפובליקני, ובמקביל - הענקת ניצחון למפלגת הדמוקרטית - הוא מצב משפיל וכואב, ומה שהכי מפריע לו, ללא ספק, זו העובדה כי מלבד הטחת עלבונות לעבר הצד הדמוקרטי ידיו של טראמפ למעשה כבולות.
אז מה יכול להציל אותו ממצב מביך זה? משא ומתן עם מנהיג המיעוט הדמוקרטי צ'אק שומר. אבל גם אם המגעים יבשילו להסכמה בין הצדדים, הנשיא יידרש לוותר מכמה מעמדותיו ושאיפותיו, החשובות לו כל כך. אחד הפרשנים בניו יורק הדגיש אתמול כי, "טראמפ מגלה שהדמוקרטיה באמריקה חזקה, איתנה ובלתי ניתנת לערעור".