סליחה, אבל באמת שהסבלנות פוקעת מרוב בלבולי מוח על הנערה הפלסטינית עם התלתלים. כמה שטחיות וסיסמאות ריקות אפשר לסבול? הסערות התקשורתיות שלנו הפסיקו להיות רלוונטיות כי הן התקוטטות מלובת דם, יזע ודמעות, אבל על משהו שלא באמת קרה.
גם אם אתם בעד המאבק הפלסטיני למדינה, שזה יותר מלגיטימי, אנא רדו מהלונה פארק של הספינים והואילו בטובכם לראות את התמונה. להשוות בין תמימי לאנה פרנק כי שתיהן חוו סבל כלשהו על רקע אתני - זה כמו להשוות בין חולה סרטן לבין אדם הסובל מהזיות מטריפ של אל־אס־די ולזעוק: תראו, הם בדיוק אותו הדבר. לא, הם לא. אין שום תחכום בלהיות דרמה קווין או בהשוואות מופרכות. התחכום קיים בראיית ניואנסים המאפשרים להגדיר בעיה באופן מדויק, כי בכל שיטה אחרת אולי מקבלים תשומת לב תקשורתית, אבל אי אפשר באמת לפתור אותה.
העם הפלסטיני הוא קורבן, אבל לא רק של ישראל, ולכן לא משנה כמה נפליג בגוזמאות על נאציזם, זה לא יביא לפתרון.
כבר 50 שנה שמסכנותם של הפלסטינים משומרת בכוח: 1. צאצאי פליטים שהגיעו בזמנו לרוע מזלם ללבנון או לסוריה יכולים רק לחלום על חיים כמו של הפלסטינים ביהודה ושומרון ובעזה, אבל אף אחד לא רואה אותם. 2. מחנכים אותם שכל ישראל שייכת להם, ומתישהו הם יקבלו אותה, מה שלא יקרה לעולם, ולכן לא משנה מה יציעו להם, הם יסרבו כפי שסירבו עד עתה לכל הצעה. 3. ההנהגה שלהם רקובה, מועלת, נצלנית ואלימה. אין חופש ביטוי, אין בחירות, העם עני והמנהיגים מלכים, ואין יכולת להעמיד אלטרנטיבה (או שבעצם יש יכולת, רק שמי שמעמיד אותה - נזרק לכלא, מעונה ואז מוצא להורג). 4. לאחר 25 שנה ותרומות של עשרות מיליארדים, כל מה שהפלסטינים הצליחו לייצר זה שנאה לישראל. יפה מאוד, אבל מה עם לפתח משק, כלכלה, תעשייה? עם הנהגה כזו, גם אם היינו כולנו מתפנים ומשאירים להם את כל ישראל כמדינה, לא היה להם מושג מה לעזאזל לעשות איתה.
אז יפה שמנהל התיכון התל־אביבי לימד את תלמידיו שיעור סהרורי על ״שימוש מתוחכם במדיה״ של נערות פלסטיניות במילניום השלישי, אבל מה הוא באמת לימד אותם? אין שום דבר מתוחכם בתעמולה של סיפורי בדים, גם אם זה מאוד טרנדי, כי בסוף היא לא מובילה לשום דבר.
התחכום קיים ביכולת להבין סבך של ספינים ולפרום אותו איכשהו. וחוסר ביקורת רצינית כלפי ההנהגה הפלסטינית הרקובה שלא בנתה דבר - היא מה שתוקע את ההתקדמות שלהם כעם. וזה כולל גם את תמימי, עאהד, או חנה, או אנה, או איך שלא תקראו לה.