השבוע נפתח עידן חדש בהתמודדות של ישראל מול ההתבססות האיראנית בסוריה, וממד חדש הוכנס לקווים האדומים שישראל הציבה עד כה לאיראן. היה זה בעקבות פגישתו של נתניהו עם פוטין, כאשר ראש ממשלת ישראל הצהיר בצורה חדה וברורה: "ישנם מפעלי טילים בלבנון בשלבי הקמה. האיום של נשק מדויק מלבנון לישראל הוא איום חמור שישראל לא תקבל אותו. וגם כאן - אם נצטרך לפעול, נפעל". נתניהו הדגיש כי הוא הבהיר זאת לפוטין. בפעם הראשונה ישראל מאיימת לתקוף מפעלי טילים מדויקים הנמצאים בהקמה על אדמת לבנון. עד עכשיו, לפי דיווחים זרים, ישראל תקפה בסוריה שיירות ומחסנים של טילים מדויקים שהיו בדרכם מאיראן לחיזבאללה בלבנון. ויש עוד ממד חדש באיום הנוכחי: הוא מוסבר בצורה ברורה לרוסים המודעים היטב להשלכות האיום הישראלי, היוצר מצב נפיץ בזירה הצפונית מול חיזבאללה.
כמה מילות רקע. אנחנו עומדים מול שלוש רמות של איומים מצד איראן. האחת היא נשק השמדה המוני היכול לאיים על הקיום שלנו. בשלב זה האיום אינו רלוונטי. עם זאת, הוא יהיה בתוך כמה שנים. הרמה השנייה היא מה שקוראים "האיראנים על הגדר". זהו איום מגוון של פח"ע (פעילות חבלנית עוינת) ורקטות מרמת הגולן על ידי מיליציות שיעיות שונות. זהו איום מטריד, אבל מבחינה צבאית זהו איום נסבל שצה"ל יכול בקלות יחסית להתמודד איתו. הרמה השלישית היא נשק שעלול לשבש בצורה חמורה את חיי היומיום שלנו ולגרום נזקים חמורים. המדובר בטילים מדויקים ארוכי טווח. הם מסוכנים עשרת מונים מההפחדות של "האיראנים על הגדר" או מבסיס איראני של כמה מבנים ליד דמשק. האיראנים וחיזבאללה מודעים היטב לחשיבות הגדולה של הטילים המדויקים כנשק הרתעה ותקיפה נגד ישראל.
"הזהירות מפני הידרדרות - טקטית"
ב־3 בינואר 2018 נתן נסראללה ראיון מקיף בנושא. שלוש נקודות בלטו בדבריו: האחת, במלחמה הבאה תחנות חשמל, שדות תעופה, נמלים, מפעלי גרעין ופטרוכימיים יהיו מטרות. שנית, ישראל אומרת שיש לחיזבאללה כמה עשרות טילים מדויקים. בטילים הללו נוכל לבחור את המטרות באופן מדויק כדי לגרום לישראל אסון גדול. שלישית, מה שקובע זה לא הכמות של הטילים והרקטות, אלא הדיוק שלהם.
המסקנה העולה מדברים אלו היא זאת: אין לנו עדיין מספיק טילים מדויקים על מנת לכסות את כל המטרות בישראל, ולכן טבעי שנקים מפעלים בלבנון על מנת שיהיו לנו מספיק טילים מדויקים ארוכי טווח.
וכאן אנו מגיעים לקטע החשוב ביותר בדברי נסראללה. הוא נשאל מדוע חיזבאללה לא הגיב על התקיפות הישראליות בסוריה. וכך הוא השיב: "הזהירות מפני הידרדרות הינה טקטיקה המשרתת את ההכנות לקראת המלחמה הגדולה, אבל לא תמיד חיזבאללה יגלה אורך רוח, בפרט אם ילחצו אותו".
והנה, ישראל "לוחצת" את חיזבאללה ואיראן ומאיימת לתקוף בלבנון אם יימשכו ההכנות להקמת מפעל הטילים המדויקים. סביר שנתניהו ביקש מפוטין ללחוץ על איראן, אך קשה לדעת מה מידת ההשפעה שלו על איראן בנושא הזה. אם האיראנים לא יירתעו, וישראל תתקוף (לא רק את המפעל, אלא גם את הטילים המדויקים שבידי חיזבאללה), קשה להניח שחיזבאללה לא יגיב. פירוש הדבר הידרדרות רחבה. והשאלות העולות: האם נתקוף מתוך מודעות לאסקלציה? האם האיראנים, נוכח המצב הנזיל בסוריה, יהיו מוכנים להסתכן באסקלציה?