על פי החוק, משרד הביטחון משלם ארנונה בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה לרשויות המקומיות עבור מאות מתקני מערכת הביטחון, ובכלל זה מחנות צה”ל ברחבי המדינה. גם אם אפשר להבין מדוע צריכה מערכת הביטחון לשלם לעיריית תל אביב ארנונה עבור בסיס הקריה, קשה להבין מדוע יש לשלם לרשויות מקומיות ארנונה עבור מוצבי צה”ל הנמצאים בתחומן ונועדו להגן על תושביהן מפני חיזבאללה.
אבל העיוות הזה הוא רק קצה הקרחון העקום. השבוע התבשרנו כי עיריית ירושלים קצה במצב שבו המדינה פוטרת מתשלום הארנונה את מבני הכנסיות בעיר ואת מתקני האו”ם. אין מדובר בבתי התפילה עצמם. מדינות רבות בעולם פוטרות כנסיות, מסגדים ובתי כנסת מארנונה. כך גם בישראל. אך מדוע צריך לפטור מארנונה גם את 800 המבנים הכנסייתיים בירושלים שאינם משמשים לתפילה? רבים מהמבנים הללו הם בתי עסק לכל דבר. כך הם בית המלון המפואר השוכן מול “השער החדש” בחומת העיר העתיקה, במבנה השייך לכנסיית נוטרדאם, בית ההארחה ליד תחנת הרכבת הישנה, השייך לכנסייה הסקוטית, או בריכת ימק”א והמלון שלו, שמול מלון קינג דיוויד. מבנים כנסייתיים רבים משמשים מוסדות מחקר ולימוד תיאולוגיים, מגורים, ואפילו חנויות. הכנסיות השונות בנו בירושלים מאות מבנים, לא רק כדי להתפלל, אלא כדי לקבוע נוכחות פוליטית ודתית בעיר הנצח.
אם צה"ל משלם, למה לא האו"ם?
מדוע הם זכאים לפטור? וכל מבני הקונסוליות ומחנות האו”ם בירושלים? הסכמים בינלאומיים פוטרים שגרירויות וקונסוליות מתשלום ארנונה בתנאי של הדדיות. אם שגרירות ישראל בבריסל אינה משלמת ארנונה, גם הקונסוליה הבלגית בירושלים לא תשלם (אם כי איננו שוכחים ששנים רבות סירבו הבלגים לשלם אפילו דמי שכירות עבור המבנה העצום שהם מחזיקים בכיכר וינגייט בירושלים בטענה שזה רכוש ששכרו מקונסטנטין סלאמה הערבי עוד לפני מלחמת העצמאות, והם אינם מכירים ב”חוק נכסי נפקדים” בישראל). אבל אם צה”ל משלם ארנונה עבור מתקניו בירושלים, מדוע צריך לפטור את מחנות האו”ם מתשלום? מטה המשקיפים שוכן בארמון הנציב ומשגיח על הפסקת האש עם ירדן שבוטלה לפני 50 שנה. תיאורטית, הם משגיחים משם על רמת הגולן.
זו בדיחה כמובן, אבל על חשבוננו. הם מחזיקים בארמון כי אינם מכירים בכך שירושלים אינה “עיר בינלאומית”, כפי שרצו לקבוע בהחלטת החלוקה מכ”ט בנובמבר 1947. וממשלות ישראל לדורותיהן לא רצו לריב עם האו”ם. בארמון הנציב שוכנת גם נציגות אונסק”ו. זה הארגון שאינו מכיר כלל בריבונות ישראל בעיר, ואפילו לא בקדושתה של ירושלים לעם היהודי. זה הארגון שפרשנו ממנו בגלל שנאת ישראל המנחה אותו. ולאלה מעניקה ישראל פטור מארנונה.
הממשלה יכולה להעניק הטבות, אך לא על חשבון תושבי ירושלים
ממשלת ישראל, שקבעה כי כנסיות ומתקני או”ם בירושלים יהיו פטורים מתשלום, “הייתה טובה” על חשבון תושבי ירושלים. עיריית ירושלים חישבה ומצאה כי מדי שנה היא מאבדת הכנסות בגובה 700 מיליון שקלים, כיוון שהמדינה פטרה מתשלום ארנונה את כל המוסדות הללו. לא עוד. ראש העיר ירושלים ניר ברקת החליט לאחרונה כי העירייה תעקל חשבונות בנק של הוותיקן, הכנסייה האנגליקנית, היוונית והארמנית בגין חובות ארנונה של עשרות מיליוני שקלים.
יפה עשה. אם הממשלה רוצה להעניק הטבות למוסדות אלו, היא אינה יכולה לעשות זאת על חשבון תושבי העיר. ברור כי הצעד הזה נעשה כחלק מהסכסוך הכספי בין עיריית ירושלים והאוצר. ירושלים טוענת שאינה מקבלת מהמדינה מה שמגיע לה כעיר הגדולה בישראל, אחת הערים העניות בישראל, וכעיר בירה, וברור כי הוצאות העירייה - כיוון שהיא עיר הבירה - שונות וגדולות מהוצאות כל עיר אחרת. ואם נוסיף על כך את הפטורים הנדיבים שחילקה המדינה על חשבון העיר - נמצאת ירושלים חסרה מאוד.
פרופ’ גבריאל הלוי, מומחה למשפט בינלאומי, צייד את העירייה בחוות דעת הקובעת כי המדינה אינה רשאית לפטור את הכנסיות והאו”ם מתשלום עבור פינוי האשפה, התאורה, הניקיון ושאר שירותים שהעירייה מעניקה להם. אולי אם המדינה תדע שהיא צריכה לשלם מכיסה עבור ההטבות שהיא מעניקה - לא תזדרז לחלק הטבות לכל אלו, ובהם גם שונאינו המובהקים.