עד מדינה הינו, בראש ובראשונה, עבריין על פי הודאתו ומלשין על פי פעולתו, הכל כדי להימלט מלתת את הדין על מעלליו הפליליים. עד המדינה מחליט להיות כזה לאחר ששוכנע כי הראיות שנחשפו בחקירתו אינן מותירות ספק באשר להרשעתו הצפויה מחד, ומאידך, הוא גם יודע היטב - בין שעל פי הבנתו ממהלך החקירה ובין שעל פי אמירה מפורשת של חוקריו - את מי עליו להפליל, כדי להציל את עורו. בהמשך להחלטה להיות עד מדינה הוא חותם על הסכם מחייב בכתב להפליל חשוד או חשודים ששמותיהם מפורטים בהסכם. על הסכם שכזה חתם שלמה פילבר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו במה שמכונה תיק 4000.
רוצים לקבל את החדשות לפני כולם? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מצב דברים שכזה טומן בחובו באופן מובנה חשש כי עד המדינה, כדי לרצות את חוקריו ובכך כאמור, להתחמק מהמאסר הצפוי לו, לא יהסס לטפול אסופת שקרים ארוזה בילקוט כזבים נגד אלה אשר חוקריו ששים להפלילם. ככל שכתב האישום נסמך יותר על עדות של עד מדינה יחיד, ואפילו על כמה עדי מדינה, כך רב הסיכוי לקריסת התיק במקרה הטוב ולעיוות דין חמור בדמות הרשעה שגויה, במקרה הרע.
כי זאת יש לזכור. ככל שמשפט מתנהל על יסוד עדות או עדויות של עדי מדינה, שכאמור באופן מובנה קיים חשש כי עדותם הינה כוזבת, כך מתעצם החשש להרשעת שווא. הדברים חלים לא רק במדינות דמוקרטיות כמו ישראל, שהינה מן הבודדות בעולם שבהן גורלו של הנאשם לא נקבע על ידי חבר מושבעים, אלא גם במדינות - שהן רוב הדמוקרטיות - שבהן רק 12 מושבעים, הקובעים פה אחד וחד־משמעית את אשמתו של כל נאשם, מביאים להרשעה.
בארה"ב, למשל, מוסכם על רוב מומחי המשפט כי במאה ה–20 בלבד הוצאו להורג למעלה ממאה נאשמים בגין פשעים שלא ביצעו, ורק לאחר ההוצאה להורג התבררה חפותם מעל לכל ספק. בחלק ניכר מאותם מקרים ההרשעות היו על יסוד עדויות כזב של עדי מדינה.
הנה כי כן, הרעיון שראש הממשלה ייצא לנבצרות הוא רעיון עוועים בשל העובדה כי שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת - כשנתניהו היה שר התקשורת - הינו עבריין על פי הודאתו ומלשין על פי פעולתו. כלומר, עד מדינה נגדו הינו למעשה "פוטש", שיסודו בחקירה הלוקה בניגוד עניינים קיצוני בין העומדים בראש החקירה, ניצב ריטמן והמפכ"ל, לבין נתניהו הנחקר.
אין כל תמה שתעמולניו של "פוטש" זה הנם שדרני ופרשני רדיו וטלוויזיה, הידועים בהשקפותיהם השמאלניות הקיצוניות. אליהם מצטרפים גם כתבי חצר זה עשרות בשנים של המשטרה והפרקליטות, המגבים גם כן את הרדיפה חסרת המעצורים נגד נתניהו, שנוא נפשם ונשוא קנאתם. פוליטיקאים מתוסכלים מן האופוזיציה ששוב ושוב מובסים על ידי נתניהו במערכת בחירות, נוטלים גם הם חלק במחול השדים. מטרתם אחת ואין בלתה, יצירת אווירה ציבורית - על יסוד תעמולה כוזבת - שתאלץ את היועץ המשפטי להגיש כתב אישום נגד נתניהו.
הטיעון שלפיו על נתניהו לפרוש לנבצרות משום שמרוב חקירות אין דעתו יכולה להיות נתונה כראוי וכנדרש לניהול ענייני המדינה, הינו טיעון מופרך. כל השרים והעוזרים המלווים אותו בפעילותו היומיומית מעידים כי ההפך הגמור הוא התרחיש הנכון. על פי התרשמותם החד־משמעית, אין בחקירות כדי לפגוע כהוא זה בתפקודו היוצא דופן, לרבות במצבים מורכבים כמו העימות מול סוריה ואיראן בצפון ומול החמאס בדרום.
אם נרחיק שוב אל ארה"ב, ניווכח שדונלד טראמפ נתון אף הוא בחקירות בהאשמות סרק נטולות יסוד, היינו שיתוף פעולה עם רוסיה במערכת הבחירות, שלמעשה זו האשמה בבגידה חמורה על פי הדין האמריקאי. חקירתו החלה מספר שבועות לאחר היבחרו, וזאת במסגרת "פוטש" להדחתו מכהונתו, שבראשו עומדים פוליטיקאים מן המפלגה הדמוקרטית, חוקרים מושחתים ב־FBI ופרקליטים מושחתים לא פחות בפרקליטות המדינה. טראמפ עצמו כתב אלפי ציוצים בקשר לחקירות המתנהלות נגדו. הוא סיים לא מכבר שנה לכהונתו, שבמהלכה קצר הישגים יותר מכל נשיא אמריקאי החל מראשית המאה ה־20, בשנת הכהונה הראשונה.
כדי לאתרג את המהלך, מספרים לנו הפרשנים מן השמאל הפוליטי והתקשורתי כי זימונו של המפכ"ל לוועדת הפנים של הכנסת על מנת להשיב על שאלות המתבקשות מתפקודו הכושל והלוקה בניגוד עניינים קיצוני, בכל הנוגע לחקירות נתניהו, הינו פגיעה בשלטון החוק. טיעון זה הוא תערובת של בורות ורמייה.
שתי ועדות בשני בתי הקונגרס בארה"ב מזמנות זה קרוב לשנה, כמעט מדי שבוע, שובל ארוך של חוקריו של טראמפ מן ה־FBI, כמו גם פרקליטים מפרקליטות המדינה המפקחים על החקירה, הכל כדי לעמוד בחקירות צולבות החושפות את התנהלותם הכושלת. יתרה מכך, בעקבות חקירותיו של הקונגרס על שני בתיו, סולקו בבושת פנים אחדים מן החוקרים, לא רק מן החקירה אלא גם משורות ה־FBI.
זוהי חובתו של כל בית מחוקקים בדמוקרטיה לעמוד על כך שכל חקירה, קל וחומר חקירה של הפוליטיקאי הבכיר במדינה, תתנהל כך שהצדק ייראה ככזה שנעשה על פי התנהלות החקירה. זימונו של המפכ"ל - יש לקוות שגם ניצב ריטמן יזומן לוועדת הפנים באותו עניין - לא זו בלבד שאינו נוגד את שלטון החוק, אלא שהינו נדרש כדי לקיימו הלכה למעשה.
עלילת בר-און-חברון החדשה
עדותו המפלילה הצפויה של פילבר נגד נתניהו מעוררת תמיהות - וזאת בלשון המעטה - עוד לפני ההדלפות המגמתיות והמושחתות לכתבי החצר העושים במלאכת החקירה הדולפת.
עד כה התעקש פילבר בכל חקירותיו - כך לדברי סנגוריו - כי כל פעולותיו בהקשר לבזק היו ללא אבק של אי־חוקיות ולא היו בניגוד להמלצות הדרג המקצועי. הכיצד יוכל עתה להעיד כי לא כך הם פני הדברים, והכל כדי למלא אחר התחייבותו החוזית להפליל את נתניהו?! מהפך בגרסה שאובייקטיבית לוקה לכאורה בחוסר אמינות מובנית.
שמא יאמר פילבר כי היה שליח לדבר עבירה של נתניהו, כי אז, צפה ועולה מיד הקושיה, הכיצד הוראות שניתנו על ידי נתניהו, העולות בקנה אחד עם המלצות הדרג המקצועי, הופכות להיות פליליות?!
גם העיתוי לחתימת הסכם עד המדינה אינו מקרי - כאשר התברר כי ההמלצות להעמיד את נתניהו בעבירות שוחד הינן מגוחכות ונטולות כל ראיה על פניהן, מחד, ומאידך, אין כל לחץ על נתניהו מתוך הקואליציה להתפטר ו/או לצאת לנבצרות.
כי אז, בא לעולם הסחריר - ספין בלעז - בדבר עלילת בר־און־חברון החדשה, ובאדרת שונה, שלפיה, בשמו של נתניהו, יועצו ניר חפץ הציע לשופטת בדימוס, כשהייתה מועמדת למשרת היועץ המשפטי, תמיכה במועמדותה, תמורת סגירת התיק נגד שרה נתניהו. סחריר משטרתי זה גווע עוד בטרם לבש עור וגידים.
או אז, באה לעולם עסקת עד המדינה עם פילבר כניסיון נוסף ונואש לחסל סופית את נתניהו. בהערת אגב ייאמר כי ה"פוטש" נגד נתניהו הינו כה חסר מעצורים, עד כי מוליכיו במשטרה ובתקשורת אינם מהססים להשליך בוץ ורפש על השופטת גרסטל, שמעט מאוד אנשים ישרים כמותה נמצאים במקומותינו. גם פגיעה בתדמית יושרתה של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, איננה מחוץ לתחומי המסע הפרוע נגד נתניהו.
נקודת האור
במחול השדים הזה ישנה בכל זאת נקודת אור אחת, המפיצה אור רב־עוצמה. חרף פעולה רב־זרועית להדחתו של נתניהו על ידי גייסות עוצמתיים, בדמות חקירה הלוקה בניגוד עניינים אישי ומרחיק לכת של מנהלי החקירה מחד, והנחקר מאידך, חקירה המלווה במסע תקשורתי פרוע, שקרי, חסר מעצורים המתוזמר על ידי הדלפות עברייניות ומגמתיות מחדרי החקירות, וחרף סדר יום המתקיים זה למעלה משנה מדי יום ביומו, מבוקר ועד ערב - המציאות מלמדת שלא זו בלבד שלא חלה שחיקה באהדה, בתמיכה ובאמון של הציבור בנתניהו ובליכוד, אלא שזו אף הולכת וגוברת.
הסקר האחרון שנערך לפני חתימת הסכם עד המדינה נותן לליכוד 34 מושבים בכנסת - התוצאה הטובה ביותר לליכוד מאז בחירות 2003. ולמחנה הלאומי כולו, לרבות המפלגות הדתיות והחרדיות, מעניק הסקר 70 מושבים בכנסת. תוצאה טובה מאי־פעם. מן הראוי להדגיש כי זה 40 שנה ומעלה, טרם התפרסם סקר במסגרת תת־התרבות של סקר־שקר, שמספר המושבים בכנסת שהעניק לליכוד היה זהה לזה שהליכוד קיבל בפועל בבחירות, תמיד כל סקר־שקר צפה לליכוד מספר מושבים נמוך יותר. צודק אפוא ראש הממשלה באומרו כי ככל שיענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ.