את המסרונים שהוחלפו בין השופטת רונית פוזננסקי־כץ לבין ראש צוות החקירה של הרשות לניירות ערך, עו"ד ערן שחם־שביט, צריך לקרוא שוב ושוב. פשוט קשה להאמין שמסרונים שכאלה אכן הוחלפו בין תובע, המבקש לעצור את נחקריו, לבין השופטת שדנה בפועל בבקשותיו. המסרונים מראים חד־משמעית שהתובע והשופטת מסכמים מראש כמה ימי מעצר ייפסקו לחשודים בתיק 4000. המשמעות המשפטית ברורה: עבירה של שיבוש מהלכי משפט על פי סעיף 244 לחוק העונשין. בנוסף, יש כאן עבירה ברורה ובוטה של מרמה והפרת אמונים, על פי סעיף 284 לחוק העונשין.
יחד עם זאת, לדעתי, יש טעם לפגם בהודעה מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שבה נאמר שאם יתגלו חשדות לפלילים - אז יורה על פתיחת חקירה פלילית. זאת אומרת, שבינתיים השופטת והתובע יכולים למחוק מן המכשירים הניידים שלהם את כל המסרונים שבהם סוכם "המתווה".
מנדלבליט חייב היה להורות מיד על פתיחת חקירה פלילית, תוך הוראה להחרמה מיידית של מכשירי הטלפון הניידים שבאמצעותם הוחלפו המסרונים בין התובע לשופטת.
דורון הרמן וערוץ עשר, שחשפו את המסרונים, זכו למחמאות ודברי קילוסין עד בלי די. אולם מכיוון שמיהרו "לרוץ ולספר לחבר'ה", הם עשו רק חצי עבודה ופספסו את העיקר. במקום לפרסם מיד את המסרונים, היה עליהם לפנות לאחד הסנגורים ולחשוף בפניו את המסרונים. היה עליהם לסכם איתו שיטען בפני השופטת כי הגיע לידיו מידע - מבלי לפרט יותר מדי – על חילופי דברים בין התובע לבינה בעניין מעצר החשודים ולדרוש שתפסול עצמה.
אם היא הייתה מכחישה קשר עם התובע, הסנגור היה חושף את המסרונים ומחריב לחלוטין את תיק בזק. אולם מכיוון שערוץ עשר ודורון הרמן משמשים כזרוע תעמולתית ב"פוטש" נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו - הם העדיפו להזדרז ולחשוף הכל.