בעל הבית משתגע: כיצד תשפיע פרשת השחיתות בבזק על שאר החברות?

לשלל הסקנדלים המשפטיים העסיסיים של פרשת בזק ב', או תיק 4000, ניתן לצרף עניין משפטי קטן הטומן בחובו מהפכה גדולה: פוטנציאל אובדן השליטה בחברות ציבוריות שבהן בעל הבית לא מחזיק לפחות ב-50% ממניות השליטה. אם תרצו, ה"גרעין" שעד כה הבטיח את השליטה אינו טוב יותר מחרצן עלוב. הוא לבדו אינו מבטיח את השליטה בשום חברה בורסאית, ויש צורך בפרי כולו, רצוי מורעל.

הנושא התעורר השבוע בעקבות השאלה מיהו בעל הבית האמיתי בבזק ועתיד הדירקטוריון. קבוצת סיידוף חשבה עד כה לתומה שהסיכום עם הבנקים על רכישת יורוקום, בעלת בזק, מאפשר לה בסיוע שאול אלוביץ' למנות חברי דירקטוריון, אלא שבית ההשקעות פסגות ומוסדיים כמו קבוצת אליוט הזרה בלמו אותה.

במכתב ששיגרו השבוע נציגי אליוט הובהר שעם כל הכבוד לבעלי השליטה בבזק (החדשים והעתידיים), חוק החברות קובע שהזכות הישירה למינוי דירקטורים אינה בסמכות ישירה של בעלי הבית, אלא חייבת לעבור דרך האסיפה הכללית. זו אמורה לבחור את החברים המוצעים על פי המפתח היחסי של בעלי המניות והרוב קובע. יותר מכך: אין זה ברור מאליו שהדירקטוריון יבחר (במקרה הספציפי של בזק) בשלמה רודב כיו"ר המועדף. אולי דוד גרנות, היו"ר הזמני, מתאים ממנו.

הפרשנות המשפטית החדשה מתכתבת יפה עם רוח "האקטיביזם המוסדי" המנשבת מכיוונה של הממונה על שוק ההון באוצר. דורית סלינגר מעודדת את גופי ההשקעות הפנסיוניים להשתתף מעשית במהפכה החוקתית. השבוע דווח שסלינגר מעוניינת לאפשר למוסדיים לתאם עמדות בהצבעות באספות. 

גופי ההשקעות הפכו בהדרגה לבעלי השפעה ולמשתתפים דה פאקטו בשליטה. האם זה תפקידם האמיתי? לא בטוח. הרי אם המתרחש בחברה לא נראה להם, הם מוזמנים למכור את המניות ולעבור להשקעה באחת מבין מאות החברות האחרות. 

הדרמה בבזק מספקת תזכורת כואבת ליכולתו של בעל הבית לממש את זכותו לשלוט, במיוחד אם אינו מחזיק בלפחות 50% מהמניות. גם אם האחים סיידוף ירכשו את בזק (דרך יורוקום) תמורת כמיליארד שקל, הם עלולים לגלות שמדובר בחתול בשק. מבחינתם, טוב לפחות שמבנה השליטה והדירקטוריון התעורר רגע לפני שהעבירו את הכסף לבנקים הנושים. 

ביום ראשון הקרוב יתכנס דירקטוריון בזק כדי להחליט פניו לאן: למנות את נציגי אלוביץ' או להמתין לכינוס האסיפה הכללית. חוות הדעת המשפטיות, לכאן או לכאן, ישחקו תפקיד מפתח. הטיעון המשפטי העיקרי השולל את מעמדו של בעל הבית הוא שחובת הנאמנות של הדירקטור נתונה לחברה ולא אליו. אין כאן שום חדש. הדרמה היא שאלוביץ', המחזיק לאחר שרשור ב-25.4% ממניות בזק בלבד, נתקל בכך בפעם הראשונה.

אם כנגד כל הסיכויים סיידוף לא יקנה ויחליט לפרוש, מעבר לפינה אורב עדיין אדוארדו אלשטיין מאי.די.בי. הוא אומנם פרש פורמלית מהמרוץ אך לא הרים ידיים. ובכל מקרה, גם אם בסופו של דבר לא ימצא קונה ליורוקום, לא כלו כל הקיצים. הבנקים הנושים מוזמנים לנסות מהלך פורץ דרך של חלוקת מניות יורוקום כ"דיווידנד בעין". זה מסובך יותר אם כי לא בלתי אפשרי. בזק תתנהל במקרה כזה ללא בעל שליטה מוגדר. הניסיון שנצבר בבנקים כמו לאומי או דיסקונט מוכיח שהשד אינו כל כך נורא.

תסבוכת בזק אמורה להדליק את כל נורות אזהרה אצל מחזיקי גרעיני שליטה שאין להם רוב מוחלט בחברות הבורסאיות. בבנקים ללא בעל בית האפשרות מוסדרת. כל בעל מניות שמחזיק ב-2.5% מהבנק (במקרה הרלוונטי בלאומי או בדיסקונט) רשאי להציע דירקטור. הבחירה כפופה לאישור רוב בעלי המניות באסיפה ואישור המפקחת על הבנקים. זה לא מובן מאליו שאישור כזה יינתן. 

בבנק הפועלים המצב שונה אבל לא בהרבה. שרי אריסון מחזיקה ב-20% ממניות הבנק. היא קיבלה מבנק ישראל היתר השליטה, אבל כעת מתברר שגם היא לא יכולה להיות רגועה. גם בבנק הפועלים רשאים גופים מוסדיים להתאגד ולמנוע את בחירתו של דירקטור שהוצע על ידה. זה עדיין לא קרה, אבל אחרי תקדים בזק הכל אפשרי.

הדוגמה הטובה ביותר למבנה הדירקטוריון הנזיל הוא בחברת טבע. בטבע, בניגוד לבזק, התרחשה קטסטרופה כלכלית ולא פיגוע פלילי. חברת ניהול הכספים קפיטל ריסרץ' המחזיקה בכ-12% מטבע יכולה לדרוש מיידית כינוס אסיפת בעלי המניות ולדרוש את החלפת כל הדירקטורים. מהלך כזה יכול להתבצע גם על ידי בקרשייר האת'ווי שהשקיעה בחודש שעבר 350 מיליון דולר ב-1.9% מטבע. באפט יכול להשפיע על הנעשה בענקית התרופות אם הוא מאמין שיש באמתחתו דירקטורים שיהיו מסוגלים לשנות את הממשל התאגידי ולשפר את סיכוי ההצלחה. בינתיים זה לא קורה.

אין רגע דל אצל יו"ר ועדת הרפורמות הנמרצת, ח"כ רחל עזריה. השבוע הוצבה בפניה משימה בלתי אפשרית: היא חייבת הייתה לאשר עד תחילת השבוע סדרת רפורמות שבושלו למענה במסגרת חוק ההסדרים. גם ועדות הכנסת האחרות ובראשן ועדת הכספים נרתמו למשימה, כל אחת בתחומה. העיסוק בשלל חקירות בזק סייע להסתיר את העובדה שתחת אפינו מתרחשים מהלכים דרמטיים שישפיעו על כל אחד מאיתנו, כל זה ללא דיון ציבורי מעמיק. 

ועדת הרפורמות התמקדה בשלושה נושאים מרכזיים: פתיחת שווקי הייבוא לתחרות באמצעות הקלות רגולטוריות ושיפור מנגנוני הייבוא האישי, החלוקה מחדש של השימוש בכספי ההימורים בספורט, ומעבר לקוחות בין הבנקים בלחיצת כפתור לצורך הגברת התחרות. הציפיה מעזריה הייתה שהיא תצליח לצלוח את הדיונים ולהעבירם לאישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית עד השבוע הבא. כאמור, דיון מעמיק ויסודי בזמן כה קצר זה לא רציני, אבל מי אמר שהכנסת רצינית.

עזריה עובדת מצאת החמה עד צאת הנשמה כדי להשלים את המשימה שהטיל עליה שר האוצר משה כחלון, מבלי להזכיר משימות שוטפות אחרות שיושבות לה על הראש, כמו שערוריית היעדר ביטוח חובה לרבים מרוכבי האופנועים, פרשת קרקעות הכנסייה בירושלים ועוד.

הרפורמה שאושרו בקלות יחסית נגעו לתחומים שבהם הלוביסטים לא הורגשו. מדובר בהצעה להגמשת התנאים לייבוא חופשי שתאפשר קניות באינטרנט עד ל-1,000 דולר. למעט הופעה בוועדה של נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין, שהזהיר מפגיעה בקמעונאים, אף אחד לא התנגד. וכי מי יתנגד להקלות לצרכנים. המהלך שגובש על סמך המלצות ועדה פנימית באוצר אושר אצל עזריה, ויובא בימים הקרובים לאישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית.

גם הרפורמה בתקציבי הספורט ופעילות אגודות הספורט בדרך לאישור. זה כולל שחרור 1.1 מיליארד שקל מכספי הטוטו לטובת תקציב המדינה. המאבק הוכרע מראש. יוסי פילוס, יו"ר הטוטו, הוא מינוי של כחלון ולא יכול היה להתנגד. איגודי הספורט ניסו ולא הצליחו. יעל ארד מהוועד האולימפי גויסה לנסות להשפיע, וגם זה לא עזר. שרת התרבות והספורט מירי רגב, המצייצת על כל פשפש, עברה לסדר היום לאחר שהובטח לה תקציב תמיכה בספורט של 805 מיליון שקל.

אומנם נותרו עדיין פרטים קטנים הממתינים לסיכום כמו מנגנון חלוקת כספי השלל, הדאגה לחלקן של אגודות הספורט בפריפריה ומועדי העברה של כספי התמיכה, אבל אין דאגה. אלה יסוכמו בישיבה רבת משתתפים בשבוע הבא.המהלך העיקרי שעדיין לא אושר נוגע להקלה במעבר הלקוחות בין הבנקים בלחיצת כפתור. פורמלית הבנקים לא מתנגדים (למעט הבינוניים שביקשו זמן נוסף להערכות).

 בפועל מאחורי הקלעים הם מדברים בקול אחר, ומדובר בעיקר בבנק הפועלים. הוא לא מסתיר את התנגדותו. במכתב ששוגר השבוע טוענים בבנק שהרפורמה הוכנה ללא דיון מעמיק ורציני, ושעלולים להתעורר קשיים כמו עיכוב בהעברת הוראות קבע לגופים כמו חברת החשמל. הסעיף הבעייתי העיקרי נוגע לכ-500 מיליון שקל שהבנקים אמורים להשקיע. על פי תקדים המודל הבריטי שנכשל בפועל, סביר שהכסף ירד לטמיון.

הפועלים צודק. רק שהסיכוי לסכל את הרפורמה בכנסת הפופוליסטית אפסי, במיוחד אחרי שהנגידה והמפקחת על הבנקים נתנו גיבוי למהלך, מסיבותיהן הן. ללא תמיכתן, אין סיכוי שבעולם לסכל את המהלך. המפקחת חדווה בר נפגשה עם ח"כ עזריה בניסיון לשנות סעיפים ברפורמה כמו ביטול ההצעה לקנוס ב-50 אלף שקל בנקים שיעכבו מעבר לקוחות בצורה לא מוצדקת, אבל גם זה לא עזר. גדודי הלוביסטים הבנקאיים שגדשו את חדרי הישיבות הרימו ידיים.

אני מעריך שמכתב בנק הפועלים שוגר לוועדת הרפורמות כצעד מקדים לקראת עתירה לבג"ץ שיגישו הבנקים לאחר אישורה הסופי של הרפורמה. הבנקים הפסיקו להיות מנומסים והם עותרים לבג"ץ בכל גזירה לא מידתית בעיניהם, כמו שכר הבכירים.

עזריה לא מתרגשת מההתנגדות: "הדיונים על הרפורמה נמשכים ויש עוד הרבה עבודה מול בנק ישראל, משרד המשפטים והאוצר. אבל זה מהלך חשוב המחייב קביעת אבני דרך שימנעו להתחמק מיישומה. הייתי שמחה לקצר את לוח הזמנים שנקבע. המכתב של בנק הפועלים הפתיע אותי כי בישיבות הוועדה הם אומרים דווקא שהם תומכים".

כשאני מתעניין בהספק המטורף שלה, והאם ככה עושים רפורמה, היא משיבה: "אני עובדת כמו משוגעת. ככה אני. בקושי ישנה בלילה למרות שעות רצופות של דיונים. אבל כל הרפורמות הללו מצדיקות את זה, אחרת זה לא יקרה לעולם".

האם הרפורמה הבנקאית תצליח לאחר שתאושר? לדעתי לא. גם הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים שאושרה בדרך לכישלון מחפיר. הפעלת מעבר אוטומטי של לקוחות מצריך הערכות טכנולוגית מסובכת שכדאיות ההשקעה בה מוטלת בספק. 

מספר הלקוחות שיתניידו בין הבנקים לא יעלה על 5%. כפי שכבר ציינתי במספר הזדמנויות, אי אפשר להחליף בנק דרך החלפת כרטיס סים. זה לא חברות הסלולר שבשיא החזירות גבו מלקוחות מחירים אסטרונומיים.

כחלון אמור היה להודיע אתמול על מינויו של ערן יעקב כמנהל רשות המסים הבא. למרות כל ההצגות על מועמדת נוספת, הוא המועמד שסומן מראש להחלפת משה אשר, שיפרוש בדיוק בעוד שבועיים אחרי חמש שנים בהן כיהן תחת שלושה שרי אוצר. סביר להניח שערב פרישתו יתפרסמו איתו ראיונות מקיפים, כמתבקש מאחד ממנהלי הרשות יוצאי הדופן. על הצלחתו אין ויכוח, למרות שיש הטוענים כי גם אם היה יושב בחמש השנים האחרונות באפס מעשה, המסים היו ממשיכים לזרום. וכי מי רוצה לריב עם פקיד השומה. 

אבל המצב שונה. אשר היה אקטיביסט שביצע צעדים מעשיים לעידוד הגבייה. הוא לא הסתפק בתפקידו כגובה ראשי, אלא הגדיל ראש והביא ליוזמות חקיקה שהקשו מאוד על תכנוני מס. ישראלים נאלצו לדווח על הכנסותיהם. תשאלו סלבים כמו בר רפאלי או משה פרץ, איזה מנהל רשות מסים היה אשר.

תרימו טלפון לאליעזר פישמן וללב לבייב כדי להתעניין מה גרם לנפילת הקבוצות שבשליטתם. מבצע גביית הדיווידנדים מחברות הארנק עוד ילמד בקורסי המסים במכללות ובאוניברסיטאות.בקיצור, אשר הוא גובה המס שכל שר אוצר רוצה לקבל במשמרת שלו, וכאמור היה שלושה כאלה. ופי שנאמר ממשה (אשר) עד משה (כחלון) לא קם כמשה (רבנו). ושלא תחשבו שהוא פראייר.

 כשהייתה לו ביקורת (כמו בנושא מיסוי דירה שלילית) הוא לא היסס להשמיע אותה, אבל בכבוד הראוי תוך התחשבות באילוצים הפוליטיים של כחלון. ולחשוב שרק לפני חמש שנים, כשהומלץ לתפקיד על ידי ועדת האיתור, שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ ניסה לטרפד את המינוי. שטייניץ לא הסתפק בכך ובמצוותה של שרה נתניהו עלה לרגל לביתו של משה טרי ברחובות בניסיון לשכנע את אשתו שתסכים למינויו לתפקיד. אשר לא ויתר ושלא כמקובל במקומותינו הוא נלחם והגיע עד לבג"ץ כדי לממש את הבחירה. הוא נבחר גם בזכות התמיכה האפשרית שקיבל בתקשורת, בין השאר מכותב שורות אלה. בהתחשב בתרומה העצומה של משה אשר לכלכלה, אפילו שטייניץ מודה כיום בטעותו.

בין שלל הדוחות הכספיים שפורסמו השבוע בלטו לחיוב תוצאותיה של חברת כרטיסי האשראי כאל. הרווח ב-2017 גדל ב-8.1% והסתכם ב-211 מיליון שקל, וזה קרה בזכות מהלכים שהוביל היו"ר יובל גביש לצדו של המנכ"ל דורון ספיר. אגב, בניגוד לשמועות ספיר לא נענה להצעה לנהל את מגדל (שם כבר כיהן בעבר כסמנכ"ל). הוא כבר מיצה את החוויה עם בעל הבית שלמה אליהו.

בחמש השנים האחרונות שבהן משמש גביש כיו"ר כאל וראש החטיבה הבנקאית בבנק דיסקונט (בעלת הבית של כאל) הוא לא התראיין מעולם, והעדיף להתמקד בעבודה מאחורי הקלעים. עם סיום תפקידו השבוע ומינויו של רן עוז כמחליפו, הוא מדבר איתי לראשונה.

"בשנה האחרונה השלמנו מספר מהלכים עסקיים משמעותיים: הקמת מועדון הלקוחות שופרסל-כאל, הסכם סליקה עם עלי פיי מקבוצת עליבאבא, חיזוק המותג דיינרס באמצעות מועדון  FLYקארד של אל על, ופיתוח הארנק הסלולרי", מונה גביש את המהלכים העיקריים.

"ההמלצות היו בסיס התוכנית האסטרטגית וזאת בעקבות השינויים הדרמטיים בשוק. מקינזי המליצה להרחיב את הקשר עם הלקוחות ולספק מוצרי אשראי חדשים, כולל הנגשת השירות באמצעות הדיגיטל. היינו הראשונים לשתף פעולה עם חברת האשראי גמא שמאגדת מספר בתי עסק לצורך הוזלת עלויות התפעול".

"מדובר בבעל בית יציב שנותן ביטחון לכל משתמשי הכרטיס וזה הדבר החשוב ביותר. מעבר לכך יש לנו יתרון מסוים ביכולת לגייס מקורות אשראי נוחים בדיסקונט, אבל בעצם יש לנו גם אופציות אחרות. כיום ניתן לגייס כספים במקומות אחדים כמו גופים מוסדיים בענף הביטוח או גופים חוץ בנקאיים. שוק כרטיסי האשראי הוא תחרותי ומשוכלל כפי שלא היה מזמן. כל הענף עובר תמורה עצומה. עולם השייכות לבנקים הולך ומתפוגג. כל חברת כרטיסי אשראי תתמודד בכוחות עצמה".

"מבחינה אסטרטגית היה ברור לי שחייבים לקחת את כאל לתהליכים פורצי דרך. הרעיון של FLY קארד היה שאנחנו חייבים להפוך לחלק מהמועדון כי מדובר בהטבה שהיא שוות ערך כמעט לכרטיס טיסה דרך המרת הנקודות. זה לא היה פשוט לקבל את המועדון. הגענו למו"מ עם הרבה נחישות ורצון והשלמנו את המהלך דרך דיינרס. קיבלנו מדיסקבר העולמית בעלת המותג דיינרס רוח גבית עצומה. בהמשך קנינו את חלקה של דור אלון בדיינרס (49%) והגענו למלוא הבעיות. FLY קארד הוא אחד ממנועי הצמיחה החשובים שלנו ושל אל על".

"למרות כל הרעש בשורה התחתונה מדובר בעסקה מסחרית רגילה. בהנהלת שופרסל הבינו שכאל היא שותף אסטרטגי רציני המוכן להשקיע הרבה משאבים וכסף במועדון, ולשמחתי הם בחרו בנו. רצינו מאוד את שיתוף הפעולה עם שופרסל כי מדובר בהזדמנות יוצאת דופן שמגיעה פעם בכמה שנים. התחושה הייתה שלאומי קארד קיבלו את מועדון שופרסל כמובן מאליו. לעומת זאת אנחנו היינו מאוד רעבים והגענו לעסקה עם הרבה אנרגיות. ואכן המועדון שיצא לדרך בתחילת 2018 מצליח מאוד".

"אפשר לקבוע חד משמעית שהשוק יפעל לטובת הצרכן. בעקבות 'ועדת שטרום' התחרות תגדל כי יקומו גופי אשראי נוספים שיעניקו פתרונות פיננסיים מקיפים ללקוחות. ההתפתחויות הטכנולוגיות פועלות גם הן לטובת הלקוחות. הגבינה בשוק כרטיסי האשראי זזה ולא כולם הפנימו את זה עדיין. העולם העתידי יסתובב סביב הלקוח הפרטי. תחרות היא תמיד דבר טוב ואפשר לומר שכאל נערכה לכך דרך יצירת בסיס מוצק של יתרונות תחרותיים".