אם הבחירות יהיו ביוני הקרוב ואם באוקטובר, סביר להניח שמפלגות רבות יתמקדו בתקיפה אישית של נתניהו. או לפחות בערך ניקיון הכפיים. בנט וכחלון, שספגו ביקורת ציבורית על הגיבוי שנתנו לנתניהו על אף עומס החשדות נגדו, מוצאים את עצמם כעת עם המכנסיים למטה. במערכת הבחירות הבאה לא תהיה להם ברירה, אלא להוריד את הכפפות ולתקוף את הראש.



קשה להכריע מי תיאם עם מי את הפייק משבר. מי שהתחיל לגלגל את כדור השלג היה שר הבריאות יעקב ליצמן, שתיאורטית יכול היה לחכות עד חודש אוגוסט ולא לתפוס כעת את התקציב של כחלון בן הערובה. מצד שני, יש לנו את ליברמן, שכבר בחוק המרכולים התחיל את מסע הבחירות שלו, אוחז במשבר הזה כמוצא שלל רב וכמי שיכול להציל אותו מאחוז החסימה הגבוה שהוא עצמו הנהיג. ראש הממשלה, מצדו, לא נענה לפתרון הסביר שהציעו חברי הבית היהודי ואשר אפשר לכל הגורמים לרדת מהעצים הגבוהים. הוא הציב תנאים בלתי סבירים, כגון שכל השותפות צריכות להתחייב שלא יפרשו עד נובמבר 2019. כך או אחרת, ברור לציבור כמו גם לשותפות הקואליציוניות, כי אין במשבר הזה שום מהות, אלא רק חישוב פוליטי קר. גדול המרוויחים, נכון לעכשיו, הוא ראש הממשלה שנלחם על חייו הפוליטיים ואולי אף על חירותו האישית. מסתמן שהוא הולך לשתות בקשית את המנדטים למפלגת כולנו, ולשחזר את הטראומה של זרימת הקולות מהבית היהודי לעברו כפי שהיה בבחירות הקודמות.



אפקט הדומינו שיכול להביא לשינוי



בניגוד לכוחו בסקרים, נתניהו בימים אלו מצוי בבידוד פוליטי. חברי כנסת רבים במפלגת הליכוד, ובהם דוד ביטן, אינם מעוניינים בבחירות. רבים מהם שהגיעו על בסיס שריון כזה או אחר יודעים שבחירות מוקדמות יובילו לכך שהם ימצאו את עצמם מחוץ למערכת הפוליטית. מלבד ליצמן וליברמן, כל שאר חברי הקואליציה ממורמרים. באופן לא מפתיע, הנאמנות לראש הממשלה, שכתב אישום בשוחד מרחף על ראשו, לא השתלמה להם. כמו שנהוג לומר, הם גם אכלו את הדגים הסרוחים וגם עומדים להיות מגורשים מהעיר.



מערכת הבחירות הבאה עומדת להיות קוטבית מאוד ומשסעת. מסע הדה־לגיטימציה של נתניהו נגד רשויות החוק עומד לעלות מדרגה. בשלב זה מפלגתו החדשה של משה (בוגי) יעלון היא המפלגה הנצית היחידה שיוצאת בבירור וללא גמגום נגד הרס הערכים הדמוקרטיים שמוביל ראש הממשלה. ברגע שכחלון או בנט יפרצו את מעגל השתיקה נגד ביבי, סביר להניח שיהיה לכך אפקט דומינו שלא מן הנמנע יפעל גם בתוך הליכוד עצמו. זוהי למעשה הדרך היחידה של כל השותפים של ביבי להימלט מגזירת הגורל שצפויה להם נכון לעכשיו: לשוב לאותה קואליציה פחות או יותר, רק חלשים ומבוזים יותר.