אז איך ביליתם בערב יום השואה? היה קשה בלי ליגת האלופות, וערימת הטמטום בערוצים המסחריים? דיייי, אל תגידו שאין לכם VOD או נטפליקס? דחילק, אתם הרי יודעים שערב יום השואה מגיע כמה ימים אחרי המצות. אני מניח שהתכוננתם למצור, כי גם המסעדות היו סגורות.
לפחות נמנעה מכם הלשלשת הוורבלית של דיירי אגם הדרעק על ההתגברות, ההזדקפות, העליונות, ההתעלות, ההתייעלות, החרפה, הטרפה, המגיפה, הבושה והכלימה. וכל זה רק בגלל פסקה, כן? כי מה בסך הכל רוצים בימין המשיחי־הקיצוני־הבדלני־הגזעני־המלוכני? רק לחסל את בית המשפט העליון. אבל הם התבגרו שם באגם הדרעק, זה כבר לא עם D9 כפי שדרש מוטי יוגב, הם מוכנים להשאיר את הבניין, רק שהשופטים לא יפריעו להם להחריב את שלטון החוק. בקטנה, באמא בקטנה, כולה פסקה.
# # #
לקראת הערב לבשו כולם את החליפות הכהות, עטו מבט נוגה, מזויף כמובן, ויצאו לטקסי הזיכרון לשואה ולגבורה. אגם הדרעק והמנגנון שמנהל כאן את העייסק נזכר בשואה רק בערב יום הזיכרון. בכל השנה עושקים את הניצולים, מתירים להם לחיות עם 2,500 שקל קצבה חודשית, ומחכים שהם יתפגרו כבר, כדי לבזבז את הכסף הגדול. את הכסף של ועדת התביעות, הקרן "לרווחת" ניצולי השואה, ועוד ארגונים ועמותות. לא הרבה כסף, משהו כמו 5 מיליארד, ששוכבים בבנק ועושים תשואה. כי בדנ"א של היהוד, כסף חשוב יותר מבני אדם, אולי בגלל זה הדנ"א שלנו, כמו של כל בני האנוש, זהה לזה של חזירים, רחמנא ליצלן. ככה אלוקים הסתלבט עלינו, מיום הבריאה. הוא כנראה ידע מדוע.
אז בטקסים, חלק מדיירי אגם הדרעק רימו כרגיל. הם שונאים את ניצולי השואה, שמעיקים עליהם ועל המנגנון עם הקיום שלהם. אבל עוד מעט הטבע יעשה את שלו, ולא יהיו יותר ניצולים, גם אלו שעלו מברה"מ, ואפשר יהיה לספסר במיליארדים. אולי זה יהיה כסף לחאווה, שבתקציב קוראים לו כסף קואליציוני. תהיה רק בעיה מה עושים עם המנגנונים של הקרנות והארגונים, הם הרי יודעים את האמת כמה כסף יש. אז אם ילשינו, או יהיו עדי מדינה? יאמרו שהם סמולנים. זה עוד עובד טוב על הציבור.
והרי אחרי ה"פסקה" בית המשפט העליון יעסוק רק בעתירות על דוחות חניה, אז הכל מסודר. גם רה"מ בנימין נתניהו ניצל את האירוע, כדי לדבר על עצמו. 670 פעמים הוא אמר את המילה: "אני", וחס וחלילה מלהתייחס לכ־60 אלף ניצולים שחיים בחרפת רעב. יש הרי את איראן, אז מה יותר טוב מלהזכיר את "אני"? אני גיבור אני.
# # #
ביום רביעי, ערב יום הזיכרון תשע"ח, שוב הם יצטרכו ללבוש חליפות, כדי לכבד את זכרם של כ־23,600 חללי מערכות ישראל. בטקסים האלו חייב אגם הדרעק להפגין תקווה, אז ימשיכו עם השטויות של לא ננוח ולא נשקוט. וכמובן איראן. איך אפשר בלי איראן? המציאות שלפיה חלאות המין האנושי מבני עמנו מקללים אלמנות צה"ל: "זונה. הלוואי שתמותי! בעלך מתהפך בקבר", לא מפריעה לאגם הדרעק. זה הבייס, לא רבים איתו. אולי בסתיו יהיו בחירות? הרי צריך לארגן מקום עבודה גם לקדנציה הבאה, אחרת איך הם יתעלקו על הציבור?
ובערב יש הטקס של מירי. פעם הטקס הזה היה המכובד ביותר במדינת ישראל, אבל אז הגיעה מירי - והחריבה את השעתיים היחידות בשנה שבהן הייתי גאה בלאום שלי. השעתיים היחידות!!
אז בגלל הפוליטיקה הסרוחה של תא"ל (במיל') מירי, החלטתי להדליק משואות משלי בשנת ה־70, לתפארת מדינת ישראל.
# # #
# אני, רון, בן ליוסק'ה ז"ל ולשרה תיבדל"א, מדליק משואה זו לזכרם של סבי וסבותי: טובה, מרדכי, מרים ואריה ז"ל, שרק בזכותם שלושת ילדי הם דור שלישי במדינת ישראל.
אני מדליק משואה זו, לזכרה של סבתי טובה, ילידת 1900 שעלתה לישראל לבדה בגיל 18. היא התיישבה בפתח תקווה, והכירה איזה "שלוסר" (מסגר) ורצתה להינשא לו. אביה, קומוניסט שחי בפולין, חשב שמגיע לה יותר, והכריח אותה לשוב הביתה אחרי שנה.
לימים היא הכירה את סבי מרדכי, שהכשיר מטעם הפועל המזרחי את העולים לארץ ישראל. לסבא מרדכי היה סרטיפיקט לעלות ארצה כבר ב־1929, אבל העסקנים של הכיפל'ך מנעו ממנו לעלות עד 1934. סבתא טובה הייתה שאטרה אמיתית, ולא שכחה למפד"ל את העיכוב המבזה. ב־50 שנותיה בישראל כרעייתו ואם לשלושה ילדים, היא לא נכנסה לבית כנסת של הפועל המזרחי בכפר סבא, והוא כיבד את עמדתה ולא רב איתה.
העסקנים של הכיפות לא ויתרו לה כל אותן שנים. הם התחננו והציקו לה, אבל עד סוף ימיה לא הצביעה למפד"ל. היא וסבא תרמו כסף לגוש אמונים, עד סוף חייהם, אבל היא לא ויתרה להם!
ככה אני אוהב, לא לוותר. אז המשואה הזו עליה, כי היא זיהתה את "תקומה" של היום: לרמות בחסות השם.
# את המשואה השנייה אני מדליק נגד האנטישמיות. לא ייתכן שהעולם ינהג כלפינו בגזענות ובאלימות - רק לנו מותר להיות גזענים, כי אנחנו עם בחירה. ואומרים שאפילו אלוהים אמר את זה.
רק לנו מותר מהקמת המדינה לשנוא פרענקים (פרענקיות זה דווקא היה "א־מחייע"), ולדאוג שלא יפריעו לאליטה האשכנזית הדוחה ולהשתלט על נכסיה, עד היום; רק ליהודים מותר לשכן מזרחים ביישובים מרוחקים; רק ליהודים אשכנזים מותר להשתלט על הדת.
נכון שהרב ש"ך התיר למזרחים לקחת ביס מהעוגה באמצעות הקמת מפלגה, אבל בפיקוח, כן? לא להשתולל יותר מדי; רק ליהודים דתיים מאשכנז מותר לא להתיר שידוך גבר לאישה מזרחית (שלא תביא לי שוורצע הביתה, כן?), ולכן מבדילים בין האולפנות של הבנות; רק ליהודים של הציונות הדתית מותר להקים מפלגה כמו הבית היהודי הלבן, עם קישוט של אישה ואיש מעדות המזרח. רק שלא ישתוללו, כן?
וגם: רק ליהודים מותר לשנוא אתיופים! אבל רק לנו; רק לרבנים יהודים, מותר לכתוב ספרי הלכה גזעניים יותר מהטריפל־קיי באמריקע, עם פסיקות מתקדמות שדורשות לא להשכיר נכס לבן דוד מישמעאל, רחמנא ליצלן; רק ליהודים דתיים מותר לשנוא להט"ב באשר הם; רק לרבנים יהודים בולטים מהציונות הדתית, שגם נותנים להם פרס, מותר להטיף לגברים צעירים להתייחס לאישה כאל חיית מחמד. זה אסור בחוק, אז מה? אלוהים אמר להם שזה בסדר; רק ליהודים, מנהיגיהם ורבניהם, מותר לשלוט על עם אחר, רק כי כך הם החליטו. אז עם כל הכבוד לגויים יימח שמם וזכרם, אסור לכם להיות אנטישמיים נגדנו! כי רק לנו מותר, כמובן שזה לתפארת מדינת ישראל.
# את המשואה השלישית אני מדליק לכבודם של החרדים, שהפכו את הטפילות על הציבור כאן לתורה שבכתב. הם לא רוצים לשרת, רובם לא רוצים לעבוד, הם דורשים שנפרנס אותם, הם השתלטו על הכשרות, ובכל יום ויום הם דואגים שנבין שהיהדות זו לא דת! זו רק תעשייה. תיזהרו להפריע לנו, כי נשרוף לכם את הערים, ונשבש את חייכם. לתפארת מדינת ישראל.
# את המשואה הרביעית אני מדליק לכבודה של מערכת החינוך שלנו. למורים, למורות ולגננות, שמשמשים כבייביסיטר לילדינו המרחפים באמצעות הריטלין; שנלחמים על כבודם, מול ההורים שמתלוננים, וכל זאת בשביל שכר זעום לפחות בעשר השנים הראשונות במקצוע; למנגנון שנאלץ לתפקד לפי השיגיונות של כל שר בתורו, ולהמציא מחדש את ההיסטוריה שלנו; לתעשיית ההשכלה, שגובה כ־200 אלף שקל בשביל תואר בתקשורת למשל, שאפשר לעשות ממנו טיארה, כי אפילו עבודה אין.
וגם לעשרות מפעלי הייצור של הפינגווינים - ריבוי על־טבעי, חריג בעולם. בסופה של המאה הנוכחית יהיה כאן פינגווין על כל שלושה תושבים.
מתוך כבוד והערכה להרס החינוך המקצועי. בעוד דור לא יהיה יהודי אחד שיידע לדפוק מסמר בקיר. בשביל מה? אנחנו אומת הסטארט־אפ! שהגויים יעבדו בבנייה, מוסכים, חקלאות ותעשייה. אנחנו רק מנהלים, כמו בנסיכויות המפרץ. מה לעראברים מותר ולנו לא? ולתפארת מדינת ישראל.
# את המשואה החמישית אני מדליק לכבוד מערכת הבריאות. יותר מ־40 שנה לא נבנה כאן בית חולים ציבורי, על אף שהאוכלוסייה הכפילה את עצמה. הצוותים הרפואיים בבתי החולים הם צדיקים־על־אמת, בלי טיפת ציניות. רופאים ורופאות בהתמחות עובדים במשמרות של 40 שעות - ממש נס שמתים כאן רק כ־3,000 בני אדם כתוצאה משגיאות בטיפול, כי הרופאים נופלים מהרגליים; והם משתכרים 20% מפועל בנמל או עובד חברת החשמל.
אגב, אין מקום לדאגה, דיירי אגם הדרעק וג'מעתם הם עדיפויים. אם לקו בנזלת, רחמנא ליצלן, יקצו להם שלושה חדרים כדי להחלים, ויזרקו את המאושפזים צ'ורטי־ווז־נייעט. לתפארת מדינת ישראל.
# את המשואה השישית אני מדליק לכבוד המגיפה החדשה שפקדה אותנו: קמפיין MeToo# וכל העמותות וההתארגנויות של נשים אקטיביות. יש להן תאי טרור בגופי תקשורת, שבאמצעותם סוגרים חשבון.
"רבותי, מוישה־יענק'ל הוא אנס. יאללה לפרק אותו".
איך את יודעת?
"אני יודעת וזה מספיק, יאללה לפרק".
ולתפארת מדינת ישראל.
# את המשואה השביעית אני מדליק לכבודה של האופוזיציה שלנו. כזו קולקציה של אפסים לא ידע העם היהודי לדורותיו. מפא"י, הצריף של תמרי, סנג'ריו של יאיר'קה החתיך (כן, אמא, זה בגללך. את מטריפה אותי בכל פעם שאת אומרת לי: אבל הוא יפה, ומדבר כל כך יפה. בעעעעע) והרשימה המשפשפת. אין מילה בנדב"ר (נוהל דיבור ברשת) של היהוד שתבטא את התיעוב שאני חש כלפי השרלטנים האלה, לא פחות מהגועליציה, אולי אף יותר. רק בגלל המסקנה שקולקציית האפסים הזו לא מסוגלת לייצר אלטרנטיבה לשלטון מושחת. לתפארת מדינת ישראל.
# את המשואה השמינית אני מדליק לכבודו של צבא העם שלנו. טוב, לא כל העם. שיעזור לנו אלוהים ולא נידרש לבחון את כוחו ועמידותו של צה"ל - שלא ניהל מלחמה אמיתית כבר 45 שנה. יש שיאמרו שבלבנון 82' היו קצת מאבקים עם הסורים, אבל גם מאז איבדתי את האמון.
בצבא שבו חשוב הרב יותר ממפקד. בצבא שבו מג"ד ומ"פ מפנים זמן לשוחח עם ההורים על מצוקת הילד/ה - זה מתאים לג'ימבורי או לתנועות נוער, לא בגוף לוחם. בצבא שבו לוחמים ולוחמות מתעדים פעילות מבצעית ומעלים לאינסטוש, אי אפשר לצפות לכלום. בצבא שלא משקיע מספיק באימון מילואים של הכוח הלוחם, שאף פעם אין למילואים ציוד ו/או מזון מספק, אי אפשר לצפות לכלום. בצבא שלא משכיל 50 שנה לבנות רק את מג"ב ככוח שיטור מיומן בקבע (!!) לטיפול מבצעי באיו"ש ובגבול עזה, ושולח ילדים לא אפויים דיים להתמודדות עם אוכלוסייה אזרחית במצוקה קיומית, אי אפשר לצפות לכלום.
בצבא שבו כל מח"ט מרחבית באיו"ש כפוף, לפני הכל, לתושבים ביש"ע, רשע ופשע - מציאות שהופכת אותו לפוליטיקאי זניח, אי אפשר לצפות לכלום. בצבא שבו מתנחלים ממליצים וקובעים מי יהיה אלוף פיקוד מרכז לפי השקפתו הפוליטית, אי אפשר לצפות לכלום. לתפארת מדינת ישראל.
# את המשואה התשיעית אני מדליק לכבודה של משטרת ישראל. זו המשטרה היחידה בעולם שעוסקת בבט"ש, מניעת פשע, אכיפת החוק בתנועה, וכמובן בחקירות של שלטון מושחת ורקוב - ם סד"כ של כ־29 אלף שוטרים ושוטרות. ועוד יש לנו טענות, מדוע רק שש ניידות מסיירות בלילות במחוז תל אביב ומדוע אין 300 ניידות למתנ"א.
עם כל הביקורת הלגיטימית, לארגון הזה אין את הלובי הפוליטי שיש למערכת הביטחון. מצפים מכל שוטר שמשתכר כ־6,500 שקל שיהיה קלינט איסטווד. כי ככה זה במדינה שחיה בסרט ולא מבינה שהדיסק כבר לא בתוקף. לתפארת מדינת ישראל.
# את המשואה העשירית אני מדליק לכבודם של העבריינים (לכאורה) שהם נבחרי ציבור: רה"מ, שר פנים, שר רווחה, יו"ר גועליציה לשעבר, ראשי עיריות, ראשי מועצות אזוריות. עלו והצליחו, אתם דוגמה ומופת לשלטון איכותי. לתפארת מדינת ישראל.
# את המשואה ה־11 אני מדליק לכבודם של עדי המדינה שכבר יש, ולעדי המדינה שבדרך. כבוד, רבותי, זו השיטה הישראלית. לגנוב ולעשוק, ובמקביל לאסוף חומר מרשיע על השותפים לעסקה. אתם כוכבים ומושא להערצה. לתפארת מדינת ישראל.
# את המשואה ה־12 אני מדליק לכבוד משרד התחבורה, הרשות למניעת תאונות דרכים וממשלות ישראל. אתם עושים עבודה נ־ה־ד־ר־ת ! בזכותכם מתים כאן רק כ־350 בני אדם בשנה; ב־70 שנה עוד לא הצלחתם כאן לרשת את כל הכבישים הבינעירוניים בגדרות הפרדה סופחי אנרגיה; ב־70 שנה שבהן בונים כאן את הארץ עוד לא השכלתם לדרוש מכל תב"ע שתכלול כיכרות, שייאלצו את הנהגים להאט בשטח בנוי; ב־70 שנות עוד לא הצלחתם להביא כ־2.3 מיליון נהגים להשתלמות אחת בכל כמה שנים. נהגים למדו לפני 30 שנה על עגלה, ועכשיו הם יודעים לנהוג בג'יפ עם 500 כ"ס. בקיצור, אתם אסון. לתפארת מדינת ישראל.
# # #
הייתי יכול להדליק כאן עוד 30 משואות, על המפגעים בשגרע כאן, אבל מספיק. נצפה בטקס של מירי, ונפנים שהיא והבוס שלה עושים הכל כדי לזרוע הרס בחברה ובציבור. חבל שזו לא הייתה כוונתו של המייסד, אבל מי סופר אותו בכלל, הוא הרי היה סמולני! ובגלל זה אין 150 אלף שקל בתקציב, לשמר את הצריף של דוד בן־גוריון בשדה בוקר. המדינה - לפי מירי וביבי - לא התחילה ב־48' ולא ב־77' של בגין, אלא ב־96'.
הילדים לא יודעים כלום. מביך לשאול תלמיד שמינית על ליל הגשרים, על יהודה קן דרור, על גבעת התחמושת ועל בית הספר לשוטרים. כי הוא והיא גאונים במתמטיקה ופיזיקה, אבל לא יודעים כלום על העם שלהם, על מלחמות הקיום שלו, וזה עצוב לי נורא.
השאלה היחידה שנותרה ללא פתרון, היא כמה פעמים יאמר ביבי את המילה "אני" בנאומו בטקס של מירי. כי זה המצב כאן, הוא־והוא־ורק הוא, לתפארת מדינת ישראל.