בלילה שבין שלישי לרביעי טס שר הביטחון אביגדור ליברמן לפגישות שנקבעו מבעוד מועד בוושינגטון עם עמיתו ג’יימס מאטיס והיועץ לביטחון לאומי ג’ון בולטון. לפני הטיסה הוא צפה במשחק הכדורגל בחצי גמר הצ’מפיונס ליג בין ליברפול לרומא. הוא כל כך נהנה מהמשחק הנהדר (2:5 לליברפול) ובמיוחד מהצטיינותו של החלוץ המצרי, שהחל להפריח בדיחות לטוויטרספירה. “אני מתקשר עכשיו לרמטכ”ל ואומר לו להחתים את מוחמד סלאח לשירות קבע”. אחר כך, בציוץ נוסף, שינה את דעתו וקבע כי מוטב למנות את סלאח לשגריר מצרים בישראל.
זחיחות הדעת של ליברמן לא ממש במקומה. אתמול דיווחה סוכנות הידיעות ריא־נובוסטי כי משרד ההגנה הרוסי החליט להעביר בקרוב מערכות הגנה חדישות לסוריה. לא צוין בידיעה באלו מערכות מדובר, אך סביר להניח שאלה הן מערכות טילי אס־300. בשבוע שעבר התראיין שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב וטען כי האפשרות הזו נשקלת, אך טרם התקבלה החלטה. אך עתה, כאמור, דיווחה סוכנות הידיעות הרשמית שבשליטת הקרמלין כי ההחלטה כבר התקבלה.
אף שמדובר במהלך אסטרטגי, אולי גם לדברי השחץ של ליברמן יש תרומה לכך. ליברמן אמר כי אם הסוללות יפרסו בשירות משטרו של בשאר אסד, ישראל תשקול להשמידן במכת מנע. בקרמלין, וליברמן צריך לדעת זאת טוב מכולם, לא אוהבים איומים.
ברור כי אם אכן יועברו לצבא אסד מערכות אס־300, הצעד הזה ייעשה בראש וראשונה בגלל התקיפה של שלוש מעצמות המערב החודש נגד יעדי המשטר, כתגובת עונשין על השימוש בנשק כימי. אך יש בכך גם איתות לישראל על ריבוי תקיפותיה בסוריה בכלל ונגד נוכחות איראן שם בפרט.
התקיפה האחרונה המיוחסת לחיל האוויר נגד שדה התעופה טי־4, שבה נהרגו שבעה יועצים איראניים ובהם קולונל ממשמרות המהפכה, הייתה כנראה אחת יותר מדי, גם לקיבת הברזל של הקרמלין. ישראל לא קיבלה אחריות לפעולה וזו הייתה החלטה נבונה לצמצם את הזעם הרוסי עליה. אך ימים אחדים לאחר מכן, התרברב מקור ביטחוני בכיר ל”ניו יורק טיימס” כי אכן ישראל ביצעה את התקיפה ומטרתה הייתה לפגוע באיראנים.
כבר השמעתי מעל גבי עיתון זה ביקורת על דובר צה”ל. אין ספק כי בקרמלין לא אוהבים את הפטפטת הישראלית. דווח כי ראש הממשלה בנימין נתניהו זימן על רקע זה דיון ביטחוני ובו התרעם על עודף הדברת של מערכת הביטחון. אך כנראה שזה כבר היה מאוחר. קשה להשיב את המצב לאחור.
אם הרוסים יפרסו בסוריה מערכות אס־300 הם יקשו מאוד על חופש התמרון והפעולה של חיל האוויר בשמי סוריה ולבנון. זו אומנם מערכת נשק שפותחה כבר לפני יותר מ־40 שנה ובלשון המעטה אינה “סטייט אוף דה ארט”, אך עברה מאז שדרוגים ושיפורים ומסוגלת לזהות, להינעל וליירט מטוסים וטילים בליסטיים בגובה רב וממרחק של עשרות ומאות קילומטרים.
לא צריך להיכנס לבהלה. עד שהמערכות האלה ייכנסו לכשירות מבצעית בצבא סוריה יחלפו כשנתיים. צה”ל מכיר זה זמן רב את מערכות הנשק האלה, שנמצאות בשימוש מבצעי באיראן ופיתח וימשיך לפתח שיטות כיצד לאתגר ולחמוק מהן.
בשולי הדברים אתמול, התברר כי המאמצים של מערכת הביטחון למנוע את העברת גופתו של מהנדס החמאס ד”ר פאדי אל־בטש לקבורה בעזה נכשלו. הוא חוסל במלזיה ביום שבת האחרון, במבצע התנקשות המיוחס למוסד. ישראל הפעילה בכל ערוצי הקשר שלה עם מצרים לחצים כבדים כדי למנוע את העברת הגופה, אך למרות הקשרים המודיעיניים והביטחוניים ההדוקים בין שתי המדינות, ממשלו של הנשיא פתח אל־סיסי לא שעה לפניות מישראל.
הציפייה שמצרים תיענה לבקשה הייתה מוגזמת. מראש לא היה לכך סיכוי. לממשל המצרי יש עוד אינטרסים, ערכים ומחויבויות חוץ מהקשר עם ישראל. לכן ההתלהמות של משפחת סגן הדר גולדין ז”ל וההשתלחות שלהם בנתניהו ובליברמן ראויות לכל גינוי.