לעומת ג'יי אדגר הובר, דירקטור ה–FBI הנצחי, שעיצב את הבולשת הפדרלית בדמות הבולדוג הנרגן שלו, שצותת לנשיא ולבכירי הממשל יותר מאשר למאפיה, ומלתחתו כללה שמלות ולבני נשים שבהן התהדר בחיי הזוגיות עם סגנו קלייד טולסון, ג'יימס קומי הוא אחד האנשים המצודדים, הנעימים, מסבירי הפנים ומלאי התהיות המוסריות שעמד בראש ה–FBI, עד שלמד על פיטוריו בידי דונלד טראמפ ממסכי הטלוויזיה במפקדה בלוס אנג'לס בעת הרצאה לפקודיו.
כפי שקומי מציג את הדברים בספרו החדש "Higher "Loyalty ("נאמנות עליונה") - המספק קריאה קלה ומרתקת בחלקה, החולפת בחופזה על פני שאלות קיומיות של רשויות החוק בהתנהלותן מול הבית הלבן - המפגש הדרמטי עם ההודעה הפומבית על פיטוריו לא היה קל. זה מה שיפה ומעצבן בספרו החדש של קומי בעת ובעונה אחת; אין לו בעיה לבדוק את החלטותיו, טיב שיקול הדעת שלו, הקו הדק החוצץ בין נטייתו הפוליטית ועצמאותו המקצועית, וגם לבוא חשבון נוקב עם עצמו; אבל החשבון הזה תמיד נוטה לטובתו, מתרץ בדיעבד שלא היו לו ברירות, אפילו אם מבקריו מבחוץ חשבו ששגה בגדול והוא אינו מצליח להעמיס על שכמו כמה מהמעידות הקשות ביותר של ראש FBI מכהן שחרצו, למשל, את גורלה הפוליטי וקרבתה של הילרי קלינטון לנשיאות ולדיראון עולם.
קומי מוכן לדבר ארוכות על ההחלטה החריגה שקיבל מבלי שהתייעץ עם הממונים עליו, על סגירת החקירה של קלינטון בפרשת המיילים שלה בתחילת יולי 2016, ללא ממצאים מרשיעים אך תוך שהוא נוזף בה קשות, ולהודיע על פתיחתה מחדש ב–26 באוקטובר, עשרה ימים לפני הבחירות ושוב על סגירתה ערב הבחירות. קומי מתלבט כהוגן. אבל לא כמי שחרץ את גורלה של אומה מסכנה הנאנקת תחת נשיאותו הסהרורית, המיזוגינית והקפריזית של טראמפ ועצר בגופו את כניסתה של האישה הראשונה לבית הלבן.
ההחלטה והמצב גרמו לו ל"בחילה קלה". רעייתו פטריס, שהיא הגיבורה החביבה בספר שהצביעה קלינטון, העירה לו שמינימום היה עליו לומר "קלה". הבחילה - כך גורסת חצי אמריקה - הייתה קשה.
מהזיכרונות הטריים של קומי עולה דמותו כפי שהוא משרטט אותה בעצמו, כדיווה משפטית, גאוותן הנשמר בכבודו, נרקיסיסט בגודל מלא ומי שאהבתו למילים, מזכרים סודיים, פגישות ושיחות טלפון היא גול עצמי שהוא מבקיע גם כשהוא לבד על המגרש. קומי הוא הדירקטור ההדור, על משקל "הדון ההדור" ג'ון גוטי, שבגדיעת קריירת הפשע שלו היה לו חלק. גבר רזה, נאה בסגנון הלא מתחייב והכל־אמריקאי, המתנשא לגובה 1.98 מ', שסבל בילדותו מהתעללות של נערים בגילו, בוחר לספר את הפכים הקטנים בסאגה הקריטית שלו עם הנשיא טראמפ.
ברגע שהוא מאשר את עובדת פיטוריו הפוגעניים עם סגנו אנדרו מק'קייב ושלילת כל זכויותיו כדירקטור, הוא תוהה כיצד ישוב מלוס אנג'לס לוושינגטון כדי לברר מה קרה. מכיוון שמטוסו הפרטי וצוות האבטחה שלו צריכים לשוב לבירה ממילא, מאשר לו מק'קייב - קומי מקפיד לקבל אישורים על כל תנועה, כולל כנראה תנועת מעיים - לשוב עם מטוסו. על מושב העור שלו במטוס המנהלים הנוח, טורח קומי לציין, פתח את בקבוק הפינו נואר שרכש בקליפורניה כדי לקחת הביתה, ולגם את היין המשובח בכוס נייר.
אני אוהב יין ומבין מה קומי מבקש להגיד, אבל קשה לרחם עליו משום שלא הייתה ברשותו כוס קריסטל של רידל.
ג'יימס קומי מונה לראש ה–FBI על ידי ברק אובמה למרות זהותו הפוליטית כרפובליקני. הוא החליף בתפקיד את חברו רוברט מולר, היום החוקר המיוחד בעניין קשרי טראמפ–רוסיה–פורנו–פיפי. בהצבעה בסנאט זכה ברוב של 93 נגד 1, ובטקס כניסתו לתפקיד אמר עליו אובמה כי "ג'ים הוא מנהיג טבעי בעל יושרה רבה". רבים הסכימו איתו.
כאשר מונה רודי ג'וליאני לתובע המחוזי של הרובע הדרומי של ניו יורק, הנחשק בטריטוריות, הוא הביא איתו את קומי הצעיר, שם טיפס המשפטן הגבוה במדרגות התהילה בשנים 1987–1993. קומי היה מופקד על החקירה שניסתה להבין את הסיבות לחנינה המופקרת שהעניק הנשיא קלינטון למעלים המסים הנמלט מארק ריץ', שהסתתר בציריך ועסק בסחר בלתי חוקי עם איראן. הוא שירת כעוזר לתובע מיוחד בווירג'יניה (1996) שחקר את הפרשה המכונה "ווייטווטר", שבה הייתה הנחקרת העיקרית הגברת הראשונה הילרי קלינטון, חקירה שבמהלכה התאבד וינס פוסטר, ידיד ועורך הדין של הקלינטונים שיוחס לו רומן עם גב' קלינטון. החשד שמא פוסטר נרצח היה תיאוריית קשר קלאסית שקומי אמור היה להימנע מלהיכנס אליה. ב–2002 החליף קומי את ג'וליאני במחוז הדרומי וניהל את הקייס הסבוך ששלח את מרתה סטיוארט לכלא בעוון שקרים ושיבוש הליכי חקירה.
בדרך עזר קומי לפגוע משמעותית בקוזה נוסטרה האיטלקית, שרחש חיבה מוזרה לחברים בה, כמי שראה סרטים רבים מדי של קופולה וסקורסזה. הוא חתום על עסקת עד המדינה עם סמי "השור" גרוואנו, מחסל רב־פעלים ששלח מאפיוזו רבים לכלא. חייו במחיצת המאפיה אחראים לדימוי הרווח יותר בספר, שבו משווה קומי את משפחת טראמפ למשפחת פשע איטלקית ומצייר את קווי הדמיון.
אחרי הפיגוע בתאומים ב־11 בספטמבר, כאשר בוש וצ'ייני רומסים את החוקה בדרכם להכשיר את הקרקע להתנהלות שלוחת רסן פרועה של רשויות החוק המצותתות באין מפריע ומקימות אתרים שחורים במדינות זרות, ובה אנשי CIA מענים חשודים בהשתייכות לארגוני טרור, מגיעה שעתו היפה של קומי. בעת מחלתו הקשה של התובע הכללי ג'ון אשקרופט, קומי ממלא מקומו ולומד כי שליחי הממשל מנסים להחתים את אשקרופט מחוסר ההכרה בבית חולים על אישור לציתות גורף למי שבא להם. קומי מגיע לבית החולים לפני שליחי בוש ומגייס את עזרתו ותמיכתו של אשקרופט, בסיוע אשתו, לעמוד בפרץ. "להכיר את ג'ים קומי", אמר אובמה, "זה להכיר את עצמאותו הנחושה ואת יושרו".
"נאמנות עליונה" הוא ניסיון אמיץ, אך מעט לא אפקטיבי, להשיב על התהייה: "מה קרה לך, ג'ים?".
***
בסוף ארוחת הפרידה של בוב מולר מאובמה, שבה השתתף גם קומי, פנה אליו ברק אובמה ואמר: "ג'ים, יש נושא אחד ששכחתי להעלות". אופן פנייתו הביך את קומי ועורר בו חשש. "בוב (מולר - ר"מ) נתן לי הבטחה לפני הרבה זמן שאני מקווה שגם אתה תקיים אותה". המתח היה בשיאו. הנשיא אינו אמור לבקש בקשות אישיות מראש הבולשת או להתערב בענייניו. "בוב הבטיח שאני יכול להתאמן בכדורסל במגרש שלכם, ואני צריך שאתה תחדש את ההתחייבות הזו". קומי צחק בהקלה. "כמובן, אדוני הנשיא, זה ממילא המגרש שלך".
"אנחנו עוברים ימים מסוכנים באמריקה", כותב קומי, "באקלים פוליטי שבו חולקים על ערכים בסיסיים ועל עובדות יסוד, אמת היסטורית עומדת בסימן שאלה, לשקר זו נורמה ויש התעלמות מהתנהגות לא אתית... אני יכול להיות עקשן, גאוותן, עם ביטחון עצמי מופרז ומונע על ידי אגו.
"דון במאפיה נמצא בשליטה מוחלטת. נשבעים לו אמונים. השקפת העולם שלהם היא 'אנחנו נגדם'. משקרים בכל התחומים, קטן כגדול בשירות קוד מעוות של נאמנות. החוקים והעקרונות הללו היו מסימני הרישום של המאפיה, אבל במהלך הקריירה שלי הופתעתי לגלות שנעשה בהם שימוש תכוף בעולם החיצוני... במאפיה היו שמות שונים. לקוזה נוסטרה קראו 'הדבר הזה שלנו', ותמיד הקפידו על הפרדה ברורה בין 'חבר שלכם', כלומר מישהו מחוץ למשפחה, ובין 'חבר שלנו', מישהו מהמשפחה. לרגע אחד היה נדמה לי כי הנשיא טראמפ הפך את הקבוצה שלו ל'דבר שלנו'. במשך כל הקריירה שלי, מודיעין היה עיסוקו המובהק של ה–FBI. כעת הבנתי שטראמפ רוצה לשנות זאת".
לפחות באירוע אחד נדמה היה כי החברות ההיסטורית בין קומי וג'וליאני הניבה הדלפה מסריחה. ב–26 באוקטובר הופיע ג'וליאני בחדשות "פוקס" בשם הקמפיין של טראמפ, ואמר כי "יש לנו כמה הפתעות בשרוול שישנו את תוצאות הבחירות. אפילו סוקרים דמוקרטיים לא יוכלו להתעלם מזה". כאשר לחצו עליו לספר פרטים, צחק ג'וליאני את צחוק השועל המורעב שלו ואמר "עוד תראו. חה חה חה". יומיים לאחר מכן, ב–28 באוקטובר, 11 יום לפני הבחירות, שלח קומי מכתב לקונגרס שבו הודיע כי ה–FBI גילה מאגר חדש של מיילים של קלינטון במחשב המשותף לאנתוני ווינר ולהומה אבדין, עוזרת בכירה לקלינטון. זה היה מספר אסטרונומי של מיילים. במקום לחכות ולראות מה יעלו חוקריו החרוצים, חש קומי כי עליו לחלוק את המידע הזה עם הבוחרים. זו הייתה החלטה נמהרת, אומללה ולא מחושבת, שהייתה מנוגדת לחלוטין למדיניות של משרד המשפטים.
יכול להיות שבעקבות הפגישה עם התובעת הכללית לורטה לינץ' ועם ביל קלינטון בשדה תעופה ימים קודם לכן קומי חש שהמכרז תפור ושעליו להיצמד לאמת שלו. מצד שני, מי כמוהו ידע שוולדימיר פוטין שנא את קלינטון ושהטרולים שלו עזרו לטראמפ להיבחר. הפתעת אוקטובר הקשה הזאת נחשבת בעיני רבים למה שהכריע את הבחירות. הוא הפך לשנוא הדמוקרטים ואהוב הרפובליקנים, אבל גם זאת לזמן קצר. בספר כותב קומי כי למרות הביקורת הקשה, הוא מאמין שנהג בהגינות וכי לא הייתה לו דרך מוצא.
מט מילר, חבר קרוב שלו, אמר "כי אמונתו של קומי ביושרה שלו יוצרת כתמים שחורים המכסים את המציאות. הוא מחליף את חוקי ההתנהגות המקובלים בשיקול הדעת שלו". היה זה קומי שאמר כי "המקום הכי מסוכן בניו יורק הוא בין רודי ג'וליאני ובין מיקרופון".
"כל העיסוק בתיק סטיל היה דביק ולא נעים", כותב קומי. "הייתי צריך לעדכן אותו בדבר הטענה כי זונות השתינו אחת על השנייה במיטה שבה ישנו מישל וברק אובמה בעת ביקורם במוסקבה. זה לבדו היה לא נעים. טראמפ הסביר לי בדרכים שונות מדוע זו המצאה שנועדה להכפיש אותו. גבר אטרקטיבי ובעל הון כמוהו לא צריך לשלם עבור נשים. וכל אחד יודע שיש לו פוביה קשה מחיידקים וזיהום והוא כל הזמן נוטל את ידיו.
"בוב מולר מעולם לא היה בדחן, והתנהלותו הרצינית איימה על רוב האנשים. סיפרו במשרד כי זמן קצר אחרי 11 בספטמבר הוא עבר ניתוח מסובך בברך ובגלל המצב הוא סירב להרדמה כללית ובמקומה שם חגורת עור בפיו ונשך אותה.
"ז'קט החליפה שלו היה פתוח. העניבה ארוכה מדי. לפניו היה גוון אדום חוץ מחצאי ירח קטנים לבנים תחת עיניו, שם", כך הנחתי, "חבש משקפי שיזוף. שערו הבלונדיני היה עשוי בפריזורה מרשימה, ומבט קרוב הבהיר לי שכל השיער היה שלו. אני זוכר שתהיתי כמה זמן לוקח לו בבוקר לסדר את שערו כפי שרצה. כאשר לחץ את ידי השגחתי שידו הייתה קטנה משלי אבל לא נראתה לי קטנה מדי".
מסעו של קומי לקידום ספרו מתאפיין בעיקר בשני דברים, שניהם דוחים באותה מידה: בולמוס כפייתי להצליח ורצון עז למכור ספרים רבים בתקווה שהספר הוא הנקמה החמה שהראש המודח מגיש לנשיא נטול מצפן. בולמוס שגורם לאדם הפשוט להיתקל בקומי כל פעם שהוא מדליק את הטלוויזיה. בבוקר, בצהריים ובערב. ביום רביעי השבוע השתתף קומי בחוג בית גדול שהנחה אנדרסון קופר מ–CNN ועוד ידו נטויה. מנגד, הוריד טראמפ הוראה לאנשיו להשמיד את קומי ושאריות היושרה שלו. מלאכה הנעשית במרץ רב על ידי דובריו. השניים שכחו שלפני שיוצאים לנקום, צריך לחפור שני קברים.