תוצאות הבחירות בלבנון אינן משנות את המציאות ואין להן כמעט השלכות על החזית בצפון. השפעתן על ישראל זניחה, מה שהיה הוא שיהיה. חיזבאללה ובני בריתו התחזקו מעט, אך המגמות שאפיינו את החברה הלבנונית יימשכו. חלוקת הצירים בבחירות לפרלמנט והסמכויות למינוי הנשיא, ראש הממשלה ויו”ר הפרלמנט, נקבעות על פי החוקה מ־1946 והשינויים שנקבעו מאז בהסכמים שונים. זו חלוקה אתנית בין הנוצרים, המוסלמים השיעים והסונים והדרוזים.
חיזבאללה ימשיך להיות הגורם הדומיננטי בפוליטיקה הלבנונית ויחזיק בצבא שהקים, המונה כשלושים אלף חיילים ומלאי של יותר ממאה אלף רקטות וטילים. אין לו שום כוונה, כפי שנקבע בהחלטת מועצת הביטחון לאחר מלחמת לבנון השנייה, להתפרק מנשקו.
אולי השינוי היחיד העשוי להשפיע על ישראל היא העובדה שבשנים האחרונות חיזבאללה מנסה להפוך את עצמו לארגון יותר לבנוני ופחות להצטייר כשלוחה של איראן. זאת אף על פי שבעצם הוא ניהל בשנים הראשונות למלחמת האזרחים בסוריה את המערכה להצלת משטרו של בשאר אסד - ועשה זאת במצוות אדוניו מטהרן. יותר מאלפיים מלוחמיו נהרגו בשדות הקרב בסוריה ואלפים נפצעו.
מעורבותו עוררה ביקורת לא רק אצל מתנגדי הארגון אלא גם בקרב תומכיו בעדה השיעית. הדבר פגע בדימוי שחיזבאללה מנסה לבנות לעצמו כמגן לבנון. לכן ברור לו שעליו להיות זהיר יותר בכל הקשור ליחסים המורכבים המתפתחים בין איראן לישראל בסוריה. מנהיג הארגון חסן נסראללה אף אמר בנאום לפני כשבועיים שהמתיחות והעימות המתפתחים בין ירושלים לטהרן הם עניינן של שתי המדינות ולא שלו.
לפי הערכות מודיעין אין סימנים המעידים כי חיזבאללה ינסה לחמם את גבול ישראל־לבנון. אולם אין לטעות: הניסיון של חיזבאללה להתנער מהסכסוך הישראלי־איראני הוא בעירבון מוגבל. אם יקבל את הפקודה מטהרן - הוא ייאלץ לפעול.