ישראל באופוריה. מבחינת רבים, הצלחנו שנית להכות בהמן הרשע. מכחישי השואה מטהרן לא יגרמו לשואה שנייה, לכך ידאג ראש הממשלה. נכון שאיראן היא איום על ישראל ועל יציבות באזורנו. היא יצואנית הטרור הגדולה בעולם, והיא שואפת להרחיב את תחום השפעתה מטהרן לעיראק, סוריה ולבנון, כמו גם לתימן ולעזה. זהו משטר חשוך, פונדמנטליסטי ותיאוקרטי שמדכא אוכלוסייה ענייה של 80 מיליון איש. אך איראן היא לא איום קיומי על ישראל, כפי שהוכיחו האירועים לנוכח תקיפתה את רמת הגולן והתקיפה היעילה של צה"ל וחיל האוויר בחזרה.



אני לא חושב שנתניהו תורם לביטחון הלאומי של ישראל. נהפוך הוא. הוא מעצב ביעילות של פוליטיקאי מעולה אג’נדה מדינית ביטחונית, התואמת לפחדים, לטראומות וליהירות של העם היושב בציון. הוא מתהדר בכך שגרם לטראמפ לסגת מהסכם הגרעין של המעצמות עם איראן. את השגיאה הזו טראמפ עשה בעצמו ועל דעת עצמו, בניגוד לדעת מערכת הביטחון האמריקאית ומערכת הביטחון הישראלית. נתניהו, בהבלטת האיום איראני, מסיט את תשומת הלב הציבורית משני נושאים חשובים יותר. האחד הוא החשדות לשחיתות האישית והציבורית שלו והמלצת המשטרה להעמידו לדין, ומאמציו הבלתי נלאים לפגוע בדמוקרטיה הישראלית על ידי חוק הלאום והפגיעה בבג"ץ.



השני הוא סוגיית כיבוש הפלסטינים. אנחנו חזקים דיו לנצח את כל מדינות ערב ואת איראן; אך לא את העם הפלסטיני. אותו אנחנו יכולים רק לכבוש על ידי מפעל ההתנחלויות. הכיבוש הופך את ישראל למדינה דו־לאומית דה פקטו מהים לירדן; הוא משחית מוסרית את הדור הצעיר בישראל והופך אותנו מנודים ממשפחת העמים.



גם בסוגיית העברת השגרירות האמריקאית לירושלים נתניהו שוגה. ירושלים היא בירת ישראל גם בלי נוכחות השגריר דיוויד פרידמן. הטקסים לכבוד האירוע הוחרמו על ידי מיטב ידידינו באירופה. ארצות הברית עצמה טוענת כי ההעברה לא קובעת דבר לגבי גבולותיה של ירושלים. כדי לקבע את אחיזתנו המוצדקת בירושלים, העיר זקוקה לשלום עם הצד הערבי.



עם הזמן האג’נדה והמניעים של נתניהו מסכנים את ישראל במלחמת דת במזרח התיכון בעקבות העימות עם איראן הפונדמנטליסטית (וגם עם חמאס וחיזבאללה), או עם הפלסטינים ויתר מדינות ערב בקרב על עתידה של ירושלים. הפתרון טמון לא בעוצמה הצבאית ההכרחית, אלא בתבונה מדינית. כדי להוציא את השד הדתי מהבקבוק, ישראל צריכה ליזום פתרון שתי מדינות, עם שתי בירות בירושלים. לשם כך צריך מנהיג חדש, בסגנון רבין ופרס. בני גנץ וגבי אשכנזי, שמעתם?



הכותב הוא מייסד שותף של מרכז פרס לשלום ומייסד תנועת “יאללה - מנהיגים צעירים"