מטח הפצמ"רים שירה הבוקר הג'יהאד האסלאמי לא הפתיע איש במערכת הביטחון, לאחר ירי הטנק וחיסול שלושת המחבלים בעמדת התצפית בתגובה לניסיון הפיגוע והחדירה לישראל, ביום ראשון, זה היה רק עניין של זמן. למעשה, מעבר למודיעין שעלה באופן מובהק על כוונות לירי, מדובר בדפוס פעולה מוכר של הגא"פ, שמגיב כך בדרך כלל לאחר שצה"ל הורג פעילים בארגון. כך גם היה באירוע האחרון לפני כחצי שנה, לאחר שצה"ל פגע במנהרת הטרור של הארגון, תקיפה שבה נהרגו לפחות 8 ממחבלי הארגון.
הג'יהאד האסלאמי שנחשב כארגון טרור השני בעוצמתו ברצועת עזה, נהנה גם מחופש פעולה מסוים מצד חמאס. זאת בעקבות הקשר הטוב שיש בין בכירי הארגון לאיראן. חמאס לא פועל כנגד הג'יהאד האסלאמי, ובין הארגונים מתקיים תיאום ושיתוף פעולה, כאשר בדרך כלל בכירי הארגון מצייתים למדיניות של החמאס עד לנקודה שנהרגים מחבלים מהארגון.
בכירי הג'יהאד האסלאמי ניסו הבוקר לקבוע את גובה המשוואה של ההסלמה עם ישראל גם להמשך. לכאורה בתגובה הראשונית בבוקר הם בחרו בקו שבו הם יורים לעבר ישראל רק במרגמות לקו הראשון של עוטף עזה, וטוענים כי מדובר בתגובה לגיטימית כנגד יעדים צבאיים. הפגיעה בבוקר בגן הילדים ממחישה כמובן שאין לנתון הזה כל משמעות בשטח, ומבחינת ישראל חומרת האירוע לא צריכה להיקבע על ידי משוואות שמוצבות על ידי ארגוני הטרור ברצועה.
לתפיסה זו היה בעבר גם אחיזה בשטח, כאשר התגובה של צה"ל לירי פצמ"רים היה מתון מאוד, כפי שהיה באירוע האחרון לאחר שבוצע מטח ירי פצמ"רים לעבר יישוב בשער הנגב. הפעם, כך נראה, בעזה לא ניתחו נכון את הצמרת המדינית-ביטחונית בצד הישראלי. לאחר חודשיים של עימותים על הגדר ונזק תדמיתי, וביקורת בינלאומית וטרור על הגדר שנמשך במשך השבועיים האחרונים, התגובה הישראלית הבוקר מסתמנת כמשמעותית הרבה יותר מבעבר. 30 מטרות הותקפו בתוכנית צבאית שתוכננה מראש, כולל פגיעה במנהרת חמאס נוספת באזור.
בדרך כלל שהתותחים רועמים בעזה, אירועי הגדר מתפוגגים. בזירה הצבאית, לצה"ל קל יותר להתמודד מול ארגוני הטרור בעזה מאשר בעימותים מורכבים, כפי שהתפתחו בחודשיים האחרונים ברצועה. חמאס הבין זאת היטב, וגם לאחר עשרות הרוגים מפעיליו בעימות על הגדר לא ירה לעבר ישראל, זאת על מנת למנף את השלכות האירועים בזירה המדינית הבינלאומית. חמאס ספג הרוגים, אבל תפיסה פרגמטית של הצמרת הצבאית עצרה ירי לעבר ישראל. מה שהשכיל חמאס להכיל לגבי פעילי הארגון שלו, לא עשה אל מול הג'יהאד האסלאמי ובמידה רבה זה משחק עכשיו לטובתה של ישראל, שצריכה למנף את האירועים גם בהסברה הבינלאומית.
למרות הירי והחזרה למציאות הביטחונית הקשה בעוטף עזה, היו גם בשורות טובות לתושבי העוטף. בעקבות שיפורים טכנולוגיים במערכות ההתראה צבע אדום, בחלק גדול מהמקרים היו לאזרחים כ-20 שניות להיכנס למרחבים המוגנים. בפעם הראשונה זה עמד במבחן משמעותי, ולפחות כרגע מסתמן כהצלחה (דיווחתי על זה בזמנו בגל"צ כפרסום ראשון שיש פריצת דרך כזו).
הבשורה השנייה קשורה ליכולת הולכת ומשתפרת (לא מוחלטת) של כיפת ברזל להתמודד גם עם ירי פצמ"רים. מספר יירוטי הפצמ"רים הוא חסר תקדים וזאת בעקבות שיפורים משמעותיים שבוצעו במערכת. זו בשורה חשובה שיש לברך עליה, אבל מנגד אסור לחשוב שבזמן מלחמה, פתרון טכנולוגי טוב ככל שיהיה יפתור את האיום. למעשה, בזמן מלחמה או מבצע נרחב, היכולת לפרוס סוללות כיפות ברזל מוגבלת אל מול איומים נוספים. אל מול האתגר הרקטי נדרשים צה"ל והמודיעין לטפל במערך הרקטות והפצמ"רים הרבה לפני שמבוצע הירי.
מחקר מודיעיני שעוקב באופן רציף אחרי כל שרשרת הייצור, האחסנה, בורות השיגור והמשגרים בשגרה ובחירום. המחקר המודיעיני אמור לאפשר פגיעה במערך השיגור לפני ביצועו ואחריו. העובדה שאתמול למרות הירי הנרחב לעבר ישראל, לא נפגעו חוליות ונהרגו מחבלים שיצאו לבצע את הירי בזמן אמת, צריכה להטריד את צה"ל, זאת לצד ההישגים של ההתקדמות במערכות ההגנה.