מכתב האזהרה ששיגרו בכירים בדימוס לנתניהו לגבי תקיפה באיראן

ב־2010 התרחשה דרמת ענק בישיבת השביעייה המדינית־ביטחונית, כשראשי מערכת הביטחון התקוממו נגד הוראה שהורידו עליהם, אגב אורחא, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק. ההוראה הייתה "לדרוך" את המערכת לקראת תקיפת תשתית הגרעין של איראן תוך 30 יום (פ+30). מאיר דגן, גבי אשכנזי, יובל דיסקין ועמוס ידלין הבהירו לדרג המדיני כי מדובר בהוראה בלתי חוקית. השביעייה הייתה פורום אד־הוק, לא חוקתי ונטול סמכויות. ראשי מערכת הביטחון צדקו. הדרמה הזו פורסמה גם בעמודים הללו ובמקומות נוספים. נתניהו וברק התקפלו. עכשיו מתברר, כפי שסיפר ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו אתמול לאילנה דיין ב"עובדה", שהיה גם סיבוב שני.
 

מתברר כי אחרי שארבעת הטנורים השתחררו במהלך 2011, חזרו נתניהו וברק לסורם עם דרישה דומה שהונחתה על הרמטכ"ל בני גנץ וראש המוסד תמיר פרדו, להכין את מערכת הביטחון לתקיפת איראן. הפעם, תוך 15 יום. ייתכן שנתניהו וברק העריכו כי ראשי המערכת הטירונים שזה עתה נכנסו לנעליהם הגדולות של דגן, דיסקין ושות', יהססו להפגין עצמאות מול הדרג המדיני. מתברר שטעו. 
 

פרדו מעיד כי היסס, בדק את ההוראה באופן משפטי, אפילו שקל להתפטר מתפקידו. נדמה לי שגם פרדו, כמו קודמיו, מצא אז אוזן קשבת אצל הנשיא המנוח, שמעון פרס. דריכת המערכת לתקיפה, גם אם מבוצעת במסגרת תרגיל הונאה, יכולה לדרדר בסבירות גבוהה את הצדדים למלחמה. דריכה כזו תזוהה בצד השני, שידרוך בתגובה גם את המערכת שלו ועלול לנסות להנחית מכת מנע. כך או אחרת, הדריכה לא נדרכה, והתקיפה לא נתקפה. זה היה סרק־סרק.

 

קטונתי מלדעת או מלקבוע מי צדק בוויכוח הזה בין שני דורות במערכת הביטחון (נמשך בימיהם של שני רמטכ"לים, ראשי מוסד, שב"כ, אמ"ן ומפקדי חיל אוויר) לבין הדרג המדיני. רק ההיסטוריה תשפוט את הצדדים. מצד שני, ברור שנתניהו וברק לא הצליחו לגבש, אפילו לא לרגע אחד, רוב ב"שביעייה" (שהפכה לשמינייה), וגם לא בקבינט. 
 

עובדה מדהימה נוספת היא כי במהלך אותם שני דורות לא נמצא בכיר ביטחוני אחד לרפואה שיצדד בעמדתם של רה"מ ושהב"ט. חזית הסירוב הייתה דרמטית והקיפה את כולם, כולל כולם. הרמטכ"לים, ראשי המוסד והשב"כ, ראשי אמ"ן, מפקדי חיל האוויר והגנרלים הנוספים סביב כל אלה (כמו עמוס גלעד, למשל).
 

הנה מכתב שנכתב ב־8 באוגוסט 2012, שנה אחרי אירוע פרדו, בידי קבוצת קצינים מיוחדת: אלוף במילואים עמירם לוין, תא"ל במילואים גיורא זורע, ניצב בדימוס אליק רון, אל"ם במילואים יוסי לנגוצקי ואל"ם במילואים ד"ר אבשלום חורן. ארבעה מתוך החמישייה הסודית הזו (חוץ מאליק רון) עמדו בראש מערך המבצעים המיוחדים (מ"מ) של אמ"ן. לנגוצקי הקים את המערך הזה. לוין וזורע היו מפקדי סיירת מטכ"ל, חורן היה סגן מפקד סיירת מטכ"ל, רון גדל ביחידה. הם שיגרו את מכתבם לשני מקבלי ההחלטות שהטרילו באותם ימים את מערכת הביטחון כולה: נתניהו וברק. חרחורי התקיפה באיראן של שני אלה נמשכו מ־2009 דרך 2010 בואכה 2011, ועכשיו אנחנו כבר ב־2012.
 

כך נפתח המכתב: "כמי שזוכרים היטב את יהירותם, ביטחונם המוחלט וחוכמתם האינסופית של אלה שהמיטו עלינו את אסון מלחמת יום הכיפורים, איננו יכולים להחשות ולא לומר לשניכם, חברינו משכבר הימים, שאנו חרדים מעצם החשיבה על הכאוס הנורא שעלול לבוא עלינו בדרכים שונות, לאחר אופוריית הניצחון על המן הרשע". בהמשך, על פני חמישה סעיפים מתומצתים וחדים, מנתח מכתב האזהרה את הנזקים, ההשלכות והסיכונים הלא פרופורציונליים שתקיפה ישראלית נגד איראן עלולה לייצר. 
 

הוא מסתיים במילים הללו: "פתיחה במלחמה ללא שיתוף כן ומלא עם ארה"ב, נגד איראן, שהיא מדינה שלא נוכל להכריעה ולו בגלל ממדיה, עלולה להסתבר כמשגה קולוסלי. יהיה זה משגה היסטורי ודרמטי שלנו אם ננסה לגרור ולכפות על ארה"ב מלחמה בעל כורחה. אנו מודאגים עמוקות מסכנת הערכת החסר שלכם באשר לחוסר הגנת ומוכנות העורף, לתגובות נגד מתמשכות איראניות. דיר בלקום, שלא תעשו דבר שלא בהסכמת ארה"ב".