יש לי עניין מיוחד בספרים. אני עורך ספרים, אני כותב ספרים, אני קורא ספרים. לא בהכרח בסדר הזה. אני מתפרנס מספרים, כך שיש לי אינטרס מובהק לטעון, כמקובל, שטוב לקרוא ספרים, שצריך לקרוא ספרים. בעשרת הימים הקרובים, המכונים שבוע הספר, נשמע הרבה קלישאות מהסוג הזה. כאילו מדובר בעובדה שלא יכולה להיות עליה מחלוקת. כאילו מוסכם שקריאת ספרים מקבילה לחיסון נגד אבעבועות או לסוללה של כיפת ברזל. צורך קיומי.
ראוי לאתגר את העמדה הזאת ואת ההנחות שעליהן היא מתבססת. ראוי שדווקא מי שיש לו עניין מיוחד בספרים יאתגר אותה. האם באמת טוב לקרוא? טוב למי, ומדוע? מה הופך את הקריאה לחיונית, בעולם של מידע נגיש, ושל אינסוף תחרות על הזמן ועל תשומת הלב, של אפליקציות, של סרטים, של רשתות חברתיות, של פודקאסטים? והאם מי שלא קורא באמת מפסיד חוויה חשובה? או שאולי יותר ממה שהוא מפסיד, הוא מרוויח (זמן, כסף, מיקוד, התרגשות מדברים מעניינים יותר)?
הדחקה לא תעלים את השאלות הללו מסדר היום. סוד גלוי הוא שכבר היום קשה יותר למצוא קוראים לספרים שעל המדף. סוד גלוי הוא שכבר היום מדובר בעסק שעומד על רגליים לא לגמרי יציבות. חשבו על התפקיד שספרים מילאו פעם: הפצת ידע? יש דרכים פשוטות יותר. שעשוע? שפע של בידור זמין יספק לכם שעות של הנאה בלי מאמץ. גירוי אינטלקטואלי? גם את זה אפשר למצוא בלי להזדקק דווקא לספרים.
אם פעם היינו מוכרחים לקרוא ספר על המטוס, היום יש לנו מערכת בידור משוכללת. אם פעם היינו מוכרחים לקרוא לפני השינה, היום אפשר להתכרבל עם האייפד.
אוהבי היסטוריה מוזמנים להאזין לפודקאסט הפופולרי של דן קרלין. חובבי ריגול מוזמנים לצפות בפרקים המצוינים שסגרו את העונה האחרונה של “האמריקאים”. אוהבי ספרות – איכותית, קלה, ארוטית, מתורגמת או מקורית - לכל אלה צריך לאחל בהצלחה: איך בכלל אפשר לבחור ספר מתוך השפע הנערם על המדפים?
לפעמים נדמה שכבר עברנו קו פרשת מים: נדמה שמספר כותבי הספרים עולה על מספרם של מי שקוראים ספרים. מה שמזמין כמובן את המחשבה המשעשעת שאולי מתקרב היום שבו כותבים ישלמו לקוראים, ולא קוראים לכותבים. או את המחשבה הפחות משעשעת שאולי מתקרב הרגע שבו השיטה תקרוס מחמת התיישנות.
ולא – זה איננו ניסיון לקלקל את שמחת חג הספר לכותבים וקוראים. כלומר - לעצמי. חג הוא חג. כלומר – שמחה גדולה. ובכל זאת נדרשת תזכורת שחובת ההוכחה עלינו. מה יקרה בשבוע הספר של שנת 2050? לא יהיה שבוע ספר אם לא נדע לתת הסבר עדכני לשאלות למה אנחנו מוציאים ספרים, למה אנחנו כותבים ספרים, למה אנחנו קוראים ספרים, אם לא נברר מחדש אילו ספרים ראוי להוציא, ולמי, ובאיזה אופן.
התשובות שהתאימו לשאלות האלה לפני 20 או 50 שנה כבר אינן מתאימות היום. לכן מתישהו – כנראה בעוד זמן לא רב – נצטרך למצוא תשובות חדשות.
איך אני יודע? קראתי באיזה ספר.