1. אווירה מחשמלת: בתחילת השבוע, כשנדונה בממשלה הרפורמה בחברת החשמל, התנהג ראש הממשלה בנימין נתניהו כמי שכפו עליו הר כגיגית. הוא התלונן על כישלונו, החל מהקדנציה הראשונה שלו ב־1996, להגביל את כוחם של הוועדים. בהמשך הוסיף שהכוח המופרז שצברו הוועדים הגדולים הגיע לסכנת פגיעה באזרחים. לו היה רוצה, וכזכור בעבר טען כי הוא משיג את מה שהוא רוצה, היה כופה את דעתו ומשיג רפורמה משופרת הכוללת את סוגיית מערכת יחסי העבודה בחברה.
אלא שנתניהו ברח מההחלטה בגלל חששו מעימות עם שר האוצר משה כחלון. הוא הסתפק במילות ביקורת, כאילו היה מבקר המדינה ולא ראש ממשלה. הפעם האחרונה שבה קידם רפורמה אפקטיבית הייתה בשנת 2005, כשקיצץ בקצבאות הילדים ועודד יציאה לעבודה. מאז, "מר כלכלה" הפך לפודל.
הדברים נכונים במיוחד בשלוש השנים האחרונות, שבהן סינדל כחלון את נתניהו כשקיבל סמכויות־על בתחומי הכלכלה. כחלון עושה כרצונו, ונתניהו מחריש. חוק שכר הבכירים אושר בשתיקה רועמת. המס על דירה שלישית קודם על אפו ועל חמתו. גם הרפורמה בחברת החשמל נכפתה עליו, ונתניהו החמיץ הזדמנות למהלך פורץ דרך ושינוי סדרי עולם. אלא שמנכ"ל האוצר שי באב"ד - הרוח החיה מאחורי הרפורמה - בטוח שמדובר במהפכה. את הידיעות על הקשר בינה לבין תעריפי החשמל הוא מכנה "פייק ניוז". "הציבור לא ישלם אפילו שקל אחד למימון הרפורמה", טען באוזני.
באב"ד שרף המון שעות אנרגיה בקידום הרפורמה. במהלכן הוא פיתח קשרים אישיים עם יו"ר ועד החשמל מיקו צרפתי, ואף הוזמן לאירועים שלו. כשהוא שומע את הטענות נגד הבייבי שלו, נשרף לו הפיוז. ועדיין, עם כל הכבוד, רפורמה אמיתית נועדה לייעל את המערכת, להכניס תחרות ובסופו של דבר להוריד מחירים. רפורמה שתוצאותיה לא מורגשות בכיסו של הצרכן בטווח הקצר או הארוך, היא "פייק רפורמה".
בכלל, קיימת זילות בשימוש במונח. היו "רפורמות" בשוק ההון ובתחום הפיננסי שאף הובילו לעליית מחירים. "רפורמת בכר", שאילצה את הבנקים למכור את נכסי החיסכון בגמל והשתלמות, הסתיימה בהעלאה גורפת של דמי הניהול. חוק הריכוזיות להגברת התחרות גרם נזק לבעלי שליטה איכותיים שנאלצו להיפרד מהחברות שבבעלותם. מהלכים נוספים שנעשו בשם עידוד התחרות, כמו העברת הכספומטים לגופים פרטיים, גרמו להקפצת עמלת משיכת המזומן מאפס ל־5־6 שקלים.
החובה של הבנקים למכירת חברות כרטיסי האשראי תגרום לייקור תעריפים, כפי שהזהיר בזמן אמת מנכ"ל בנק הפועלים, אריק פינטו. בנק לאומי יקפיץ בקרוב את עמלת השימוש בכרטיס ועמלות נוספות בגלל שחיקת הרווחיות, ובעקבותיו גם ישראכרט וכאל שבבעלות דיסקונט.
מנגד, חייבים להודות שהיו מהלכים שהצליחו בענק, הגבירו את התחרות והפחיתו דרמטית את המחירים. המהלך המפורסם ביותר שייך כמובן לכחלון ולרפורמה בסלולר, שהובילה לירידת תעריפי השיחות לעשירית (20־30 שקל לחודש) בהשוואה למחירים מלפני חמש שנים. ועם כל הקיטורים על התחבורה, הפקקים, הסעות ההמונים והעיכובים ברכבת הקלה, אי אפשר לקחת מישראל כץ את רפורמת השמיים הפתוחים, שהוזילה את עלויות הטיסה לישראלים והגדילה משמעותית את תנועת התיירים הנכנסת.
חזרה לחברת החשמל. מה שמכונה בשם היומרני "רפורמה" אינו יותר מתוכנית הבראה או תוכנית התייעלות מקיפה שעלותה גבוהה מ־7 מיליארד שקל. מדובר בהפחתת החוב הפיננסי, פרישת אלפי עובדים ונכונות לוותר על מספר תחנות כוח. נכון שבעקבות כך נקבל חברה יציבה ויעילה יותר ורשת חשמל אמינה עם פחות תקלות. אבל ההוצאה הגדולה לא תמומן במישרין על ידי הממשלה אלא בעקיפין על ידינו. התעריפים לא יירדו בטווח הנראה לעין. זה יקרה, אם בכלל, רק אחרי שנת 2021, כשהחוזים עם ספקי הגז ייפתחו.
2. מנוי וגמור: כחלון שונא לעסוק במינויים. איכשהו, בכל מינוי שלא יהיה, הוא לא יוצא טוב, כי מישהו נפגע. כך היה כשהחליט למנות את יעקב ערן לתפקיד מנהל רשות המסים, או כשמינה את יעקב קווינט למנהל רשות החברות הממשלתיות. בגלל שיטת הדחיינות, כבר שלושה חודשים שתפקיד הממונה על השכר אינו מאויש. רק בסוף השבוע נודע כי כחלון יביא בימים הקרובים את מועמדותו של סגן הממונה קובי בר נתן לתפקיד. לאחר מכן יובא המינוי לאישור הממשלה. גם משרת הכלכלן הראשי שפרש לפני שבועיים מחכה למועמדים.
בינתיים במשרד היועץ המשפטי לממשלה התעוררו ודורשים שהמינויים ייעשו באמצעות ועדת איתור. חשוב להם במיוחד שמחליפה של דורית סלינגר, מנהלת רשות שוק ההון שתפרוש בעוד כשלושה חודשים, ייבחר דרך ועדת איתור. ומי יעמוד בראש הוועדה? שי באב"ד כמובן. בכל הוועדות שבראשן הוא עומד נבחר בסופו של דבר לתפקיד, באופן בכלל לא מפתיע, מועמדו של שר האוצר. כך גם יהיה במינוי של אביגדור יצחקי לתפקיד יו"ר הפיס.
אבל יש מקרים חריגים, שבהם המינוי נעשה בזריזות יוצאת דופן ואולי מחשידה. מדובר במציאת מחליף ליו"ר רשות ני"ע הפורש, פרופ' שמואל האוזר. האוזר פרש במפתיע לפני כחצי שנה, הרבה לפני מועד סיום כהונתו השנייה. כמחליפתו מונתה מהרגע להרגע ענת גואטה, שהגיחה משום מקום. המינוי נעשה על ידי כחלון במהירות מפתיעה, ללא שום ועדת איתור וללא עזרתו האדיבה של באב"ד.
אז מה בעצם קרה כאן, ומה פשר החיפזון של כחלון במקרה הנוכחי? להערכתי, פרופ' האוזר הפעלתן דרך ליותר מדי אנשים על היבלות. מדובר במיוחד על גורמים המקורבים למערכת הפוליטית. חקירת שר העבודה והרווחה חיים כץ הייתה אחת מתוצאות עבודתו. האוזר לא הסתפק בכך, ועל הפרק עמדה האפשרות להרחבת החקירות. אני מעריך שלגואטה לא יהיה בוער לחקור בתחומים אלה, ולפוליטיקאים לא תהיה סיבה להצטער על כך.
3. מה יש לך גברת לוין: מנכ"ל כלל ביטוח איזי כהן הודיע במפתיע לפני שלושה חודשים על פרישתו מהניהול. במפתיע, שכן לפני שנה בלבד נמסר שהוא ממשיך עד אוקטובר 2019. מדוע הוא פורש? המהלך הוסבר בחיכוכים מול הדירקטוריון בנושאים ניהוליים.
כלל ביטוח מנוהלת ללא בעל בית לאחר שקבוצת אי.די.בי, בעלת המניות הגדולה, איבדה את היתר השליטה ויחד איתו את האמון בכהן. מדובר במאבק אגו מצד אדוארדו אלשטיין, בעל השליטה לשעבר, מול המנכ"ל כהן שהתנהג בפועל כבעל הבית.
תוצאת העזיבה של כהן, עם כל הביקורת שיש עליו כמנכ"ל ריכוזי ובעייתי ביחסי אנוש, היא קשה. בעלי המניות בכלל ביטוח (ובראשם אי.די.בי) ייפגעו, וחבל. במערכת הפיננסית לא מסתובבות הרבה מציאות ניהוליות. שלושה חודשים עברו מאז החלה ועדת האיתור לפעול ועדיין לא אותר מנכ"ל החלומות. חברת האיתור גישה שונה, ששירותיה נשכרו, לא סיפקה את הסחורה. לעומתה חברת הייעוץ עמדה, שגויסה על ידי ביטוח ישיר, איתרה בהצלחה את קובי הבר מבנק לאומי לניהול החברה.
אלה ימים טובים עבור ציידי הכישרונות - זה לא פשוט ולא בטוח לנהל חברת ביטוח. גם לשלמה אליהו ממגדל לקח זמן עד שגייס את דורון ספיר מוויזה כאל. בכירי ענף הביטוח תפוסים, ואין להם תמריץ כספי לעזוב את הבית בגלל מגבלת השכר, של 2.5 מיליון שקל לשנה. רשימת המועמדים הרלוונטית לניהול כלל ביטוח כוללת בין השאר את סמנכ"ל בנק דיסקונט יובל גביש; את ראובן קפלן, בנו של מנכ"ל החברה לשעבר אביגדור קפלן; ואת המשנה למנכ"ל החברה ענת לוין.
גביש אותת כבר מזמן על כוונתו להתקדם בחיים. הוא שאף להתמנות למנכ"ל ויזה כאל, אבל מנכ"לית דיסקונט לילך טופילסקי־אשר העדיפה את לוי הלוי. הוא סימן כמטרה את ניהול כלל ביטוח, נפגש עם היו"ר דני נווה ויצא אופטימי. מועמדות קפלן נראית יותר כקוריוז. הוא בעצמו טען באוזני שאינו מעוניין בתפקיד. נותרה לוין, לטעמי המועמדת הראויה ביותר מבין האפשרויות. היא מהמומחים הגדולים בניהול השקעות בארץ ובעולם, וזה אחד האתגרים החשובים בניהול חברה עם נכסים מנוהלים של 190 מיליארד שקל. לוין צברה ניסיון בניהול מערכות פיננסיות. היא מכירה היטב את העולם הדיגיטלי והחדשנות, וליוותה את תהליך המיכון בכלל ביטוח, שכלל השקעות של עשרות מיליוני דולרים. והכי חשוב, היא מכירה את החברה מבפנים ועקומת הלמידה שלה תהיה קצרה.
עברו שלושה חודשים ועובדתית לוין עדיין לא נבחרה. ללוין נמאס להמתין ושלשום היא הודיעה על התפטרותה. עם זאת, במידה שיוחלט על מינויה, היא תיאות לקבל את התפקיד. אולי בסתר לבם מקווים חברי הוועדה שכהן יתחרט ויפטור אותם מעול הבחירה. כדי לברר אם זה ריאלי, ראש ועדת האיתור דני נווה צריך להוביל את יוזמת הפנייה אליו.
4. איציק שמולי קורא לך: איציק שמולי הינו אחד הפעלתנים מבין חברי הכנסת בתחומים החברתיים, ואחד ממנועי הצמיחה המרכזיים במחנה הציוני. הוא מטפל בקשישים, בקצבאות הנכות, בקצבאות הסיעוד, בתעסוקה ובענייני תעריפי המים. בקידום האג'נדה הוא משתף פעולה גם עם אנשי קואליציה כמו שרי האוצר והכלכלה. לו היה מעז לרוץ לבד ולהקים מפלגה (אולי דרך החייאת מפלגת הגמלאים), ייתכן שהיה גורף לא פחות מנדטים ממה שהסקרים מנבאים לאורלי לוי־אבקסיס.
השבוע הוא הסתער על תחום הבריאות. כל מה שנאמר עד היום על מצב מערכת הבריאות ממעיט מהמצב הקשה בשטח, למרות חוק בריאות ממלכתי הקיים ומערכת הנחשבת מהמתקדמות בעולם. אלא שהמערכת מתפקדת טוב בעיקר לגבי מי שיכול לשלם דרך ביטוח רפואי פרטי. אצל הרוב זה לא המצב. בשבוע שעבר ביקר שמולי באיכילוב, שמע מהמנכ"ל רוני גמזו על תחלואי המערכת, והופתע לגלות שהזקנה מהמסדרון כבר אינה שם. בגלל הצפיפות, מיטתה הועברה משם ונמצאת בסמוך לחנייה או ליד חדר האוכל.
בימים הקרובים יניח עם מספר חברי כנסת הצעת חוק המחייבת קביעת זמני המתנה מינימליים ומרחקי נסיעה מרביים לקבלת טיפול רפואי. מבקר המדינה כבר תיאר את הקטסטרופה בנושא התורים בדוח ביקורת משנת 2010. דוח אחר, של מרכז טאוב, הוכיח שהתור לקבלת טיפול רפואי מגיע לפעמים ליותר משנה בממוצע. כשמדובר באזורי הפריפריה או בבתי החולים של קופת חולים כללית, זמן ההמתנה ארוך יותר. בקריית שמונה קיימת מחאת מפגינים קבועה בדרישה שמשרד הבריאות יקים חדר מיון קדמי שייתר את הנסיעה המסורבלת לבית החולים זיו בצפת.
נתוני ה־OECD מוכיחים שהיצע המיטות בבתי החולים בישראל הוא מהנמוכים באירופה, ותפוסת המיטות מגיעה לשיא האיחוד האירופי של 96%. זה לא סוד שקיים מחסור חריף גם ברופאים ובאחיות, מה שמכביד על הנטל. משרד הבריאות ער לבעיה והחליט להגדיר זמני המתנה מרביים של 21־30 יום לניתוחים בתחומים אונקולוגיה, כלי דם, לב, שתל ודיאליזה. בתום התקופה יוכלו המבוטחים לקבל הפניה לכל ספק שירות מורשה שיוכל להציע קיצור תור.
שאלתי את שמולי אם הוא אופטימי לגבי האפשרות לשינוי המצב. "בתחום הבריאות אין קואליציה ואין אופוזיציה. אני חייב להיות אופטימי, כי מדובר הפעם בחיים עצמם ולא בכסף. אסור לאפשר לקופות החולים להמשיך להמר על בריאות המבוטחים ובעיקר על אלה בפריפריה", הוא אומר. "המתנה של חודשים ארוכים לקבלת טיפול בסיסי היא שערורייה, כי מישהו מקווה שאולי הממתינים ימותו. חייבים לשים לכך סוף, כפי שעשו כבר מדינות רבות. נכון שיש ביטוח ממלכתי, אבל מה הוא שווה אם אי אפשר לממש אותו".
5. על כלכלה ויוקר מחיה: שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן ניצב בשבועות האחרונים במוקד החלטות עסקיות. רשות ההגבלים הכפופה לו טרפדה את מיזוג בנק אגוד עם בנק המזרחי, ועל כך הוא לא מתכוון להתנצל. במקביל לפעלתנותו המקומית השלים השר בשבועות האחרונים סבב ביקורים בחו"ל, שכללו חתימה על הסכמי סחר ושדרוג שיתופי פעולה אזוריים. אבל ענייני יוקר המחיה ממשיכים לעמוד בראש סדר עדיפויותיו. הוא בן בית בתוכניות הצרכנות הטלוויזיוניות של סיוון כהן בערוץ עשר וקרן מרציאנו ב־12.
"במיזוג אגוד עם המזרחי לא הסתרתי את עמדתי שהיעלמות בנק מהמפה העסקית משמעותה פגיעה בתחרות, וגידול הריכוזיות בבנקאות, שהיא ממילא מהגבוהות בעולם המערבי. עמדתי נתמכת על ידי פרופ' אבי בן בסט ודרור שטרום, חברי הוועדה להגברת התחרות בבנקים", מגיב כהן למהלך השנוי במחלוקת ומוסיף: "המיזוג היה אולי תורם לבנקים וגם מפחית כאב ראש מהפיקוח על הבנקים, אבל היה פוגע בלקוחות שרוצים לראות יותר בנקים. בנק עם הון של 2.5 מיליארד שקל יכול לתת אשראי של 20 מיליארד שקל. מחוללי התחרות מגיעים מהשחקנים הקטנים, ואין סיבה שגם הם לא יקבלו רישיון בנקאי".
אבל שטרום, שעמד בראש הוועדה להגברת התחרות, התלונן שלא נעשה דבר עם ההמלצות שלו.
"בדצמבר 2016 העברתי את חוק התחרות בוועדת הרפורמות. ועדת המעקב צריכה הייתה לפקח שסעיפים כמו הקמת מערכת המחשוב, קבלת מידע והקלת המעבר בין בנקים יוקדמו. שטרום צודק בביקורת, אבל למרות זאת נעשו דברים. החוק להגברת התחרות כלל את הפרדת ישראכרט ולאומי קארד עד סוף 2019, וזה כבר קורה. בנק ישראל מדבר על תחרות, אבל פועל להגברת הריכוזיות. הוא צריך לחשוב לא רק על הבנקים אלא גם על הלקוחות, ולא להסתפק בדיבורים והבטחות".
דובר על הוזלת יוקר המחיה, אבל יצרנים מתחילים לראשונה זה תקופה ארוכה להעלות מחירים.
"מחירי המזון ירדו בתוך שנתיים ב־5.5%, והשכר הריאלי עלה ב־3%, וזאת בשונה למגמה במדינות ה־OECD. יש לקוות שהמגמה תימשך באמצעות הפסקת הבלעדיות בקניונים כמו זו של סופר־פארם. גם נושא הייבוא המקביל יסייע בכך".
מה עמדתך בנושא הפטור ממע"מ של 75 דולר על קניות באתרים בחו"ל והפחתת המכסים?
"ביטול הפטור משמעותו הטלת מסים, וזה מנוגד למדיניות שר האוצר. השאלה היא אם ביטול הפטור ישפיע על רכישות בישראל. צריך לזכור שיש עדיין מוצרים שמחירם גבוה ביותר מ־50% מהמחיר בחו"ל, וביטול הפטור ממע"מ לא ישנה. למרות זאת, בעקבות פגישות ברשות המסים סוכם שיוכן נייר עבודה שיוגש לשר האוצר. בעניין ביטול המכסים, אנחנו בוחנים כיצד יושפעו מוצרים המיוצרים בישראל, ולהחריג אותם. לדוגמה, לא ביטלנו את המכסים על טליתות המיוצרות בישראל. במקביל אנחנו פועלים לתת העדפה לתוצרת הארץ במכרזים ממשלתיים וציבוריים באופן גורף, אם הפרשי המחיר לא עולים על 15%".
מה עמדתך בנושא עידוד כניסת חברות בינלאומיות כמו אמזון לישראל?
"אני מברך ומעודד כניסה של גוף עסקי לישראל במטרה להגדיל את התחרות במיוחד במוצרים שאינם מיוצרים בארץ. אנחנו מקיימים מגעים גם עם חברות פארם נוספות המעוניינות להגיע לארץ. מבחינתנו, תרומה להורדת יוקר המחיה תוך שמירה על התעשייה המקומית היא צעד מבורך".
מה תגובתך לקריאות לשינוי חוק עידוד השקעות הון?
"החוק במתכונתו הנוכחית נכון ומסייע להעברת מפעלים איכותיים לפריפריה. הוא חל מקריית מלאכי דרומה ועד יקנעם צפונה. בנוסף, הוא מסייע בהקצאת קרקעות במס מופחת. לשמחתי, החוק עודד הקמת מפעלים במקומות כמו קריית גת, בפארק נועם בנתיבות, בגליל התחתון ובתפן שבצפון. הוא גם סייע להחלטה של אינטל להשקיע 5 מיליארד דולר בישראל עם השקעות המשך. משיחות שקיימנו יש תמיכה בחוק ברשות המסים וברשות החדשנות. החוק הוא חיוני".
האם מגבלות הסחר החדשות של טראמפ על קנדה, מקסיקו ואירופה מהוות מבחינתו הזדמנות עסקית? איך תשפיע עלינו הפחתת מס החברות?
"קיים הסכם סחר בין ישראל לארה"ב המשמש אותנו לצורך הידוק הקשר המסחרי עם מדינות שכנות כמו מצרים. בנוגע לצעד, אנחנו בהחלט לומדים את הדברים ובוחנים את ההשפעות כך שנוכל לנצל לטובה את המעמד הכלכלי. לגבי מס החברות, גם היום המס בישראל אטרקטיבי יותר בהשוואה לארה"ב (שירד ל־21%), המס ליצואנים במרכז הארץ הוא 16% ובפריפריה 7.5%. ועדיין אנחנו בוחנים את השפעת ההחלטה על חברות שירותים מול ארה"ב. בישיבה אצלי לפני שבועיים, בהשתתפות מנהל רשות המסים ערן יעקב וראש החדשנות עמי אפלבום, סוכם לבחון סיוע במס חברות נקודתי ליצרניות השירותים. אנחנו מעוניינים לתת מענה לכל תרחיש".
מה אתה צופה ממערכת היחסים הכלכלית עם טורקיה לנוכח האיומים והמתיחות הרבה?
"היקף הייבוא מטורקיה מסתכם ב־2.9 מיליארד דולר, והיצוא ב־1.4 מיליארד דולר. אנחנו משקיעים בטורקיה 700 מיליון, והטורקים בישראל 100 מיליון דולר. המצב הנוכחי משחק לטובת הטורקים, ובמקרה של ביטול ההסכמים הם הראשונים להיפגע. אבל צריך לזכור כי באווירת הבחירות ארדואן זורק לאוויר הרבה ססמאות. אני מניח שאחרי שהוא יראה את נתוני הסחר ויבין את משמעותם, הוא יירגע. כנראה שהוא לא התעמק מספיק בנתוני הסחר בין המדינות".