במאבק העיקש בין אירופה לארצות הברית סביב שאלת הגרעין האיראני, ידה של ארצות הברית ללא ספק על העליונה. בסוף השבוע סיים ראש הממשלה בנימין נתניהו סבב פגישות באירופה. לראשונה מאז החלטתו של טראמפ לצאת מהסכם הגרעין עם איראן, ניסה נתניהו לשכנע את מנהיגי המעצמות באירופה לפעול נגד תוכנית הגרעין ולהיאבק עם ישראל נגד ההתבססות האיראנית בדרום סוריה.
עננה קודרת מרחפת בימים אלו מעל ראשיהם של מנהיגי האיחוד האירופי והנשיא האמריקאי. מאז שהצהיר טראמפ על יציאתה של ארצות הברית מההסכם, עשו מנהיגי האיחוד מאמצים קדחתניים מול ארצות הברית בניסיון לבטל את הסנקציות נגד חברות אירופיות שימשיכו לסחור עם איראן. חששן של חברות אלה מהטלת סנקציות כעת גם נגדן הוא משמעותי ביותר, מאחר שהן סוחרות במקביל עם השוק האמריקאי, וגודלו של האחרון גדול פי כמה מזה האיראני.
האיחוד האירופי ניסה בשבועות האחרונים לקדם מנגנון אשר יפצה חברות אירופיות הסוחרות עם איראן, ובכך ימנע מממשל טראמפ להחליט באשר ליחסיה הכלכליים של אירופה עם מדינות אחרות. אולם, לפי שעה, נראה כי מאמץ זה אינו מניב פרי. במקביל, ניסו שרי חוץ אירופים לפנות לאמריקאים בדרישה שלא לקנוס חברות אירופיות אשר יסחרו עם איראן. אך הנשיא טראמפ אינו מראה כל רצון להתפשר או לאחד כוחות עם האיחוד האירופי, יהיה המחיר אשר יהיה.
מאזן הכוחות מעיד יותר מכל על אוזלת ידם של האירופים. מכבש הלחצים, הן מצד האיראנים (שהודיעו כבר כי בכוונתם לחדש את תוכנית העשרת האורניום) והן מצד האמריקאים, כבד מאוד. האינטרס העיקרי מצד האירופים יהיה, מחד, לנסות לשמור על ההסכם, גם במחיר יציאתה של ארצות הברית ממנו, ומנגד, למזער נזקים כלכליים ולהביא ללכידותן של כל המדינות החברות תחת קורת גג אחת: האיחוד האירופי. מעל לכל, מבינים האירופים כיום כי עליהם לקחת את גורלם בידם ולא לסמוך עוד כי תגיע ישועה מן המערב. ככל הנראה, נהיה עדים בקרוב לנוכחות שחקנים יחסית חדשים על המגרש האירופי כדוגמת סין.
בפגישותיו של נתניהו באירופה, נדמה כי הייתה אחדות דעים בין שלושת הקברניטים מול ראש ממשלת ישראל. לטענתם, יש לפעול נגד התחמשותה הגרעינית של איראן ונגד תוכנית הטילים הבליסטיים בסוריה, אך בדרך הדיפלומטיה ולא בעונשים ובסנקציות. כמו כן, האיחוד האירופי מתנגד להכרה חד־צדדית בירושלים כבירת ישראל, כל עוד אין הסכם המקובל על שני הצדדים, ולכן יצאו המנהיגים שוב נגד העברת השגרירות האמריקאית לבירה בחודש שעבר. כמו כן, נשיא צרפת עמנואל מקרון וראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי הביעו את מורת רוחם מהמאורעות האחרונים ברצועת עזה, אשר גבו מספר קורבנות רב מהצד הפלסטיני, וטענו כי מהלכים אלה רק מלבים את האש ואינם הדרך לפתרון ארוך טווח ובר־קיימא.
מבחינת יחסי אירופה וארצות הברית, העתיד, לפי שעה, אינו מבשר טובות. על ישראל לבחון ולשמור היטב על קשריה החשובים עם שתי שותפותיה, לבל תבוא האחת על חשבון השנייה. ישראל לא תוכל להרשות לעצמה מצב כזה.
הכותבת היא חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).