בימים הראשונים של פרשה 512 עברו במרתף המעצרים של בית משפט השלום בראשון לציון כמה עשרות עבריינים מארגוני פשע שונים ברחבי הארץ. בתוך האנדרלמוסיה המתוכננת היטב שיצרה המשטרה בין תאי מעצר אפלים וחנוקים מעשן, ובמעלית המובילה לאולמות השופטים, נפלו זה בזרועות זה פושעים שלא התראו שנים, ונפגשו גם יריבים עוינים מרים, אבל מעבר לכאוס החברתי התפתחה חשדנות הדדית בשאלה - מי פתח על מי.

באחד התאים היה אבי רוחן, מנהיג ארגון פשע מפרדס כץ שהיה בקואליציה עם ארגון יצחק אברג'ל, ואילו בתא סמוך היה כלוא חבר הארגון שלו לשעבר, סוחר סמים בינלאומי ועבריין רכוש ומרמה המכונה טולי. בין השניים היה סכסוך פתוח על רקע ההתנתקות של טולי מארגון הפשע לאור הצלחתו הפיננסית כמשקיע נדל"ן, שרכש דירות יוקרה רבות בצפון תל אביב. לרוחן ולאנשיו נודע אז כי טולי "שלהם" לא באמת פרש, שכן במקביל לעסקי הנדל"ן הוא היה מעורב בשוד של 9 מיליון יורו במזומן מעבריין מרמה צרפתי שהתגורר בהרצליה פיתוח.



עכשיו הם דרשו מחברם לארגון הפשע עמלת תמלוגים, דרישה לגיטימית במונחים של העולם התחתון, ואפילו בעולם הנורמטיבי כאשר איש עסקים משתמש במוניטין של החברה שלו לשעבר כדי לייצר הון מיזמות. גם טולי חשב כך, ומסר לרוחן 550 אלף יורו במזומן משלל השוד, אלא שכעבור זמן מה פנה אליו בכיר נוסף בארגון ודרש סכום דומה. טולי סירב וניסה לערב את רוחן, "כי יש לו לב טוב", אבל זה לא הועיל לו, והארגון פתח במצוד וולגרי ואלים אחריו, רגע לפני שנחשפה פרשה 512.



בשיאה של המתיחות נפגשו רוחן וטולי במרתף המעצרים של בית המשפט. לשניהם יוחסו חשדות ליבוא 800 קילוגרם קוקאין מפרו לקנדה בשנת 2002 ולמימון הפקת הפיגוע הפלילי ברחוב יהודה הלוי - ניסיון החיסול של זאב רוזנשטיין ב־2003, שבו נהרגו שלושה אזרחים חפים מפשע - באמצעות כספים מאותה עסקת סמים. לפי האגדה, כאשר רוחן הבחין בטולי בתא הסמוך, עצביו בגדו בו והוא החל לקלל אותו בצעקות ולאיים עליו שהוא יממן את עורכי הדין וכל מה שיידרש בתיק הזה, ונחסוך מהקוראים את לשון הקללות והאיומים.



בדיעבד התברר כי חוקרי ימ"ר תל אביב ידעו היטב שרוחן וטולי מסוכסכים. הם גם ידעו שטולי מפחד מרוחן ומאנשיו, אך בניגוד לכללי ההפרדה בין מסוכסכים הכניסו אותם לאותו מסדרון מעצרים, בתקווה שמשהו יתרחש, ואכן הדינמיקה בין השניים הניבה מפץ גדול.



"אנשי מודיעין של המשטרה הזהירו אותי שרוצים לחסל אותי", סיפר לימים טולי בבית המשפט, והדהים כאשר התוודה: "מ־2010 עד המעצר הזה בשנת 2015 הייתי מקור של המשטרה. לא קיבלתי שום דבר בתמורה, רק עזבו אותי בשקט והמשכתי לנהל את חיי עם הכסף שלי. לכן מיד עם המעצר חשבתי איך להיות עד מדינה, כי כבר הייתי מקור מודיעיני, ואז קיבלתי אירוע לבבי. ככה נהייתי עד מדינה, וזה לא קל לי. במסגרת ההסכם משחררים לי נכסים שתפסו לי, כמה דירות ברמת השרון ובצפון תל אביב, וכספים של אשתי".



שלושה עדים שנרצחו


בניגוד לטולי, שכתוצאה מהלחץ בצפון תל אביב ובתא המעצר בראשון לציון, הפך לעד מדינה וגולל על דוכן העדים את הרפתקאותיו כסוחר סמים בינלאומי שהכיר את רוחן בשלהי הקריירה שלו, רוחן שמר על זכות השתיקה בחקירה במטרה להשיב על ההאשמות נגדו רק בבית המשפט.



אלא שבינתיים חלפו שלוש שנים שבהן עלו לדוכן העדים בבית המשפט המחוזי בזה אחר זה שבעה עדי מדינה, ובמקביל התנהלו הליכי גישור אצל השופט המחוזי גלעד נויטל. בשבועות האחרונים הבשילו הליכי הגישור לכדי הסדרי טיעון עם הרוב המכריע של הנאשמים, למעט רוחן שעומד בתוקף על חפותו ומסרב להצעה של עונש דו־ספרתי. הסנגור שלו, עו"ד אבי כהן, טוען בתגובה כי רוחן מעולם לא היווה חלק מארגון הפשע של יצחק אברג'ל, וחרף העדות של טולי, אין ראיות לכך שהיה לו חלק פעיל וישיר בעבירות המיוחסות לו.



נגד רוחן הוגשו ארבעה אישומים: הרצח המשולש ברחוב יהודה הלוי, יבוא 800 קילוגרם קוקאין מפרו לקנדה, עבירות על פקודת מס הכנסה, וכל אלה במסגרת ניהול בארגון פשע. בהליך הגישור המתנהל בדלתיים סגורות הסכים התובע המרכזי בתיק, עו"ד ניסים מרום, לתקן באופן משמעותי את האישומים נגד רוחן, לרבות האישום ברצח. אלא שעקב מעורבותו בשנים האחרונות בכמה תיקי פשע חמורים ביותר, שבחלקם חוסלו לפחות שלושה עדי תביעה מרכזיים נגד רוחן, בצמרת המשטרה והפרקליטות עומדים על רגליהם האחוריות בדרישה להחמיר בענישה נגדו.



"אבי רוחן הוא האחרון שהמדינה צריכה לבוא לקראתו", אומר בכיר במערכת אכיפת החוק, ומציין בנשימה אחת את שמותיהם של הירקן שי בכר שהפליל את רוחן בתיק סחיטה, את סוכן ההימורים דוד חקק שהיה עד מדינה נגד רוחן ואחרים, ואת המודיע המשטרתי אייל סלהוב שנטען כי הטמין שבעה גרם הרואין ברכבו של רוחן בשיתוף עם מפעיליו בימ"ר מרכז.



כל השלושה מצאו את מותם בנסיבות טרגיות עלומות, אבל באף אחד מתיקי הרצח לא הוכח קשר ישיר של רוחן, שעדיין מרצה עונש מאסר על סחיטה של בכר המנוח, אבל לא על רצח בכר כפי שייחסו לו בתחילת הדרך.



קוקאין ורצח משולש


לפי העדות של טולי, בסוף שנות ה־90 הוא הכיר את רוחן בכלא וכאשר שניהם השתחררו הוא הצטרף ל"קבוצה" של רוחן, מה שהוגדר מאז ומתמיד במשטרה כ"ארגון פשע בשרון". לדבריו, רוחן ביקש ממנו להפעיל את ניסיונו הבינלאומי כדי לחלץ מפרו מכולה שנתקעה עם 800 קילוגרם קוקאין. בהמשך, יחד עם מאיר אברג'ל ואחרים, הם העבירו את המכולה לקנדה והחלו לשווק את החומר. הכסף הגיע לאירופה והתחלק לשלושה שותפים מרכזיים: יצחק אברג'ל, מאיר אברג'ל ואבי רוחן.



בהגנה טוענים כי אין שום סיוע כנדרש בחוק לעדותו של עד המדינה טולי בנוגע לעצם היזמות של רוחן בעסקת הקוקאין, מה גם שאיש הקשר הקנדי העיד בבית המשפט כי הכיר את טולי בלבד ולא שמע על רוחן. עוד נטען, כי בחומר הראיות אין שום דוח מעקב משטרתי או ראיה אחרת התומכת בטענת עד המדינה, שחלק מכספי הסמים הועבר לרוחן. ואכן, לא בכדי הסכימה התביעה במסגרת המו"מ לתקן את האישום הזה נגד רוחן, מיבוא וסחר בסמים לסיוע לעסקה בסם מסוכן.



לפי התזה המרכזית של התביעה נגד רוחן, על רקע פרויקט הקוקאין המשותף בפרו נולדה גם השותפות של רוחן עם ארגון אברג'ל במימון המצוד אחרי רוזנשטיין, שהסתיים בפיגוע הפלילי בצ'יינג' שברחוב יהודה הלוי ועם רצח של שלושה חפים מפשע. עד המדינה טולי סיפר בהקשר זה בבית המשפט כי בחודש נובמבר 2003 הוא הגיע עם רוחן לבלגיה כדי לפגוש באברג'ל, אשר הודיע לו על גיוס כספים למימון חיסול של רוזנשטיין - עקב שותפותו בעסקי הימורים עם פליקס אבוטבול ובניו, שחיסלו את האח הגדול יעקב אברג'ל. טולי העיד שעם שובו לארץ הוא מסר לאיש הקשר של אברג'ל 60 אלף דולר, על דעתו של רוחן, אולם כאן קמה המחלוקת המרכזית בתיק נגד רוחן.



בחקירה הנגדית של עו"ד כהן בבית המשפט התברר כי במועד שבו נטען שהכסף נמסר לכאורה מטולי לאיש הקשר (עד מדינה נוסף המכונה בומבי) טולי בכלל לא היה בארץ, מה גם שאותו בומבי טען כי את הכסף שקיבל מטולי הוא שם בארון, ולא זכור לו מה עשה בו. "מכאן שלא ברור אם שימש אותו כלל למצוד אחרי רוזנשטיין", מדגיש הסנגור כהן.



במהלך המשפט העיד ארוכות עד מדינה המכונה "המהנדס", מי שהכין יחד עם בנו הצעיר את מטעני החבלה לניסיונות החיסול של רוזנשטיין, לרבות המטען הקטלני ביהודה הלוי. המהנדס ובנו טענו כי אירחו בחצרם את אברג'ל עצמו וחבריו, אבל לא הזכירו את שמו של רוחן. כך גם שני עדי המדינה הנוספים (החיפאי והנתנייתי) שהיו בליבת האירועים ולא הזכירו את שמו. לא בכדי, גם בכתב האישום לא מייחסים לרוחן שום חלק ביצועי באף אחד מניסיונות החיסול.



"מר רוחן מתעקש על חפותו ומסרב בתוקף להודות בעבירות שלא ביצע ומרגיש כבן ערובה עקב חשדות שלא הוכחו מעולם", מוסרים בתגובה הסנגורים, עו"ד אבי כהן ועו"ד פרידה וול ממשרדו. "כאשר מעמתים את גרסתו כפי שנמסרה בפנינו עם הראיות האובייקטיביות בתיק, עולה באופן חד־משמעי כי הינו דובר אמת וכי אין לו קשר לעבירות הרצח והסמים המיוחסות לו. לרוע מזלו, הוא הוזמן על ידי טולי לבלות בבלגיה ולבקר שם את יצחק אברג'ל. גם הפרקליטות מודעת לכך, ולכן הסכימה לתיקונים משמעותיים ביותר של כתב האישום, כולל מחיקת עבירת הרצח, אך היא מבקשת לגזור עליו עונש שאינו עומד בשום יחס למעורבותו השולית, אם בכלל.



"בתיק הזה נחתמו הסכמים עם רוצחים וסוחרי סמים בינלאומיים במטרה לנסות להפליל את רוחן ויהי מה. עד המדינה שמודה בהעברת 800 קילוגרם מפרו לקנדה ובהעברת כסף לרצח רוזנשטיין, שלפי הראיות בתיק חלקו מרכזי הרבה יותר מחלקו של רוחן, זכה בענישה מגוחכת של שלוש שנים, שאותן סיים בקיצור מאסר אחרי שנתיים בלבד".



ביום חמישי יצחק אברג'ל עבד שעות נוספות בנסיון לגשר בין חבריו הנאשמים לבין התביעה, אולם עקב סירוב של שניים מהנאשמים לעונש הסופי שהוצע להם, הודיע התובע נסים מרום כי הוא מסכים לדחייה אחרונה של ההסדר עד ליום חמישי הבא, "ואם עד אז לא נגיע להסכמה - יעלה לעדות עד המדינה האחרון, 'הנתנייתי'".



רשימות נוספות של אמיר זוהר ב־POSTA.CO.IL



[email protected]