תנועת עלייה מארה"ב היא חלום בלתי מציאותי. מאבק נגד ההתבוללות ונישואי התערובת בקרב יהודי ארה"ב הוא משימה כמעט בלתי אפשרית. זאת
תמונת מצב לא נעימה ולא מעודדת עבור מי שיתחיל בחודש הבא בכהונתו כיושב ראש החדש של הסוכנות היהודית - יצחק הרצוג. אבל אם הוא יציב את שלושת היעדים הללו בראש סדר העדיפויות שלו, הוא יוכיח שהוא מודע למצוקות של הקהילה היהודית אמריקאית הגדולה.
כלל לא בטוח שהרצוג קולט את היקף המאמצים, המשאבים והעתודות הנחוצים לקידום פתרונות מעשיים לבעיות האלה או אפילו רק לבלימתן. לא חסרים בקהילה מי שמקוננים על התפשטות תופעת ההתבוללות וחרדים מפני הגידול המתמשך בממדי נישואי התערובת. אבל לדאגה זו אין ביטוי מעשי בשטח ואין ניסיונות בולטים לטפל בה, לא כיעד נקודתי ולא כמטרה קהילתית.
על פי נתונים שפורסמו ב־2016, 58% מיהודי ארה"ב חיים בזוגות מעורבים, כך גם 63% מיהודי קנדה ו־37% מיהודי אוסטרליה. "זו ממש מגפה", אמר הרצוג בראיון שנערך איתו ערב בחירתו לתפקיד. "בקיץ שעבר נסעתי לארה"ב וראיתי את הילדים של החברים שלי מתחתנים, או בזוגיות, עם בנים ובנות לא יהודים, וההורים מכים על חטא ושואלים שאלות ומתייסרים. זה בכל משפחה בארה"ב, ואנחנו מדברים על מיליונים".
היקף הזוגות המעורבים וההתבוללות נתפסים כיום בעיני יהודים רבים כתוצאה בלתי נמנעת של ההשתלבות בחברה האמריקאית. "זה מכאיב וחמור, אבל המאמצים לבלימת נישואי תערובת או התבוללות בהיקפים של היום הם מעל לכוח וליכולת של הקהילה", אמר רב קונסרבטיבי. "אולי יש להרצוג נוסחת פלאים שלפיה ישראל תסייע לקהילה לבלום את ההתבוללות ונישואי התערובת. אבל אני לא רואה איך ישראל יכולה לעזור".
הרצוג יכול להתנחם בדבר אחד. ממתין לו אתגר אחד שאפשר להתמודד איתו. הכוונה למשבר ביחסים בין ישראל לתפוצות, ובמיוחד לתפוצה הגדולה בארה"ב, לאחר שבשנים האחרונות התדרדרו היחסים לכדי נתק בין חלקים גדולים ואיכותיים מהקהילה היהודית לבין ישראל. שיקום היחסים הוא יעד שניתן להשגה ולמימוש. זה לא יהיה קל ופשוט, אבל זה בהחלט פרקטי ומציאותי.
מי שהוריד את משימת העלאתם של יהודי ארה"ב מסדר היום של הסוכנות היהודית הוא לא אחר מאשר נתן שרנסקי, המסיים עכשיו תשע שנות כהונה כיושב ראש הארגון. כבר לפני כעשור הצהיר שרנסקי כי העלייה לישראל איננה המטרה המרכזית של הסוכנות היהודית אלא חיזוק הקשר בין יהודי התפוצות לישראל. שרנסקי, הנהנה ממעמד כמעט מיתולוגי בקרב יהדות אמריקה, אבחן לפני שנים את הסימנים הראשונים להתערערות היחסים, אבל ספק אם חזה שיחריפו עד למצב הקיים כיום.
"שתי בעיות מרכזיות גורמות למתיחות ולפילוג בין ישראל לקהילה באמריקה: הסכסוך הישראלי־פלסטיני ומצב חופש הדת והפלורליזם בישראל", אומר אריק יופה, שכיהן שנים רבות כנשיא התנועה היהודית הרפורמית בארה"ב. "לגבי הבעיה הראשונה, הסוכנות היהודית לא יכולה לעשות הרבה. אבל המוסד הזה יכול לעשות הרבה בנוגע לשיקום היחסים בין ישראל ליהודי אמריקה".
יופה שמוסיף להיות פעיל בקהילה מציע להרצוג להציב לפני ממשלת ישראל אתגר: "להושיט ידה לכל יהודי התפוצות - רפורמים, קונסרבטיבים ואורתודוקסים - ולהבהיר להם שיש להם מקום ובית במדינת ישראל. הרצוג צריך ליזום שיתוף פעולה בין הממשלה לסוכנות במטרה לגבש צעדים שיקרבו את יהודי התפוצות לישראל. הוא חייב ליזום תיאום בין הממשלה לסוכנות במטרה למצוא צעדים מעשיים כדי לפתור את בעיית הנגישות לכותל המערבי, להביא להכרה בגיורים הנעשים בקהילות התפוצות ולהרשות נישואים אזרחיים לא אורתודוקסיים בישראל".
בינתיים בכירים יהודים רואים את הרצוג כמתאים לתפקידו החדש. הוא מסוגל לבנות גשר בין ישראל לקהילה היהודית בתפוצות, הם אומרים. "הוא מכיר את הדת ואת היהדות, מבין את הגולה ומסוגל למצוא גורמים מלכדים ומאחדים בעם היהודי, כמו שהסבא שלו, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שהיה הרב הראשי האשכנזי בארץ ישראל ובמדינת ישראל, הוכיח בזמנו". יש המזכירים שיצחק הרצוג היה שר הרווחה, ומכאן שהוא אמור להיות מודע לצרכים של הקהילה ומסוגל לקדם את מצבם החברתי של מגזרים שסובלים מקשיים כלכליים.
בתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית ימצא הרצוג את עצמו במצב ייחודי. ישראל היא כיום מדינה חזקה, משגשגת ובטוחה בעצמה, והקהילה היהודית בארה"ב היא כיום חזקה, משגשגת ובטוחה בעצמה. זאת תמונת מצב שצופנת סיכויים טובים להצלחה, אבל גם קשיים בדרך.