כוכבי הפרשה הזו הם בכירי האמונים על אכיפת החוק במדינת ישראל, מהמפכ"ל רוני אלשיך, דרך מפקד מחוז ת"א ניצב דוד ביתן, ועד לכמה מעמיתיהם לסגל הפיקוד של המשטרה. זה סיפור מפחיד על ארגון שיש לו הרבה מאוד כוח ומעט מאוד מגבלות. סיפור על הקלות הבלתי נסבלת שבה יכולה צמרת המשטרה לסמן מישהו ולנהל נגדו חקירה רק משום שהוא יריב, וכיצד היא יכולה, במקביל, להפריע לחקירה אחרת, רק משום שהחשוד בפלילים הוא חבר קרוב.
אם תרצו, אפשר לנסח את כל זה בכותרת ממצה אחת: "כך התגייסו בכירי משטרת ישראל כדי לשבש את חקירתו של ניצב רוני ריטמן, החשוד בתקיפה מינית, ולריסוקם של רפ"ק צ', שהעזה לספר כיצד תקף אותה מינית, ושל מפקדה תת־ניצב גיא ניר, שבעקבות תלונתו נפתחה החקירה".
שיחה מאיימת
היסטוריית ניסיונות החיסול של תנ"צ ניר מתחילה בשנת 2011. ניר החל אז לפקד על "אתגר", יחידה באגף המודיעין שעיסוקה איתור ותפיסת גנבי רכב, ונתקל מהר מאוד ברפ"ק מיכל ריטמן. ריטמן, שבעלה כיהן אז כראש חטיבת המודיעין, זוהתה מהר מאוד אצל המפקד החדש כקצינה שבולטת בשורה של התנהגויות בעייתיות. בסביבתו הזהירו אותו כבר אז להניח לה לעשות כרצונה ולא להיכנס לשדה מוקשים מיותר, אבל ניר, שזימן את הקצינה שוב ושוב לשיחות אזהרה, בחר שלא לוותר.
זרע הפורענות נזרע באפריל 2012, אז שיגר לראש להב 433 מכתב ובו סיפר עם מה הוא נאלץ להתמודד. תחת הכותרת "דיווח על התנהגויות משמעתיות חריגות של רפ"ק מיכל ריטמן", פירט הקצין הבכיר כיצד ריטמן מגיעה לעבודה בשעות מאוחרות, כיצד היא מעשנת במשרדים במקומות אסורים, וכיצד היא מרשה לעצמה להסתובב בלבוש "שאינו נהוג ואינו מקובל במסגרת משטרתית".
ניר, כך עולה מהמכתב, ידע היטב למה הוא נכנס. "בשיחות עמי ציינה הקצינה לא אחת את העובדה הידועה לי היטב, כי היא נשואה לתת־ניצב רוני ריטמן, כאשר לעתים אזכור זה לא היה קשור לשיחה ולווה בנימה מאיימת אשר לתחושתי נועדה... להקנות לה את הזכות להתנהל כרצונה ולעשות ככל העולה על רוחה". ניר הזכיר שיחה שבמסגרתה, כך לטענתו, הזהירה אותו: "אתה יורה לעצמך ברגל", וסיים בשורה מעט מפתיעה: "אני נאלץ להודות כי במשך 21 שנות שירותי לא חששתי מעבריינים ומפעולה נגדם, ובמקרה זה חשתי לראשונה כיצד נעשה ניסיון להלך עליי אימים ולגרום לי לחשוש מטיפול ענייני בעבירות המשמעת החוזרות ונשנות של הקצינה".
התגובה למכתב הזה לא איחרה לבוא. ניר דיווח אז על רוח צוננת שהחל לחוש מכיוון חטיבת המודיעין, שעליה פיקד רוני ריטמן, ועל כך שבמודיעין מחרימים אותו. לימים, כשריטמן נחקר במח"ש, הוא לא הכחיש שיש לו חשבון ארוך עם ניר. "הוא התעמר באשתי, שהייתה ביחידת אתגר", אמר לחוקר.
במהלך 2013, כשניר החליף את ריטמן בתפקיד, גבר הלחץ מסביב. המינוי שלו "הונחת עלי שלא על דעתי", העיד מאוחר יותר ראש אגף החקירות והמודיעין ניצב מני יצחקי. יצחקי ייעד לתפקיד הזה את מקורבו תנ"צ קובי זריהן והמינוי של ניר השאיר את שניהם עם בטן מלאה. כשניר החל בביצוע סבב מינויים ראשון ביחידה, קיבל עצה ידידותית ממקורבי המפכ"ל יוחנן דנינו, שמינה אותו. "כדאי לך לעשות הכול בדחילו ורחימו", רמזו לו, "ולא לגעת באנשים של מני ושל רוני".
ניר לא בא טוב, כאמור, מהרגע הראשון, לקצינים הבכירים שסבבו אותו. כמה מקרים שבהם התעקש לדווח על שחיתות וחשד לפלילים אצל כמה ממקורביהם, גם הם לא הוסיפו לו פופולריות רבה. כך היה כשטיפל בקצין אחד, מקורב מאוד לניצב יצחקי, שקידומו נמנע ובסופו של דבר נפלט משורות המשטרה אחרי שנחשד בביצוע עבירות פליליות.
כך היה בעניינו של קצין נוסף, גם הוא מקורב לראש האגף, שחומרים בעניין התנהלותו החמורה הגיעו למבקר המדינה, והועבר גם הוא מתפקידו. כך היה בעניינו של שוטר נוסף, בנו של קצין בכיר ביותר, שנחשף כמי שקשור בענייני סמים. כך היה כשניר גילה כיצד ניסה ניצב יצחקי לסכל את מינויו של גל הירש למפכ"ל, כשמלשכתו החלו לחפש חומרים מודיעיניים אודות הירש רגע לאחר ההודעה על בחירתו.
לתוך שטח האש של גיא ניר מזה, ומני יצחקי, רוני ריטמן וקובי זריהן מזה, נכנסה רפ"ק צ', קצינה ותיקה ומוערכת שמונתה לעוזרת האישית של ניר. "את לא היית המטרה שלהם מראש", גילה לה בהמשך בכיר במח"ש, "גיא ניר היה המטרה. את הצימוק שעל הדובדבן שעל הקצפת".
עוד בטרם מונה רשמית לתפקיד, נפגש המפכ"ל המיועד אלשיך עם בכירי המשטרה, ובהם ריטמן ויצחקי, וקיבל מהם את תמונת המצב כפי שהם רואים אותה. ייתכן שזה קשור בתרבות הארגונית שממנה הגיע בשירות הביטחון הכללי, ייתכן שלא, אבל על עניין אחד יהיה קשה להתווכח. רב ניצב אלשיך שידר מהרגע הראשון שגורמים מסוגו של תנ"צ גיא ניר, כאלה שמבקשים להוציא החוצה את הכביסה המלוכלכת, ייתפסו אצלו כשטינקרים וכך יטופלו.
מכתבים אנונימיים
ב־18 באוקטובר, עוד בטרם התיישב על כסאו, ואחרי שדרג הניצבים הבכיר כבר הציג בפניו את מה שהציג בעניינם של תנ"צ ניר ושל רפ"ק צ', הגיע ניר לפגישת היכרות ראשונה עם אלשיך. נאמן לקו שלפיו אין מקום לטאטא את הלכלוך מתחת לשטיח, הוא הציג למפכ"ל את הנקודות הראויות בעיניו לשיפור, והשאיר לו חוברת מסודרת שהכין. כותרתה: "התרבות הארגונית הפסולה במשטרה". הקצין המנוסה לא שיער שבתוך שעות ספורות בלבד יערוך לו אלשיך היכרות עם התרבות הזו, במלוא תפארתה. הוא גם לא שיער עד כמה בחר אלשיך צד בסכסוך הפנימי בארגון, עוד בטרם שוחח איתו ולו פעם אחת.
ניר אך יצא מהפגישה עם אלשיך, ועוד באותו יום מינה המפכ"ל המיועד את ניצב דוד ביתן לשמש קצין בודק (קבו"ד) נגד תנ"צ ניר ועוזרתו, רפ"ק צ'. מה יש לבדוק? ובכן, חודשים ארוכים קודם לכן הגיעו למח"ש כמה מכתבים אנונימיים שנשלחו נגד השניים על ידי יריביהם בחטיבת המודיעין. מדובר באוסף של תלונות על דרכי עבודתו של ניר, על קשריו האישיים עם צ', ועל שורה של טענות משמעתיות בהקשר לאלה.
מתברר שמח"ש בדקה כבר בתחילת 2015 את המכתבים הללו, ואחרי שהחליטה שאין בהם עניין לחקירה, העבירה אותם כנהוג למחלקת המשמעת במשטרה. שבעה חודשים ישבו המכתבים האנונימיים הללו שם, יחד עם מחקרי תקשורת מהטלפונים הסלולאריים של השניים, שהוצאו מחמש השנים האחרונות, עד שהגיע אלשיך והחליט להשתמש בהם.
אמרנו אלשיך? לא מדויק. כיוון שאלשיך עצמו לא היה מוסמך, בטרם מונה, לפתוח בבדיקות מהסוג הזה, גויס למשימה ניצב בנצי סאו, מי שכיהן באותם ימים כממלא מקום המפכ"ל ולא ממש ידע מה רוצים ממנו ובמה מדובר. "התיק הזה הובא אליי עם המלצה לבדיקה משמעתית", סיפר בהמשך, "עם הנחיה לקיים כאן איזושהי בדיקה של קבו"ד... המפכ"ל ביקש לגמור את הסיפור הזה לפני שהוא נכנס לתפקיד, זו הייתה הבקשה שלו".
"בכל הסיפור הזה, משהו מאוד לא ברור", סיפר סאו בשיחה נוספת, "קיבלתי טלפון, אמרו לי 'יש לך סמכות, תמנה קצין בודק', זה הכל". סאו, שרק חודש לפני כן המליץ לשלוח את תנ"צ ניר לחודש של לימודים באוניברסיטת הרווארד, במסגרת תכנית יוקרתית, כשהוא מעיד עליו שהוא "קצין מצטיין, מקצועי, בעל מוטיבציה גבוהה", לא הבין את התפקיד שלוהק אליו, כמוציא לפועל של פעולת סיכול ממוקד לניר ולצ'.
במח"ש, שם כאמור כבר נבדקו התלונות האנונימיות בעבר, זיהו מיד מה מעוללים בכירי המשטרה לשניים. ימים ספורים אחרי שנפתחה הבדיקה המשמעתית נגדם, יצר קצין בכיר במח"ש קשר עם צ', גילה לה שמצפונו לא אפשר לו לשתוק, וסיפר לה מה הוא יודע, לגרסתו, על פעולתם של יצחקי, ריטמן וזריהן. "זה חיסול חשבונות", נשמע בהקלטה שחשף בזמנו רועי ינובסקי, הכתב לענייני משטרה של "כאן". "ברגע שידעתי שיש אצלכם איזושהי מתיחות או יריבות בין בעלי תפקידים כאלה או אחרים, המכתבים זרמו".
הבכיר גולל באוזני צ' כיצד פעלה השיטה, כשהוא נוקב בשמותיהם של שלושת הקצינים הבכירים. "יש להם דברים מוכנים במגירות... קבוע הם מעבירים דברים". הבכיר סיפר כי ברגע שניר היה מועמד לקידום לדרגת ניצב, והחל לבצע שינויים, זרמו למח"ש מכתבים אנונימיים עם תלונות נגדו. "לא השארתם אבן שלא הפכתם. יש לזה מחיר", הסביר. "ראיתי חיכוכים במשטרה", המשיך, "ראיתי ערבוביות, ראיתי חיסולי חשבונות, מעולם לא ראיתי דברים ברמה הזו ובעוצמות האלה".
כך או כך, לתפקיד הקצין הבודק את התלונות האנונימיות נגד תנ"צ ניר ועוזרתו, נבחר ניצב דוד ביתן, מי שרק לאחרונה הומלץ על ידי אלשיך לתפקיד סגן המפכ"ל. ביתן, שמונה לנהל בדיקה משמעתית מוגדרת ותחומה בזמן, פתח במהלך אינטנסיבי בניסיון לדוג אודות השניים כל מה שרק ניתן. עשרות עדים, קצינים ושוטרים מחטיבת המודיעין שעליה מפקד תנ"צ ניר נקראו למסור עדות בבהילות.
ביתן ועוזרו, פקד רוני איתן, מי שרק שנתיים קודם הודח מתפקידו כראש משרד החקירות במשטרת ערד, בעקבות התרשלות בטיפול בתלונה שקדמה לרצח שתי ילדות בדואיות, רדפו אחרי עדים בכל רחבי הארץ. קציני משטרה ששירתו עם ניר וצ' נקראו לדגל בכל שעות היממה. את חלקם ביקר עוזרו של ביתן בביתם וישב איתם עד אמצע הלילה בניסיון לאגור סיפורים. אוסף העדויות, המקומות והשעות שבהן נגבו, נראים כמו מרוץ לפענוח פרשיית רצח סבוכה. עשר וחצי בערב בביתה של קצינה אחת במעלה אדומים. שלוש אחר הצהריים בביתו של קצין אחר ביישוב בגליל. אחת בלילה בסלון של קצינה שלישית באחד מיישובי בנימין.
פרוטוקולי העדויות נראים כמו ניסיון דייג אחד גדול. בזה אחר זה התיישבו מפקדיו של גיא ניר ופקודיו מול ניצב ביתן ונתבקשו לחלוק שמועות ששמעו. מה אתה יודע על יחסיהם של ניר וצ'? האם יש ביניהם רומן? מה מספרים עליהם? מה מדברים עליהם ביחידה? בחלקים לא קטנים, נראים הפרוטוקולים כמו חלק ממדור רכילות בעיתון. וכמו הניסיון לתפוס משהו אצל העדים, כך גם אצל ה"חשודים".
תנ"צ ניר ורפ"ק צ' נדרשו להסביר מדוע אישרו לשוטרים להתנדב במועדון של ילדים יוצאי אתיופיה ביפו, שאחותה של צ' עבדה בו כמדריכה, מאיזה כסף מומנו צנצנות הדבש שחילקו בראש השנה לשוטרי החטיבה, למה צ' לא השיבה בזמן לשאלון שבודק סיווג בטחוני, למה קצין אחד קודם וקצינה אחרת לא, איך נראית מערכת היחסים ביניהם, באיזה כיסא יושבת צ' כשהיא במשרדו של המפקד, והאם היא לא מעורבת יותר מדי בניהול חטיבת המודיעין.
כמה רצינית הייתה הבדיקה הזו? כבר כאן אפשר לגלות שכתב האישום המשמעתי שהוגש בסופה של דרך הייסורים שהועברו השניים, לא הכיל דבר מתוך החקירה הזו שלהם.
ההסתבכות של ריטמן
אם עד השלב הזה נראתה הבדיקה כמו חלק ממהלך פנים־ארגוני נקמני, כאן רק מתחיל הסיפור. ביתן, שחויב לסיים את הבדיקה בתוך שבועיים, השלים אותה, וגם דיווח על כך לניר ולצ', אלא שאז קרה משהו ששינה את התמונה לחלוטין. ב־24 בנובמבר 2015 הגיע תנ"צ גיא ניר לפגישה עם ראשי מח"ש. חודש וחצי קודם לכן סיפר לסגן ראש מח"ש על שורה של עניינים בעייתיים מבחינה פלילית במשטרה. עכשיו, כך העיד, זמן קצר לפני שנסע לפגישה במח"ש, נחשף בפעם הראשונה למקרה שאירע לפני כמה שנים, בסיומו של אירוע יחידתי במסעדה בירושלים, כשרוני ריטמן רדף אחרי רפ"ק צ' לחנייה, תפס אותה בידיו, משך אותה אליו, קירב את פיו אל פיה וניסה לנשקה בכוח.
צ', ששמרה את האירוע הזה אצלה, כמו ששמרה אירועים נוספים של הטרדה מינית שספגה מצדו של ריטמן והעדיפה שלא להתלונן אודותיו, לא ידעה שלתקיפה הייתה עדה אחת הקצינות ביחידה שישבה ברכב בחניון. במח"ש שמעו את הסיפור והחליטו לפתוח בחקירה ללא דיחוי.
רגע אחרי שיצא ניר מהמחלקה, טלפנו לצ' והזמינו אותה לפגישה. צ', שכלל לא ידעה במה מדובר, הגיעה בשעת ערב למחלקה לחקירת שוטרים ומצאה את עצמה תחת מכבש לחצים שתכליתו להביא אותה למסור עדות.
צ', קבע בהמשך בג"צ, "לא יזמה את הגשת התלונה בדבר הטרדות מיניות שחוותה מצד ריטמן במח"ש, והעיתוי למסירת עדותה לא נבחר על ידה".
זו הייתה עדות קשה. צ', שהיססה רבות לפני שהסכימה להעיד, וחששה ממה שתצטרך לעבור, דרשה מהחוקר לא לזמן את ריטמן לפני שתימצאנה עוד מתלוננות, שעל החשד לקיומן למדה ממח"ש. פחדתי ממה שיקרה לי, סיפרה אחר כך, לא הייתי מוכנה לצאת לקרב מול האיש החזק הזה לבדי.
בשעת לילה מאוחרת יצאה ממח"ש. סמוך לשתיים בלילה הגיעה סחוטה נפשית לביתה. למחרת, בשעת בוקר מוקדמת, ציפתה לה הפתעה, כשהטלפון צלצל ועל הקו הייתה שלומית לנדס, יד ימינו והעוזרת האישית של ראש אגף החקירות והמודיעין מני יצחקי. מה שצ' לא ידעה זה שבין הפגישה של תנ"צ ניר עם ראשי מח"ש בבוקר, לבין הפגישה שלהם איתה בערב, הגיע למחלקה ניצב דוד ביתן, מי שהיה אחראי על בדיקת המכתבים האנונימיים נגדה ונגד ניר. ביתן הגיע כדי להציג את ממצאי עבודתו. בין לבין, מתברר, למד על הפתיחה בחקירה נגד ריטמן.
תגיעי עוד היום לחקירה נוספת אצל דוד ביתן בצהריים, הודיעה לה עוזרת של יצחקי. צ' הייתה המומה. גם משום שרק לפני שעות ספורות סיימה מותשת להעיד על התקיפה המינית שחוותה. גם משום שהבדיקה בעניינה, כך למדה כשבועיים קודם לכן מניצב ביתן בעצמו, הייתה אמורה להסתיים זה מכבר. צ' טלפנה לרוני איתן, עוזרו של ביתן. איתן, כך נשמע בהקלטה, היה מופתע וכלל לא ידע שצ' זומנה שוב.
"מי הזמין אותך?", תמה.
"אני לא במיטבי היום", סיפרה לו צ' מבלי לפרט, "עבדתי עד שעה שתיים ומשהו לפנות בוקר, אני לא מרגישה טוב, אני מבקשת לקבוע לי מועד זימון חדש".
מהר מאוד התברר כי אף שעבודת הקבו"ד הסתיימה, וגם תוקף כתב המינוי שלו פג, בצמרת המשטרה, שם התבשרו על התלונה נגד ריטמן, הוחלט לפתוח את הבדיקה נגד ניר וצ' מחדש ואף להעלות הילוך.
צ', שהחל מאותו לילה הייתה במעמד של מתלוננת על עבירת מין, הפכה בשבועות הבאים לכדור משחק, פשוטו כמשמעו, בידי עמיתיו של ריטמן. אלה עשו כל שביכולתם כדי לנצל את הכלי המשמעתי שבידם על מנת לקעקע את מהימנותה במהירות, בעוצמה, ובכל האגרסיביות. יותר מאוחר כינה אותה אלשיך בפני עיתונאים "עבריינית". דוברת המשטרה מרב לפידות ניסתה לפגוע באמינותה בכל דרך אפשרית.
אבל הכוח הגדול לפרק את צ', במצבה העדין כמתלוננת, היה בידיו של ניצב ביתן. ביתן, שידע שצ' העידה במח"ש נגד חברו ריטמן, פתח מחדש את הבדיקה שאותה למעשה כבר סיים, והחל לזמן את צ' שוב ושוב לחקירות, כשהוא מושיב אותה מולו ומטיח בה האשמות מחמירות והולכות בשפה בוטה.
מי שעוקב אחרי הפרוטוקולים המתעדים את שעות החקירה הארוכות, יכול לשכוח לרגע שמדובר בבדיקה משמעתית של קצינה מצטיינת ומוערכת, ולא בחקירה פלילית של פשע חמור. ועוד יותר מזה, יכול לשכוח בקלות שמדובר בנחקרת שרק אתמול העידה במח"ש על עבירות מין מצד חברו של מי שחוקר אותה. צ' עברה ארבע חקירות קשות וממושכות. באחת מהן, אחרי שהזהירה כמה פעמים את ביתן לשווא כי היא חשה ברע ומבקשת להיבדק, איבדה את הכרתה ופונתה באמבולנס לבית החולים.
חקירה צולבת
מה שקרה בשבועות הבאים היה שערורייתי בקנה מידה בלתי נתפס. צ' הפכה לכדור פינג־פונג שנזרק בין מח"ש לקצין הבודק. בצד אחד, במחלקה לחקירות שוטרים, התייחסו אליה כאל נפגעת עבירת מין. בצד השני, אצל ביתן, הטיחו בה עלבונות על זוטי דברים והעניקו לה יחס הראוי לאחרונת העבריינים. את תנ"צ ניר, שעל פי כל קנה מידה נשא באחריות גדולה משלה לכל סוגיה שעלתה, בהיותו מפקד וקצין בכיר, השאיר ביתן בצד. ניר כמעט שלא נחקר. עכשיו, כשעתידו של ניצב ריטמן היה תלוי באמינותה של צ', הפכה הקצינה למטרה כמעט יחידה.
באופן תמוה, שכולו מתועד במזכרים משטרתיים, עבדו שני הגופים החקירתיים במתואם. במקום לתמוך בצ' ולפעול כדי שבמשטרה יניחו לבדיקה המשמעתית החשובה פחות, ויאפשרו למח"ש לסיים את החקירה הפלילית של תקיפתה המינית, שיתפו אנשי מח"ש פעולה עם ניצב ביתן ודיווחו לו על תנועותיה של צ' אצלם, כדי להקל עליו למצוא את הזמן הפנוי לחקור אותה.
ביתן ניהל את המערכה נגד צ' במלוא העוצמה. על כל עדות במח"ש, שילמה בחקירה במשטרה. כך, כאמור, ב־24 בנובמבר, למחרת התלונה שהגישה נגד ריטמן, זומנה פעם אחת. כך, ב־30 בנובמבר, ביום בו מסרה במח"ש עדות נוספת, קיבלה מביתן זימון נוסף. כך ב־1 בדצמבר, ביום שבו עברה פוליגרף בהצלחה במח"ש, קיבלה ממנו עוד זימון.
כבר למחרת עדותה הראשונה של צ' במח"ש, רשם הקצין הבודק מזכר שממנו עולה כי הוא מעודכן בכל. חמישה ימים אחר כך, במזכר נוסף, הוא מתאר את התיאום בינו לבין מח"ש. "היום, סמוך לשעה 8:55, התקשרתי למשה סעדה ממח"ש כדי לשאול מתי צ' מסיימת ולוודא הגעתה אלינו לחקירה. מר סעדה אמר לי שהיא לא הוזמנה לאתמול, כי היא הוזמנה אלינו ולכן היא הוזמנה אליהם להיום... לדבריו, היא אמורה להישאר שם אצלם היום להרבה שעות לצורכי חקירה, לרבות עימותים, ולדבריו זה יימשך הרבה שעות... מר סעדה אמר לי, שאם יהיה שינוי, הוא ידאג לעדכן אותי".
כעבור כמה ימים, יום לאחר בדיקת הפוליגרף שעברה בהצלחה, לאחר מסירת עדות במח"ש ולאחר בדיקה קשה בבית חולים, פנה אליה שוב הקבו"ד. "שלום, ביום רביעי הודעת שאינך חשה בטוב. ביום חמישי התבקשנו לאפשר לך להעיד במח"ש וסוכם על דעתך ועל דעת מח"ש שאת מתייצבת ביום ראשון ולא הגעת ורשמת שאינך חשה בטוב".
כל בר דעת היה מבין בשלב הזה, שהתנגשות בין שתי חקירות - האחת פלילית, שבה צ' היא קורבן לתקיפה מינית, והאחרת משמעתית, שבה נבדקים מכתבים אנונימיים ישנים, מחייבת הזזה הצדה לפרק זמן כלשהו של ההליך המשמעתי. תוסיפו את העובדה שכתב האישום המשמעתי נגד צ' הוגש ממילא רק כעבור שנה וחצי, ותבינו שלא היה בבדיקה המשטרתית הזו שום דבר דחוף.
אבל במשטרה החליטו ללחוץ את צ' ולא להרפות. במסמך תלונה מקיף ומגובה במסמכים שהגישו השבוע ליועץ המשפטי לממשלה עורכי דינם של ניר וצ' - מיכאל דבורין, יצחק בם וחי בר־אל - הם מאשימים את אלשיך וביתן בכך שניסיונותיהם לשבור את צ' היו בבחינת "שיבוש הליכי חקירה בנסיבות מחמירות" של חקירת ריטמן.
ביתן, שכאמור הודיע על סיום עבודתו כמה ימים קודם לכן, החליט עכשיו לפתוח מחדש את הבדיקה נגד ניר וצ' ולהעמיק אותה. ערימה של חומרים שהייתה בידיו קודם לכן, ולא נעשה בה דבר בבדיקה הראשונית, הפכה כעת לחלק חשוב במשחק. ביתן הציג לשניים שורה ארוכה של נתונים שהוצאו מהקופסה הירוקה ברכביהם, זו שבה נאגרים מיקומי הרכב ותנועותיו, וביקש מהם לדעת היכן היו בכל רגע נתון. השניים התבקשו להסביר שורה של מועדים שבהם לפי נתוני הרכבים והטלפונים שלהם, שהו ביחד בשעות הערב והלילה בביתה של צ', נתונים אשר הוכחשו על ידם מכל וכל.
אויבת העם
בתחילת חודש דצמבר 2015 נכנס אלשיך רשמית לתפקיד ומיהר לזמן אליו את ניצב ביתן ופקד איתן, הקצין הבודק ועוזרו, פגישה שבסיומה התקבלה ההחלטה להמשיך את המהלכים נגד ניר וצ' במלוא הכוח. עוד באותו ערב, רגע אחרי שיצאו מאלשיך, זימנו את צ'.
"היום בשעה 17:55, לאחר שיצאנו ניצב ביתן ואני מישיבה עם מפכ"ל המשטרה רנ"צ רוני אלשיך", כתב רוני איתן במזכר, "רשמתי לצ' הודעה באישור ניצב ביתן: 'בהמשך להתכתבויות...אנו חייבים להשלים את הודעתך'".
עוד יומיים עברו לפני שתנ"צ ניר מצא את עצמו בלשכתו של אלשיך, מתבשר על כוונת המפכ"ל לפטרו. אלשיך הוציא את הקצין הוותיק לחופשה כפויה שממנה לא שב עד היום, שנתיים וחצי אחרי, ובתוספת הוראה לנתק קשר עם צ', לא לשוחח איתה וגם לא לדרוך עוד בשום מתקן משטרתי.
במקביל, צ' שילמה מחיר כבד בעצמה. בפיקוד המשטרה הוחלט להדיח אותה מתפקידה, ובצעד משפיל נטלו ממנה את אקדח השירות שלה. כאילו הורשעה בפלילים, חברותה של הקצינה בכל קבוצות הוואטסאפ המקצועיות־משטרתיות בוטלה באחת, נשללה ממנה גישה לכל המערכות הממוחשבות שאליהן הייתה מחוברת ורכבה נלקח ממנה. ריטמן, שבניגוד אליה לא נחשד בביצוע עבירת משמעת קלת ערך, אלא בעבירה חמורה של תקיפה מינית, לא התמודד לרגע עם שום דבר דומה.
בכל אותם ימים שבהם צ' לא מקבלת אפשרות לנשום, ממשיך אלשיך בקשר קרוב עם החשוד ריטמן. הוא נפגש איתו, שומע את טענותיו ביחס לחקירה נגדו, ולפי הצורך גם מתערב בחקירה ומטלפן למענו לראש מח"ש. עם צ' עצמה לא נפגש אלשיך ולו פעם אחת. גם לא אחרי ששופטי בג"צ קבעו שהם מאמינים לגרסתה. ריטמן הפך ליקירו של המפכ"ל. צ' - לאויבת העם.
אם לא די בתמיכה שהעניקו במשטרה לקצין הבכיר החשוד, סדרת מכתבים ששלחו עורכי דינו של ריטמן ליועץ המשפטי לממשלה תוך ימי החקירה, מעלים את החשד שחומרי הבדיקה של ניצב ביתן דלפו אליהם מהמשטרה כמו מברז פתוח. המכתבים, שנועדו לכרסם באמינותה של צ', נשענו כולם על חומר פנימי שאמור היה להיות ידוע בשלב הזה רק לקבו"ד ולמפכ"ל המשטרה.
המכתבים מעלים כי כבר בשלב מוקדם היה ידוע לפרקליטיו של ריטמן כי תנ"צ ניר הוא שהגיש את התלונה נגד לקוחם. עורכי הדין גם ידעו לצטט ממצאים, לכאורה מתוך בדיקת ניצב ביתן, שבשלב הזה לא פורסמו בשום מקום. "ממצאי הבדיקה (של ביתן - ק"ל) שככל הידוע לנו אינם מחמיאים למחוללי התלונה, אמורים להתפרסם בימים אלה...", כתבו הפרקליטים, כשהם יודעים לספר ליועמ"ש שכמה פעמים לא הגיעה צ' לחקירה אצל ביתן, עובדות שלא היו אמורות להיות נחלת הכלל.
עורכי הדין ידעו לתאר מה יש בעדויות שנשמעו בפני ביתן ואף לספר כי "ממצאי הבדיקה מחזקים את טענתו של ניצב ריטמן לאורך כל הדרך. ככל הידוע לנו", כתבו, "מסקנות הביניים של ועדת הבדיקה המשטרתית בראשותו של ניצב דוד ביתן... מלמדות כי קיימים ממצאים חמורים גם בנוגע להתנהלותם של תנ"צ ג' והמתלוננת וליחסים האישיים ביניהם...".
צ' זומנה עוד שלוש פעמים לחקירה אצל ניצב ביתן, מאז חודשה בדיקת הקבו"ד לאחר שהעידה נגד ריטמן. שוב ושוב נשאלה מה עשה ניר בביתה בשעות הלילה. שוב ושוב נדרשה להסביר מה טיב יחסיה עם ראש חטיבת המודיעין. "מדובר בתפקיד אמון המצריך יחסי חברות בגדרות מסוימים", השיבה, "הערכה הדדית והיכרות שנבנית במהלך השנים. הקשר ראוי, מוסרי, מקצועי, וכל ניסיון לשוות לקשר שלי עם הרח"ט גוון פסול, הוא ניסיון לא מכובד ולא ראוי ואני מתקוממת על כך, ושוב אני אומרת שאם הייתי גבר לא הייתי נשאלת שאלות אלו".
במהלך תקופת החקירה של צ' ולאחריה דוברת המשטרה נצ"מ מרב לפידות פיזרה רמזים בלתי פוסקים על רומן שהיה, לכאורה, בין צ' לבין תנ"צ ניר. כל התדרוכים שיצאו מסביבת המפכ"ל דיברו גם הם באותה לשון. על רקע זה, חשוב להדגיש את העובדות שבמשטרה בחרו להסתיר - "בטיוטת כתב האישום", הבהיר כבר בפברואר 2017 סנ"צ דני שני, ראש מדור דין משמעתי במשטרה, "אין כל אזכור, ולו ברמז, לקשר מיני ו/או לקשר רומנטי".
זו לא הייתה האגדה היחידה שפיזרו במשטרה ושבכתב האישום המשמעתי, שאיתו השניים מתמודדים בימים אלה, דבר ממנה לא נותר. בכתב האישום אין גם זכר לסיפורים על מרמה, על דיווחי שעות עבודה כוזבים או על עבירות חמורות אחרות. מה יש בו, בכתב האישום המשמעתי נגד השניים? גיא ניר מואשם ב"התנהגות שאינה הולמת שוטר ושיש בה לפגוע בתדמית המשטרה", בכך ששהה ארבע פעמים במשך הלילה בביתה של צ' והיה איתה עוד פעמיים בישוב שורש. עוד הוא נאשם בכך שהתקשר לאחד הקצינים ואמר לו "אהלן, הבנתי שזומנת לוועדה", אף שנאסר עליו לספר אודות החקירה. ניר וצ' מואשמים שניהם כי במהלך יום העבודה ולאחר יום העבודה שהו יחדיו בביתה של צ' מספר רב של פעמים.
צ', מצדה, מואשמת כי דיווחה על שעות עבודה בשעות שבהן הייתה בביתה, שלא מילאה בזמן שאלות לצורך בדיקת סיווגה הביטחוני ושבשלוש הזדמנויות דיברה אל קצינות משטרה בסגנון לא יפה.
רגע, תשאלו, אז מה רוצה המשטרה כשמצד אחד טורחת לציין שהם היו יחד בביתה של צ', ומצד שני היא לא טוענת שהיה ביניהם קשר רומנטי וגם לא טוענת שהם לא עבדו בביתה של צ', כפי שהם טוענים? ובכן, מודה המשטרה, שחור על גבי לבן: בנינו לשניים סעיף אשמה במתכונת חדשה ש"טרם הובאה בפניו (בפני בית הדין - ק"ל) בעבר במתכונת בה היא מובאת בטיוטת כתב האישום הנוכחית".
יודעים מה? נניח אפילו שכן היה רומן. נניח אפילו שבניגוד להכחשות שלהם, ניר וצ' כן היו זוג. רק נגיד. ונגיד גם שהם היו צריכים לדווח על זה ולא דיווחו. זוכרים? אין הוכחה לזה ואין שום טענה כזו, אבל נניח שכך היה, רק לצורך הדיון התיאורטי. מישהו יכול להבין או להצדיק את החקירה המטורפת שהם עברו כדי להוכיח את זה? מישהו יכול להבין או להצדיק את המשאבים שהושקעו בחקירה הזו? מישהו יכול להסביר את ההתנהלות של רנ"צ רוני אלשיך ושל ניצב דוד ביתן, אחרת מאשר ניסיון לפגוע במתלוננת נגד ניצב ריטמן, כדי לסייע לאחרון במצוקתו?
והכי חשוב, מישהו חושב שתהיה עוד שוטרת או קצינה שתהיה מוכנה להתלונן על עבירת מין בכפוף לפיקוד שכזה? אם ליועץ המשפטי לממשלה הד"ר אביחי מנדלבליט חשובה מערכת אכיפת החוק, הפרשה הזו לא יכולה להסתיים בלי שתיחקר לעומקה.
"ניסיון לזרות חול בעיני הציבור"
תגובת משטרת ישראל: "צר לנו כי נמשך הניסיון לקושש כותרות ולהכפיש את המשטרה לשווא. כמות הדיסאינפורמציה המופצת בפרשה זו, כולל בכתבה זו, היא חסרת תקדים ומעוררת שאלות".
"למען הקוראים ננסה לעשות סדר בעובדות: התלונות אודות תנ"צ גיא ניר ורפ"ק צ' קדמו לתלונות נגד ריטמן בחודשים רבים. לאחר שהוחלט על ידי מח"ש שלא לבדוק את התלונות כנגד השניים בציר הפלילי, סוכם בין פרקליט המדינה ובין המפכ"ל הקודם יוחנן דנינו, כי ימונה קבו"ד במשטרה כדי לבדוק אותן בהיבט המשמעתי".
"משום מה, החלטה זו לא מומשה (יוזכר כי למשטרה לא היה מפכ"ל כחצי שנה!) . משהתברר כי התלונות נותרו בעינן, מונה ניצב דוד ביתן לקצין בודק, זאת, עוד טרם נכנס המפכ"ל אלשיך לתפקידו".
"החשדות עסקו בנושאי משמעת חמורים שהתייחסו לשניים. רק לאחר מינוי הקבו"ד, ורק לאחר שגיא ניר נחקר על ידי הקבו"ד, הוא פנה למח"ש בעניינה של עוזרתו. לפיכך, הטענה כאילו הקבו"ד שימש לשיבוש החקירה במח"ש הוא בבחינת ניסיון לזרות חול בעיני הציבור. נשאיר לציבור לשפוט מדוע נכבשה התלונה בעניין ריטמן למעלה מארבע שנים ורק לאחר שעלו החשדות נגד השניים וגיא ניר כבר נחקר בגין אותם חשדות הגיעה התלונה למח"ש".
"על בסיס התשתית הראייתית שנאספה במהלך עבודת הקבו"ד הוחלט כאמור על הגשת כתב אישום משמעתי כנגד תנ"צ ניר ורפ"ק צ' לבית הדין למשמעת. כמו בכל חקירה, סעיפי כתב אישום תלויים בתשתית הראייתית שנאספה בשים לב לנטל ההוכחה המוטל על התביעה. בכל מקרה, כל מה שנטען טרום מינוי הקבו"ד התאמת בבדיקתו".
"לא נתייחס לגופם של דברים, מפני שבימים אלה הם מתבררים בבית הדין. למעלה מן הצורך נאמר, כפי שציינו כבר בעבר: הטענות המושמעות כאן כלפי המשטרה, הן מופרכות ואין להן שום בסיס עובדתי. החזרה עליהן, על ידי בעלי אינטרסים, בכל מדיה אפשרית, שוב ושוב, לא תהפוך אותן לאמת ומעלה חשד באשר למניעיהן".