בקריאה ראשונה, זו סתם עוד ידיעה מתוך שורה אינסופית של ידיעות מסוגה: שר המדע אופיר אקוניס לא חתם על כתב המינוי של איזה מדענית־שמאלנית־עוכרת־ישראל שניסתה להרעיל את בארותינו ולהסגיר את ילדינו לערבים עד שהגיע אקוניס, גיבור בן חיל שכמותו, והושיענו מידה. מש"ל (מה שהיה להוכיח). אבל זו לא עוד סתם ידיעה. מרוב שהיא קטנה, עלובה ומעליבה, בזויה ומבזה, הופכת הידיעה הזו (אסף רונאל, אתמול ב"הארץ") לדגל שחור המתנוסס מעל פרצופנו. צריך לקרוא אותה פעם, ועוד פעם, ושוב, ועדיין קשה יהיה להכיל את הבושה.
ידיעה צנועה, לא דרמטית במיוחד, לא מכילה פרטים נפיצים באופן יוצא דופן (בימים שבהם שר לשעבר נאשם בריגול למען איראן) ובכל זאת מגלמת יותר מרבות מאחיותיה את שפל המדרגה שאליו הנחיתה אותנו מפלגת השלטון. תחושת הבחילה מתפשטת לה באטיות ברחבי הבטן, עם התקווה העמומה שזו, אכן, התחתית הרשמית של החבית. ספוילר: בעוד יומיים או שבועיים נמצא תחתית עמוקה ממנה.
תקציר: פרופ' יעל אמיתי היא ראשת בית הספר ללימודי מוח באוניברסיטת בן גוריון בנגב. היא חוקרת בעלת שם עולמי, ממובילי התחום בישראל, ראשת מחלקה ומומחית עם קבלות. בחודש שעבר פנו אליה ממשרד המדע (כן, של אקוניס) בבקשה שתצטרף למועצת הנגידים של קרן המחקר הישראלית־גרמנית למחקר מדעי. במועצה יושבים שלושה מומחים גרמנים ושלושה ישראלים. הם מאשרים מענקים שהגרמנים נותנים לחוקרים ישראלים בתחום הביולוגיה בסך של מאות מיליוני שקלים בשנה. פרופ' אמיתי היא המומחית הבולטת של מועצת הנגידים מהצד הישראלי, והיא זו שאמורה להבין בתחום ולסייע לגרמנים לתעל את המחקרים ולהעביר את הכספים לייעודם. בעודה שוקדת על הביורוקרטיה הקשורה למינויה ולומדת את הררי החומר, התבשרה לפתע הפרופ' אמיתי כי יש בעיה. שר המדע החליט לא לחתום על כתב מינויה. למה? כי היא חתמה לפני 13 שנה על עצומה הקוראת לסרבנות.
כבוד השר אופיר אקוניס לא הרים לפרופ' אמיתי טלפון לברר את הפרטים, לא בדק את הנסיבות, לא עודכן אם מדובר במועצת נגידים פוליטית או שמא יש לנו כאן עסק עם מדע נטו. מישהו איתר עבורו את הכתם השחור הזה בעברה של הפרופסורית. מישהו שמדינת ישראל משלמת לו כדי שיעבור על הרזומה, הרקורד, ההיסטוריה, החיים הפרטיים ונטיות הלב של מדענים, כדי לברור מתוכם את הבוגדים. לו בדק, היה כבוד השר מגלה שפרופ' אמיתי לא חתמה על תמיכה בסרבנות, אלא על עצומה שקוראת לאפשר לחיילי צה"ל לא לשרת בשטחים. הוא היה גם מגלה ששני ילדיה של פרופ' אמיתי שירתו שירות מלא בצה"ל.
פרופ' יעל אמיתי. צילום: מתוך אתר אוניברסיטת בן גוריון
אבל לשר לא היה זמן לכל הבדיקות הללו. מדברים על בחירות במרץ הקרוב. יש לו פריימריז על הראש. הוא ראה את שולחן המכובדים באירוע של ראש הממשלה בעכו בסוף השבוע, ולבו נחמץ. אפילו מירי רגב, ההיא ששולפת בוגדים שמאלנים בתחום התרבות והספורט על בסיס יומי, נדחקת לקצה השולחן. אם ברגבים נפלה שלהבת, מה יעלה בגורלו? פרופ' אמיתי באה לו בזמן. כנווה מדבר באמצע השממה. הנה, גם אקוניס מציל את צה"ל, מכרית את הבוגדנות ומחרף נפשו על תקומת ישראל במולדתו. כנהוג, דוברו מיהר להעביר את הסיפור ל"ישראל היום" ואילו כבוד השר עצמו מיהר להתפאר בעמוד הפייסבוק שלו. "תומכים בצה"ל, נאבקים בסרבנות!", הריע לעצמו.
את פרופ' אמיתי אני לא מכיר. בירור קצר שעשיתי אתמול מעלה שמדובר באמת באחד המוחות המבריקים בתחום חקר המוח בישראל. את אקוניס, לעומת זאת, אני מכיר מצוין. עוד מהימים שדומה עליו שתפקיד סגנו של דובר ראש הממשלה, שי בזק, גדול עליו בשלושה מספרים. אלה היו הניינטיז ואקוניס היה בחור צעיר, תמים, מעריץ שרוף של בגין (כמוני) ומי שלא פילל שייקלע אי פעם לתפקיד שר בממשלת ישראל. מבלי להיכנס לסגולותיו הטרומיות, אין לי ספק שאקוניס הוא ישראלי ציוני שחפץ בטובתה של מדינת ישראל. אני שואל את עצמי מה הוא אומר לעצמו כשהוא מתגלח בבוקר. האם הוא מאמין שבמקרתיזם המגוחך הזה הוא מקדם את המדינה לאנשהו? האם הוא מספר לעצמו שבפרץ העליבות הזו תרם בצורה זו או אחרת למדע, שעליו הוא מופקד? או, לחלופין, ששיפר את שמנו הטוב בעולם? נלחם באמת בתופעת הסרבנות? ושאלה חשובה אפילו יותר: מה מנחם בגין, פטרונו והמודל לחיקוי שלו, היה אומר לו על מה שעולל?
מצד שני, אני נזכר שכל השאלות הללו טובות לכל מיני יפי נפש ושמאלנים. מבחינת אקוניס יש רק שאלה רלוונטית אחת: עכשיו, אחרי שהחליט בטובו לא להתמודד על ראשות עיריית תל אביב, האם יצליח לשרוד בפריימריז? האם הדביק את הפער מהמובילים בתחום (רגב, אמסלם, זוהר ושות') זיהוי וציד השמאלנים? או שמא יצטרך לשבור לכיוון המיסטי יותר, משהו בסגנון של ח"כ ינון אזולאי ("רעידות האדמה בצפון קרו בגלל הרפורמים")?
זה לא מצחיק. זה הפרצוף שלנו. סרבנות היא תופעה רעה, צריך להילחם בה, להוקיע אותה, להפוך אותה ללא לגיטימית. זה צריך לבוא מימין ומשמאל, מהמרכז ומהשוליים. אם נתעלם באלגנטיות מהחרדים והערבים, צה"ל בנוי על שירות שווה. כולנו יושבים כאן בזכות הערבות ההדדית. אחרי שאמרנו את כל זה, אין שום סיבה לרדוף אנשים בגלל דעותיהם. פרופ' אמיתי לא מעודדת סרבנות כסרבנות, ילדיה שירתו בצבא ובכל מקרה זה לא רלוונטי לעיסוקה ולכישוריה המקצועיים. במדינה דמוקרטית אין סיבה לחבר דעות לקריירה. לו מועצת הנגידים של קרן המחקר היתה עוסקת בענייני שטחים, ביטחון, צבא ומדיניות, יכול להיות שהייתה לדעותיה האישיות נפקות. אבל הקרן הזו עוסקת בביולוגיה ובמחקר. העובדה שאקוניס ניצל את הנסיבות המטופשות הללו כדי לעשות רווח פוליטי, עוד קצת רווח פוליטי, על הגב של האינטרסים והתדמית של המדינה, צריכה לזעזע את כולנו, ובעיקר את הבוס של אקוניס, ראש הממשלה בנימין נתניהו.
נדמה לי שבניגוד למיניסטר, נתניהו מבין מצוין את העניין הזה. בסתר לבו, הוא גם יודע שהוא האחראי הבלעדי לשפל התחתיות שאליו הגענו. מצד שני, נתניהו כבר הוכיח שלפעמים הוא מבין שיש גבול לכל תעלול. כך, למשל, החליט לקחת לעצמו את ראשות ועדת השרים לענייני הכותל, אחרי שהצדקת מירי רגב נמלטה ממנה פן תיאלץ לעשות מעשה שישקם את יחסינו עם יהדות העולם, אבל ימנע ממנה 700 מתפקדים בפריימריז. אז הנה רעיון לסיום משבר "אקוניס ומחקר המוח": שנתניהו יפטר את אקוניס, ייטול את סמכויותיו, יחתום במקומו על כתב המינוי של פרופ' יעל אמיתי ויחזיר למחרת את אקוניס לתפקיד. כך, בכרטיס אחד, נציל את אקוניס ואת מחקר המוח. לחלופין, אם אקוניס חושש מהפיטורים, אפשר להכניסו לנבצרות, אם כי נדמה לי שהוא בנבצרות כבר מזמן. מה שלא יהיה, אחרי שכל זה ייגמר, נוכל ללכת ביחד להקיא.
