כפי שהדברים נקראים עכשיו, מדינת ישראל החליטה לנהל מלחמת התשה מול חמאס ברצועת עזה, תוך ויתור על מחויבותה להגן על כל שטח של המדינה. בחזית הצפונית ניצבת עכשיו ממשלת ישראל בפני מצב מורכב, שבו, לדעתי, היא עומדת לנקוט מדיניות שגויה. הצבא הסורי השיג בסוף השבוע שעבר את היעד האופרטיבי הראשון שלו: להגיע לגבול הירדני. את היעד האופרטיבי השני, השתלטות על החלק של העיר דרעא המוחזק על ידי המורדים, הוא ישיג בתוך זמן קצר. נשאר לו היעד השלישי: להשתלט על רמת הגולן הסורית. כאן יש לו בעיות שלא היו לו עד כה: המורדים המצויים כאן הם ברובם ג'יהאדיסטים שהכריזו שיילחמו ולא יסכימו לשום הפסקות אש; כיוון הלחימה כאן הוא למעשה מול השטח הישראלי, וספק אם יופעל כאן חיל האוויר הרוסי; בשטח הקרוב לגבול הישראלי פזורים מחנות פליטים/עקורים של כ־160 אלף איש. אבל השאלה הגדולה היא מה תעשה ישראל.
וכאן חייבים לדעת ולהבין: בדיוויזיות הסוריות שרוכזו לצורך ההשתלטות על דרום סוריה, משולבים כוחות שיעים המופעלים על ידי איראן, וכן כוח של חיזבאללה. הכוחות הללו, המלווים על ידי קצינים ממשמרות המהפכה האיראניים, לבושים במדים של הצבא הסורי ופועלים כחלק אינטגרלי של הצבא הסורי (נייר ייחודי ומוסמך בנושא יצא בימים אלו על ידי מרכז המידע למודיעין וטרור). ועכשיו, אם בזמן הקרוב הצבא הסורי יצא למערכה נגד המורדים ברמת הגולן הסורית, יהיו בתוכו אלפי לוחמים בחסות איראנית.
מה תעשה ישראל? איני יודע מה הובן וסוכם אתמול בין נתניהו לפוטין. אבל אני יודע שנתניהו הצהיר מפורשות כמה פעמים שמדיניות ישראל נשענת על הסכם ההפרדה בין ישראל לסוריה משנת 1974, וישראל לא תיתן לצבא סורי להיכנס לאזור החיץ שנקבע בהסכם. לדעתי זאת טעות קשה.
המצב עכשיו שונה לחלוטין מהמצב ב־1974. הסכם ההפרדה נועד להפריד בין הצבא הסורי וצה"ל על ידי רצועת חיץ של כמה מאות מטרים בכל דרום ומרכז הרמה, ושל שניים עד שישה קילומטרים בצפון (לתוכה נכנס כוח או"ם). כמו כן, נקבעו לסורים ולצה"ל אזורי דילול כוחות. זה לא רלוונטי לעכשיו. מה שרלוונטי הוא שכל אנשי המיליציות האיראניות וחיזבאללה לא ייכנסו עם הצבא הסורי לרמת הגולן. זאת הבעיה שלנו. ואם אנחנו באים ואומרים בפומבי שכל מה שאנו רוצים זה שהסורים ישמרו על הסכם ההפרדה, אזי בכך אנחנו למעשה מתירים לאיראנים "להתייצב" על הגדר שלנו ברמת הגולן. הלוא ברור לכל תינוק שהסורים יישבעו שאין בצבא שלהם אף לוחם שיעי מהמיליציות האיראניות ויצביעו על כך שכולם לובשים מדי צבא סורי.
לכן הגישה הישראלית, הנוגעת בשורש הביטחון ברמת הגולן, צריכה להיות שצבא סורי לא ייכנס לרמת הגולן, ותושג הסדרת ביניים שלפיה יוכרז השטח כאזור שאין בו לחימה. זה מחייב הבנה רוסית־אמריקאית. האם זה אפשרי? איני יודע, אולי כבר מאוחר, אבל ברור לי שזה האינטרס הביטחוני הישראלי. אם לא, אנחנו עלולים למצוא עצמנו במצב פרדוקסלי: אנחנו מצהירים השכם והערב כי איננו מוכנים לכל מעורבות צבאית איראנית בסוריה, ופועלים נגדה בכל רחבי סוריה, ובו בזמן, מתחת לאף שלנו, באזור החיוני שלנו , נאפשר להם לקנות אחיזה?