ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים אביגדור ליברמן ונפתלי בנט, שלושתם גם יחד פועלים נגד מחבלי עזה – אך בלי תוצאות. כל יום נשרפים לנו שדות וחורשות, טילים עפים ופצצות מרגמה נוחתות. ומצידנו, הודנות זמניות הן שיא השאיפות שלנו. מה שגורם לאדם לומר את המובן מאליו: אם אנשים אחרים היו בשלטון, ודבר כזה היה מתרחש, הביקורת הייתה בקול שמנפץ זכוכיות.
אם ראשי המחנה הציוני היו בראש המדינה והם היו מובילים התנהגות כזו, או אולי יאיר לפיד היה ראש הממשלה, הביקורת נגדם הייתה מחרישת אוזנים. גם ובעיקר מצד נתניהו, ליברמן ובנט. וביקורת כזו היתה מוצדקת, משום שהתנהלות כזו מול הרשע הפוגעני שמופעל מרצועת עזה נגד תושבי ישראל היא בלתי נסבלת ובלתי נסלחת. אסור לשתוק מולו וחובה למגר אותו.
במקום זה אנחנו רואים את נתניהו, ליברמן ובנט מבצעים תנועות מחול עדין ומוזר של הימנעות מפתרון הבעיה. יש להם תירוצים, כמובן. תירוצים שהם היו פורצים בצחוק רם מולם, אם מישהו אחר ממפלגות אחרות בישראל היה מספק. כולנו היינו צוחקים יחד איתם.
אין אפשרות לקבל את התנהגות ממשלת ישראל הנוכחית מול התוקפנות מכיוון רצועת עזה. אי אפשר להצטרף למשחק הבלתי הגיוני שבו אנחנו סופגים אש מהשטח שממנו יצאנו. למעשה, אי אפשר היה לסבול תוקפנות כזו מצד האירגונים האלימים הפלסטינים גם בזמן שהיישובים הישראליים שכנו ופרחו בתוך רצועת עזה. ישראל יצאה משם כדי להקטין עוינות, וכדי שלא נצטרך להתמודד וללחום. קיבלנו עוינות מוגברת ומעודדת, יישובים הרוסים, וצורך דוחק יותר להתמודד וללחום, עם נכונות קטנה יותר ויותר לבצע זאת.
אם הביקורת על כך נמצאת כרגע במצב רדום, זה נובע רק מהסיבה שאנשים אומרים לעצמם: “אם נתניהו, ליברמן ובנט לא מגיבים באופן שמחסל את התוקפנות, אם הם מאפשרים הבערת שדות, כנראה שזה המקסימום שישראל יכולה לעשות”.
זה מצב נפלא לשליט. הוא מוגן מפני פתרון הבעיה, כיוון שהאזרחים סבורים שכל מה שיכול היה להיעשות - נעשה. אסור לחשוב ככה, נוצר כאן מעין שסתום ביטחון נגד ביקורת (אנשים חושבים: הרי מפלגות אחרות היו עושות פחות). ברור שלא כל מה שניתן לעשות נעשה, כי אם היה נעשה, לא היינו רואים את האסונות היומיומיים ביישובי עוטף ההתנתקות. אי פיתרון בעיה הוא אי פיתרון. אסור לקבל את משיכת הכתפיים הישראלית הקבועה האומרת, “אבל מה אפשר לעשות?”, גם אם מושכי הכתפיים הם נתניהו, ליברמן ובנט.
קל היה לצפות מראש שהיציאה מרצועת עזה תביא רוע ועוד רוע. האירגונים הפלסטינים חושבים רק על עשיית רע. פשעי מלחמה נגד שדות חקלאיים משמחים אותם יותר מאשר הטבת מצבם של האזרחים הפלסטינים שבחרו בהם.
ישראל של נתניהו, ליברמן ובנט מגיבה בעיקר באמצעי הגנה. עוד טיל נגד טילים, ועוד רחפנים נגד עפיפוני ובלוני תבערה. לא אתפלא אם עד השנה הבאה יפתחו זני חיטה שלא בוערים, ומיתקן “מגן רוח” נגד שריפות לצבים ולקיפודים בשמורות הטבע. ומי שיעשה זאת יהיו, ניחשתם נכון - נתניהו, ליברמן ובנט.