קורה שאירועי השבוע מדגישים עד כמה חלק מתפיסות העולם שהתפתחו כאן פשוט נטולות כל רצף קוגניטיבי. הן לא נולדו ככאלה - נדמה שאנשים מסוימים היו כל כך ממוקדים בקידום רעיון כלשהו, שבדרך הם השמיטו כמה פרטים חשובים שלא הסתדרו עם קידום הרעיון, אבל עם הזמן התחילו להאמין לקמפיינים של עצמם ושכחו שהמציאות קצת שונה.
קצת הזוי, למשל, לשמוע את ח"כ איימן עודה מתקומם על חוק הלאום. לא מפני שחוק הלאום הוא נפלא, רחוק מזה; אבל מי שמתעקש לנצל את מעמדו כחבר כנסת בישראל כדי להוביל זרם שמטרתו להפוך את המדינה שקמה להיות בית לאומי ליהודים למדינת כל אזרחיה, ובמקביל מקדיש את מרצו לקידום הקמת מדינת לאום פלסטינית - שלא יתפלא שהוא חוטף אחר כך חוק לאום. להילחם על שוויון זה חשוב וראוי, כל עוד נלחמים על תקציבים להשכלה, על שיטור, על חוק וסדר. אבל מי שלא מוכן לקבל את העובדה שהוא חי במדינת הלאום היהודי (ואולי אפילו להכיר בכך שבהתחשב באלטרנטיבות, זה לא כל כך רע), מזמין תגובת נגד.
עודה אינו היחיד שחוטא בראייה פרדוקסלית להחריד. גם האמירות של בנט, שדורש להפציץ כל ילד שמפריח עפיפון, לא ראויות להיאמר על ידי חבר קבינט אחראי. עם כל הכבוד למסורת, שלפיה תמיד יקום החכמולוג המיליטנטי התורן שיהרוג את הניה בתוך 48 שעות ויפתור את בעיית עזה וחמאס אם רק יפסיקו להחזיק אותו - יש גבול למספר הפעמים שבהן הגימיק הזה יכול לעבוד.
הרי האמת היא שהמצב התקוע מול עזה אינו מפתיע. כמה ממשלות עברנו מאז ההתנתקות? כמה מבצעים? הפסקנו לספור. בכל פעם היה איזה תירוץ - אנחנו לא יכולים לתקוף בכל הכוח כי האמריקאים לוחצים, או כי גורמים בקואליציה קושרים את ידינו. אבל פתאום אין יותר תירוצים. אמריקה מהנהנת לגבי כל מהלך, ליברמן הוא הגורם הכי שמאלני בקואליציה, ובכל זאת שום דבר לא השתנה.
הנוסחה מול עזה ברורה: אחת לתקופה, חמאס נכנס למצוקת מזומנים ומחרחר לחימה כדי להשיג קצת מימון ויכולת להמשיך לשלוט ברצועה. בדרך הוא מקריב את חייהם של כמה מאות עזתים, שבעיניו ממילא לא שווים כלום, ומאשים את ישראל. וישראל? מצד אחד לא רוצה להיגרר ללחימה כוללת ולשרת את האינטרסים הפיננסיים והתקשורתיים של חמאס. מצד שני, לא רוצה למוטט את חמאס כי אלוהים יודע מי יעלה במקומו. מצד שלישי, היא לא יכולה פשוט לשבת ולספוג רקטות, תהלוכות המוניות לחציית הגדר או בלוני תבערה. גם הממשלה הימנית ביותר בתבל לא יכולה להפוך את המציאות הזו לפחות גרועה.
קצנו בהלהטת הציבור עם תיאוריות חסרות היגיון. לכל מניפולציה יש גבול, ולא משנה מאיזה מגזר היא מגיעה. כמו שהגיע הזמן שח"כ עודה יבין שמגיעות לו מלוא הזכויות כמיעוט שחי במדינת הלאום היהודי, כך הגיע הזמן שממשלת הימין תכיר באמת לגבי עזה. אם לא נפעל בשיתוף מצרים, סעודיה וירדן לקידום פתרון כלשהו שמתאים לנו, לא יהיה פתרון מתאים. חמאס (או גורם טרור אחר) ימשיך לשלוט בשני מיליון איש, ישחק בחייהם לטובת האינטרסים שלו, ומדי תקופה יעשה לתושבי ישראל חיים קשים.