העדות שמסרה סגן ניצב סימה ימין ז"ל לפני כשנתיים וחצי במחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) הייתה מטלטלת. סנ"צ ימין, קצינה מקצועית ומוערכת שהלכה לעולמה בטרם עת בשנה שעברה, שימשה אז כראש היחידה לביטחון מידע במערך המודיעין (יחב"מ). מדובר באחד התפקידים הרגישים במשטרת ישראל, שבמסגרתו הייתה אחראית על בדיקות הפוליגרף לשוטרים, על שמירת סודות הארגון, על מתן סיווג ביטחוני, על תחקירים ביטחוניים ועל אישורי מעבר והתאמה של קצינים ושוטרים מיחידה ליחידה.
ימין גוללה בעדותה שורת מקרים שבהם קצינים בתפקידים רגישים, כאלה שנתגלו כקשורים לענייני מין וסמים, לא טופלו בגלל קרבתם לראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב מני יצחקי, או לבכירים אחרים. עוד סיפרה כיצד נזף בה יצחקי והתעמר בה כשביקשה לעשות את עבודתה, כיצד טאטאו פרשיות חמורות, וכיצד הטיפול בהן נמרח.
תעסוקה למקורב של סיסו
ב־9 בדצמבר 2015 התיישבה סנ"צ ימין מול חוקר מח"ש והשיבה על שאלותיו. היא פירטה את התהליך שבו קצינים ושוטרים אמורים לעבור ביחידה שלה מבחן המכונה "התאמה תעסוקתית", לפני יציאה לקורסים, לפני מעבר תפקיד ולפני קבלת דרגה. היא הסבירה כי המבחן הזה הוא מעין צומת שבו אמורים במשטרה לזהות בעיות בהתנהגותו של השוטר, באמצעות תחקיר, שאלות, ראיון ובמידת הצורך גם פוליגרף. ימין גוללה בהרחבה את סיפור קליטתו במשטרה של ב', מקורב מאוד לניצב גדי סיסו, היום ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ופירטה כיצד התגייסו בכירי המערכת כדי לשבץ אותו ליחידה נחשבת ומבוקשת, חרף בעיות קשות שזוהו כבר בתחילת הדרך. היו שם בעיות של ניגודי עניינים, אמרה, ותיארה כיצד פנתה בעניין לתת־ניצב קובי זריהן (היום ראש חטיבת המודיעין). "אמרתי לקובי זריהן שזה לא תקין (...) קובי אמר לי שיש לו הרבה כאלה בלהב".
"הליך הגיוס של ב' נמשך כשנה", שחזרה ימין, "כשתהליך נקי אמור להימשך חודש עד חודש וחצי". ב' קיבל בסופו של תהליך סיווג "סודי ביותר" והצליח להתגייס, עוד בטרם נכנסה ימין לתפקידה. ימין פגשה אותו לראשונה כשביקש לעבור ליחידה אחרת. "ידענו על ההתנהלות של ב' שהייתה טרם גיוסו למשטרה", העידה, "ועל פי התהליכים החדשים שלנו - קרי, מעבר בין תפקידים מחייב התאמה תעסוקתית - החלטנו ביחב"מ (...) שנכון להביא אותו לשיחה תעסוקתית לקב"טית מחוז דרום. בשיחה התעסוקתית של ב' עלה שיש לו נוכחויות רבות בסמים, החוג החברתי שלו הוא חוג שמשתמש בסמים, במסיבת רווקים שלו עלה שהיה שימוש נרחב בסמים, וגם בחתונה - והיה שימוש בסמים נוספים מלבד מריחואנה".
ב', מקורבו של ניצב גדי סיסו, חשוב שוב להזכיר, כבר שימש בימים ההם בתפקיד רגיש ביחידה מסווגת. "הוא אמר למתחקרת שלו שביקש מהחברים להפסיק לעשן סמים במסיבות הרווקים והם לא רצו (...), שהחוג החברתי שלו משתמש בסמים, ולמרות התדריכים בנושא הזה, זה עדיין כך, והוא לא יכול להישאר במערך האח"מ (אגף חקירות ומודיעין)".
ימין פנתה למפקדה ודיווחה לו. "אמרתי לו שזה מקרה רגיש, כי מדובר במקורב לקצין משטרה בכיר". אחרי שכמה מפקדים פסלו את עצמם מעיסוק בנושא נוכח קשריהם הקרובים עם ניצב סיסו, הגיעה ימין עד ליועץ המשפטי של המשטרה, עו"ד שאול גורדון. "עליתי ליועץ המשפטי, ואמרו לי להעלות את זה לוועדה (שבה חברים נציגי ביטחון מידע, הייעוץ המשפטי ואגף משאבי אנוש, ושעוסקת במקרים בעייתיים מעין אלה - ק"ל) (...) אמרתי שבסוף יישאר אדם ב (תיאור התפקיד הרגיש - ק"ל) שגם היום הוא לא יכול להיות שם (...) רציתי גיבוי מהמפקדים (...) אמרתי ליועמ"ש שב' לא יכול להישאר (...) המהלך הזה הציף שאלות אצל קובי זריהן, שהוא היה כפוף אליו, וגם מצדו של רוני ריטמן, ראש להב. הם ביקשו שאזרז את הטיפול. אמרתי שבשל הרגישות הנושא יחכה לוועדה".
ימין המשיכה: "בינתיים גדי סיסו שמע על זה. הוא לא פנה אלי, אבל קובי זריהן ורוני פנו אלי כדי לסיים את ההליך הזה, ואני שבתי והבהרתי שזה ימתין להחלטת ועדה והנושא תלוי ועומד (...) כולם רצו שאסיים את התהליך (...) הקב"טית של להב אמרה שגדי משתולל מכעס. אמרתי לכולם שהנושא ייפתר בוועדת יועמ"ש (...) אם זה היה שוטר רגיל, היה עוזב את התפקיד מזמן, מועבר לאמ"ש (אגף משאבי אנוש - ק"ל) וגם למשמעת. אני רציתי שגורמים בכירים יקבלו החלטה (...) אני ידועה בארגון כאדם שמקצועית הולך עם האמת שלו, אני לא נתונה ללחצים (...) קובי ורוני ריטמן התקשרו אלי כמה פעמים (...) קובי זריהן אמר לאורך כל הדרך שרוצה להעבירו ל(יחידה אחרת - ק"ל). זריהן הבין שיש בעיה (...) אמרתי לו שלא מעבירים צרה מלהב ל(יחידה אחרת - ק"ל)".
ימין מספרת על שיחה שניהל איתה סגן מפקד היחידה של ב', כשהעניינים הסתבכו. "הוא אמר לי שגם ככה ב' הוא לא משהו, והוא גויס רק בגלל הקרבה שלו לניצב סיסו". ימין נשלחה באמצע העדות לטלפן לקצינת הביטחון של להב 433, כדי לבדוק כיצד אישרה את קבלתו של ב' ללהב, עם גיוסו, חרף כל המידע המדובר. "היא אומרת שמעולם לא פנו אליה", אמרה כששבה לעדות, "את גיוסו היא קיבלה כעובדה מוגמרת לפני הקורס".
הקב"טית, כך סיפרה ימין, תיארה באוזניה כי את דבר קבלתו של המקורב ליחידה גילתה רק משיחות מסדרון. "היא אמרה לי שאמרו לה 'מישהו הנחית אותו עלינו'". וכך, למרות כל חוות הדעת ואף על פי שכל שוטר רגיל במצב הזה היה מועמד לדין משמעתי בסבירות גבוהה ומוצא את דרכו אל מחוץ למשטרה, ב' ממשיך לשרת גם היום ביחידה הרגישה שאליה ביקש לעבור, כאילו לא אירע דבר.
ניגוד העניינים של יצחקי
הסיפור הזה איננו חריג. הסיפורים שיגוללו כאן על אודות הנעשה בלהב 433, היחידה הארצית למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן בישראל, ילמדו עד כמה נקברו ביחידה בשקט פרשיות מביכות, ועד כמה לפחות במקרה אחד ההתנהלות הזו הביאה לסיכון ממשי של חיי אדם. באותם ימים נחקרו במח"ש כמה מקרים שבהם תפוחי אדמה לוהטים שהועברו לידיו של מי שכיהן עד לאחרונה כראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב מני יצחקי, לא טופלו על ידו כשמדובר היה במקורביו. "אני יודעת ששתי בדיקות שעשיתי ביחב"מ לאנשים שמקורבים למני ונאלצו לעזוב את הארגון, מאוד הכעיסו את מני", העידה סנ"צ ימין ז"ל.
"אני חושבת שמאוד הכעיס את מני שלא הייתי מוכנה לעשות דברים אחרת, כי סברתי שהאמת המקצועית היא זו שצריכה להיעשות (...) אני העברתי את כלל החומרים (...) לראש אח"מ לטיפול וראיתי שאנשים נשארים בתפקידם, והדברים לא מטופלים, בעיקר אם מדובר במקורבים לו". במח"ש כבר הכירו את הדברים וביקשו לברר אותם לעומקם. במח"ש הכירו, לדוגמה, את סיפורו הבלתי ייאמן של ג', קצין בכיר ששימש בתפקיד משמעותי מאוד באחת מיחידות המודיעין המיוחדות של להב 433. ג' עבד בצמוד לקובי זריהן, אז קצין המודיעין של להב, והיה מקורב בעיקר לראש אגף החקירות והמודיעין, מני יצחקי, על רקע שירות עבר של השניים באותה יחידה. במהלך שנת 2014 התברר לפתע שג' מחטט במערכת המודיעין המשטרתית המסווגת שלא לצורכי עבודה.
במחלקת ביטחון המידע החלו לבדוק את כל הכניסות שלו למערכת, כניסות שמשאירות "טביעת אצבע", ומצאו שבחמש השנים האחרונות הנבירות שלו במחשבי המודיעין נועדו לסייע לו לבצע עבירות מין שלא ניתן לפרטן מפאת צנעת הפרט, ובמטרה לסייע לו לאתר קורבנות פוטנציאליים. לכל הבדיקות הללו, שביצע במחשבי המודיעין, חשוב להדגיש, לא היה קשר לעבודה המשטרתית שלו ולתפקידו. ניצב יצחקי היה מודע למעשיו של הקצין מקורבו, מרגע שהתגלו.
הקצין הבכיר, שכאמור נשא במשרה בכירה ורגישה ביחידה מובחרת בלהב, הודה בהמשך גם בהתנהגות מינית, שכל מה שאפשר לומר עליה כאן זה שאילו היה מודה בה בכל ארגון אחר - זה היה מסתיים בחקירה פלילית. כך או כך, בחטיבת המודיעין הבינו אז שהאיש חייב לעזוב את תפקידו ואת המשטרה כמה שיותר מהר, אלא שזה לא קרה. כמעט שנתיים הושאר האיש, עד שנאלץ ללכת הביתה. שום חקירה לא נפתחה בעניינו, ואיש מבין הסובבים אותו היום באזרחות לא יודע דבר על הרקע שלו, על תחומי העניין הבעייתיים שלו, ועל מה שהביא אותו ללכת הביתה מהמשטרה.
המקרה הבא שנבדק במח"ש ושמשום מה גם הוא לא התפתח לכדי חקירה פלילית, נגע למקורב אחר של ניצב יצחקי - קצין שכיהן בתפקיד רגיש ביותר והיה מועמד לקידום. לאחר שהפרשה נחשפה, הקצין אולץ להתפטר, גם כאן בניגוד לרצונו של יצחקי. מדובר, כאמור, בפרשה מביכה שנשמרה בחשאי, ושעד היום לא יצאה אל האור.
הכל החל לקראת קידומו של הקצין, כשהוא נשלח לתחקיר וכשל בו. מכיוון שהיה ברור שמדובר במי שמבקש להסתיר דבר מה, ונוכח העובדה שהיה מוצב בצומת מידע רגיש ביותר במשטרה, הוא עבר תשאול נוסף, ממוקד יותר. אנשי יחב"מ שמולם ישב נדהמו כשהאיש פתח את הפה והודה בשורה של עבירות פליליות שביצע. הקצין דיווח כי ביצע עבירות רכוש לא פעם ולא פעמיים - הן באזרחות והן במשטרה.
ניצב יצחקי קיבל את המידע המפורש על הקצין המקורב לו לקראת סוף 2013. זמן רב מדי עבר עד שהוא מצא את דרכו החוצה מהמשטרה, תוך מאמץ לא לעשות רעש גדול מדי מהפרשה המביכה הזו. מיותר לציין כי גם הוא לא שילם על המעשים שבהם הודה, לא עמד בגינם לדין, וגם במקרה שלו איש מהגורמים שפועלים מולו היום בחייו האזרחיים לא יודע דבר על מעלליו.
חוקרי מח"ש, שהכירו את העדויות והמידע, ביקשו לברר אם ראש אגף החקירות והמודיעין פעל בניגוד עניינים בנוגע למקורביו - והם זכו לתשובה חיובית מכמה עדים שהופיעו בפניהם במח"ש. "האם מני פעל בניגוד עניינים בכך שבחר לא לקבל החלטה בשני המקרים של שני הקצינים ובכך למעשה להשאיר את המצב כמו שהוא?", שאל החוקר את סנ"צ ימין. "בהחלט כן", השיבה ראש יחב"מ. "הוא היה צריך להעביר את זה הלאה (...) אני יודעת שמני מאוד כעס, וזה המסרים שנמסרו לי. אני עשיתי את עבודתי ולא מבינה למה הוא כועס על כך".
גרנביץ, מוסלי והיומן ש"אבד"
עצימת העיניים הזו לצד ההסתרה והטיוח ביחס למה שמתגלה על קצינים המכהנים בתפקידים רגישים, בכל פעם מסיבה אחרת, הפכו כאמור לעניין שבשגרה באגף החקירות והמודיעין. בסיפור הבא הם היו עלולים לגבות חיי אדם. לפני ארבע שנים התפוצצה אחת הפרשיות החמורות שאירעו במשטרת ישראל בעשורים האחרונים. גילי גרנביץ, רכז מודיעין בלהב 433, שוטר בעל נגישות למאגרי מידע סודיים ביותר, חבר לחוקר פרטי - כך לפי כתב אישום שהוגש נגדו - בניסיון למנף כלכלית את נגישותו למידע. באמצעות מתווך יצר רכז המודיעין קשר עם אלי מוסלי, איש משפחת פשע מובילה, במטרה להעביר לו חומרים חסויים תמורת 100 אלף דולר. כתב האישום מתאר את המפגשים ואת המגעים בין הצדדים.
עוד הוא מתאר מקרה נוסף שבו שיתף גרנביץ פעולה עם חוקר פרטי שביקש להתקין האזנת סתר לאזרח. גרנביץ הגיע לפנות בוקר לביתו של אותו אזרח, זימן אותו באמתלה כלשהי לתחנת המשטרה, נטל ממנו את מפתחות רכבו, העביר אותם לשותפו החוקר, וניהל חקירת סרק עם האזרח עד שאותו חוקר פרטי סיים להתקין במכונית את מכשירי ההאזנה. כאמור, הסיפור הזה נחשף לפני כמה שנים, אבל המידע שאנחנו חושפים כאן מגלה שכל הסימנים המעידים היו על השולחן כבר כמה חודשים קודם לכן, ושאילו מפקדיו של גרנביץ, בראשותו של תנ"צ קובי זריהן, היו מטפלים בו אז במקום לנסות לחפות על מחדלי המודיעין של להב 433, ייתכן שהפרשה העגומה הזו הייתה נחסכת.
מיד אחרי שהתגלתה הפרשה וגרנביץ נעצר, כונסה במח"ש פגישה לילית דחופה, יחד עם בכירים במשטרה, לצורך הערכת נזקים. במח"ש דיברו אז על סכנה לחייהם של כמה מקורות מודיעיניים. המחשבה שמידע רגיש מתוך המשטרה זרם לארגון פשיעה גדול, בעקבות כך שגרנביץ חצה את הקווים, הכניסה את כל המערכת ללחץ. לקראת סיום הישיבה הוזכרה לפתע פרשייה נוספת שבה היה קשור רכז המודיעין גרנביץ, פרשייה שעברה טיוח של ממש. מתברר שבינואר 2014, כמה חודשים לפני שנחשפו הקשרים והעסקאות של גרנביץ עם משפחת מוסלי, דיווח גרנביץ למפקדיו שהיומן שלו ומחברת העבודה שלו אבדו לו.
זה היה אירוע אסטרטגי בקנה מידה כמעט חסר תקדים. ביומן הזה היו רשימת פגישות עם מקורות של המשטרה, תאריכי מפגש, שמות מקורות וכינוייהם הסודיים, רשימת מפגשים עם אנשי שב"כ הכוללת את שמותיהם ומספרי הטלפון שלהם, שמות של חשודים שטופלו על ידי היחידה, תיעוד פגישות של גרנביץ עם מקורות ומידע שהם מסרו לו, ורשימת מספרי טלפון שהתבקש לבדוק. בקיצור, רשימת מכולת שכל ארגון פשע היה מוכן לשלם הון כדי לשים עליה את ידיו.
גורמי המקצוע בחטיבת המודיעין פנו אל מח"ש בעניין זה בבקשה לבחון את החשדות שעלו בשל איבוד היומן, ובאופן תמוה פנייתם נענתה במשיכת כתף. רמ"ח הערכה במח"ש, נאוה נחום, קצינה שהגיעה למח"ש משירות במודיעין להב 433 והייתה פקודתו ומקורבתו של קובי זריהן, נתנה להבין שלמח"ש אין כוונה לעסוק בסוגיה. גם בכיר במח"ש, בעדות אחרת, חיזק את הדברים. "נאוה בלמה ידיעות על אנשים באמ"ן להב", אמר. בעקבות טיפול יחב"מ בגרנביץ, כך העידו גורמים שעסקו בפרשה, השתולל מני יצחקי ודרש שחטיבת המודיעין תפסיק לעסוק בעניין. יצחקי אף התקשר אל אנשים בחטיבת המודיעין באופן אישי ודרש מהם להפסיק לטפל בגרנביץ.
ביחידת המודיעין של זריהן לא ממש רצו להודות בפאשלה המחרידה. עניינו של גרנביץ הועבר מיד ליד. בסופו של ידבר - עד כמה שהדבר לא ייאמן - הוא נשאר ביחידה כאילו לא אירע דבר. בצה"ל בכירים הלכו הביתה על הרבה פחות מזה. במשטרה עצמה שוטרים נאלצו לעוף מיחידות רגישות בגלל נייר שהלך לאיבוד. וכאן? כלום.
איך זה קרה? ובכן, ב־5.3.14, שבועות ספורים אחרי שהיומן "אבד", הגיע גרנביץ לראיון אצל נצ"מ קובי זריהן, אז קצין המודיעין של להב והיום ראש חטיבת המודיעין. נושא הראיון: "חזרה לשגרת עבודה בתפקיד רכז מודיעין". הראיון החל כשזריהן הזכיר לקצין כי "מצופה ממך לנהוג ביתר תשומת לב ומקצועיות ... שכן רגישות היחידה שאליה אתה שייך, חשיבותה האסטרטגית ומשמעות העשייה המודיעינית בה הינן משמעותיות ביותר", המשיך ב"אני מצפה ממך להפיק לקחים", והסתיים ב"אני תקווה שמקרה מסוג זה לא יישנה". גרנביץ, איך לא, היה שבע רצון. "המקרה מבחינתי מאחורי", השיב, "המקרה לא יחזור על עצמו". נצ"מ זריהן סיכם: "אני שמח שהפנמת את הלקחים ... מאחל לך הצלחה".
שלושה חודשים אחר כך, כאמור, יצר גרנביץ קשר באמצעות מתווך עם אנשי משפחת מוסלי, וביקש למכור להם חומרים מודיעיניים. זמן קצר אחרי שנעצר, בדיון ההוא במח"ש, היה מי שנזכר פתאום בסיפור הישן של היומן. בהנהלת מח"ש הרגישו שיש כאן עניין במחדל קשה, אבל הסתפקו בהמלצה למשטרה לערוך תחקיר פנימי ולבדוק למה החומר לא טופל כראוי בסיבוב הקודם.
סיפור נוסף מאותה יחידת מודיעין בלהב 433, עוד סיפור מבית היוצר של תנ"צ קובי זריהן, אירע גם הוא באותם ימים, כשהתברר שלוחם ביחידת מודיעין מיוחדת בלהב התגלה כצרכן של סמים קשים. המקרה הזה נחשף כשהלוחם ביקש לצאת לקורס מודיעין על מנת לקבל קידום ועל הדרך, בתחקיר שנערך לו, התבררו הרגליו. גם הוא, ממש כמו קודמיו, זכה לטיפול רך וזמן רב עבר עד שהוא הוצא החוצה מהשירות באותה יחידה מיוחדת. גם אצלו המחשבה שמאחורי ההתנהלות הזו ביקשה להימנע מליצור גלים שיחשפו את הפאשלות המצטברות ולמנוע חלילה אימפקט אשר יביא את הסיפור להתגלות על ידי הציבור, על כל ההשלכות והפגיעה העלולה להיגרם ללהב ולמשטרת ישראל בעקבות גילוי זה.
מסרים דרך האישה הקצינה
עסקנו כאן בהרחבה, יותר מפעם אחת, בסיפור של ניצב רוני ריטמן, בפרשת התקיפה המינית שתקף את רפ"ק צ', ובסוגיית המכתבים האנונימיים שהביאו לחקירה משמעתית נגדה ונגד מפקדה, תנ"צ גיא ניר. לפני תשעה חודשים חשף רועי ינובסקי ב"כאן 11" עדות מטרידה במיוחד של קצין ששימש בתפקיד רגיש מאוד במח"ש, שממנה ניתן היה ללמוד על האופן שבו בכירים בלהב 433 סוגרים חשבונות עם יריבים בארגון, באמצעות העברת מכתבים אנונימיים למח"ש נגדם.
אותו קצין ממח"ש, נ' נקרא לו, ניהל בזמנו שיחה עם רפ"ק צ', אחרי שבמשטרה החלו בהליכים משמעתיים נגדה ונגד מפקדה, וגולל באוזניה מה שהוא יודע על דרכי התנהלותם של הניצבים יצחקי וריטמן ושל תנ"צ זריהן, ועל מעורבות החבורה הזו במה שאירע לניר ולה. "זה חיסול חשבונות", הוא נשמע אומר בהקלטה, "ברגע שידעתי שיש אצלכם איזושהי מתיחות או יריבות בין בעלי תפקידים כאלה או אחרים, המכתבים זרמו".
נ' גולל באוזני צ' כיצד פעלה השיטה, כשהוא נוקב בשמותיהם של שלושת הקצינים הבכירים. "יש להם דברים מוכנים במגירות (...) קבוע הם מעבירים דברים". האיש סיפר כי ברגע שתנ"צ ניר היה מועמד לקידום לדרגת ניצב והחל לבצע שינויים, זרמו למח"ש מכתבים אנונימיים עם תלונות נגדו. הוא סיפר כיצד מועברות למח"ש תלונות מצדם של אנשי להב, בלי להשאיר טביעות אצבע.
אחר כך זרק את הפצצה, שאותה אנחנו מפרסמים כאן לראשונה: האיש, כאמור קצין שהגיע למח"ש מהמשטרה, ואשר רעייתו משרתת כקצינה זוטרה במערך המודיעין, העיד כי הוא מרגיש שבכירי להב מנסים להשתמש באשתו כדי לקדם במח"ש טיפול בתלונות שחשובות להם. "אני משלם מחיר מאוד כבד", אמר, "(...) אשתי קצינת משטרה ב (יחידת מודיעין - ק"ל) (...) אני מקבל מסרים (...) קיבלתי מסרים דרכה. דברים שהיא לא מבינה. מסרים מצדו של קובי (זריהן - ק"ל)".
נ' סיפר כיצד הוא מגיע בעצמו ללהב 433 ומקבל את אותם חומרים ואותן תלונות נגד יריבים של בכירי להב. "אני יושב איתו", סיפר על מפגשיו עם זריהן, "מסתכל לי בעיניים, מסתכלים בעיניים, ומבינים אחד את השני. כשיש חומרים אני הולך לקחת אותם. לפי דעתי, כמו שאני קורא את המפה, הוא מושך בחוטים גם של מני וגם של רוני ..... אני יודע לגרום לאנשים אולקוס ... אבל נבלמתי ברגע האחרון, כי עדיין יש פה את המעורבות המשפחתית של אשתי".
נ' סיפר כיצד אשתו, קצינה זוטרה, מקבלת מזריהן ובכירי להב 433 הצעות לקידום מטאורי, בניסיון להשפיע עליו. "אני כל הזמן שומר אותה (...) אני לא רוצה את זה (...) אבל הבני זונות לאט־לאט מנסים למשוך אותה ואני בולם אותה (...) היא קיבלה כל מיני הצעות. אמרתי לה 'דיר באלק' (...) לא בגלל הכישורים שלה. מנסים להרדים אותי".
לפני כמה חודשים, אחרי שהבינו במשטרה שהאיש עשוי לשמש עד הגנה של צ' בהליכים שמנהלת נגדה המשטרה, הוחזר נ' ממח"ש אל המשטרה. בכירי להב העניקו לו תפקיד חדש ומקדם במערך המודיעין, והחזירו אותו להיות קרוב אליהם.
אלשיך בצד הלא נכון
הסיפורים החמורים שהובאו כאן מציירים דפוס פעולה מטריד מצד בכירי אגף החקירות והמודיעין, המחזיקים בידיהם כוח רב, סמכויות בלתי מוגבלות - ומעט מאוד פיקוח. תוסיפו את זה לפרסומים מהתקופה האחרונה, לפרשת רוני ריטמן, לנסיבות פתיחת החקירה נגד גל הירש, ולאיסוף המידע בעניינם של חברי כנסת וראשי הרשויות המקומיות, ותקבלו משטרה עם הרבה מאוד סימני שאלה. חלק מהתשובות היו אמורות להיות בידיו של מפכ"ל המשטרה, רב־ניצב רוני אלשיך. אלשיך, לכל אורך הקדנציה, בחר בכל צומת אפשרי בצד הלא נכון.