דווקא התנצלות השב”כ היא שצריכה להדאיג. אתמול פרסם הארגון הבהרה על עיכובו ותחקורו של העיתונאי פיטר ביינרט. על פיה, “עיכובו בוצע בשל טעות בשיקול הדעת של הגורם המקצועי בשטח”. מההודעה אפשר להסיק כי בישראל חוברה רשימה שחורה, לא של פעילי טרור או חשודים בפעילות כזו, אלא של אנשים בשל דעתם הפוליטית.
כבר התוודענו לכך שבישראל הוקם משרד שמנוגד לעיקרון הבסיסי של הדמוקרטיה. המשרד המיותר לעניינים אסטרטגיים, שבראשו עומד השר לביטחון פנים גלעד ארדן ומנהלת אותו הצנזורית הראשית לשעבר, תא”ל (במיל) סימה וקנין־גיל. במשרד הוכנו רשימות של פעילי BDS או תומכיהם, בניסיון להצר את צעדיהם בחו”ל ובישראל. בין השאר, מנהלים נגדם מסעות השחרה, שסופם להביך את ישראל ולגרום לה נזקים.
מדיניות של התעמרות במבקרים
במקביל, נמשכת המדיניות הנוקשה של רשות האוכלוסין וההגירה, שכבר שנים מתעמרת ביהודים ובשאינם יהודים, המבקשים לבקר או לחיות בישראל. אבל העובדה שבזמן האחרון גם השב”כ מתחיל להיגרר, מרצונו או בעל כורחו, למערבולת האנטי־דמוקרטית הזו, מתחילה לעורר דאגה. בשבועות האחרונים נרשמו לפחות ארבעה מקרים שבהם חוקרי שב”כ עיכבו ותחקרו פעילים פוליטיים ישראליים ויהודיים. מיותר לציין שכולם היו אנשי שמאל. רצף האירועים הוא חומר למחשבה, שאולי לא מדובר במקרים בודדים.
אמש נאמר בהודעת השב”כ כי ראש הארגון נדב ארגמן הורה לתחקר את האירוע. מה שנדרש הוא שהשב”כ יחזור להיות ארגון שלא משרת את האג’נדות של הממשלה ואינו זורם עם “רוח התקופה”, אלא מגן על הדמוקרטיה השברירית של ישראל ויוצא נגד הזרם האנטי־דמוקרטי.