זה לא יאיר גולן. זה גדול בהרבה מיאיר גולן. מסע ההכפשה שהשיק בור הביוב הפתוח של בנימין נתניהו, כלומר עמותת "אם תרצו", נגד סגן הרמטכ"ל לשעבר לא נועד לטרפד את מינויו של האלוף לתפקיד הרמטכ"ל. לא צריך להיות אלון בן דוד כדי לדעת שלגולן לא היה סיכוי גדול לקבל את המינוי גם לפני המסע המתועב הזה.

אם ליברמן ימנה את גולן לתפקיד אחרי הנאום ההוא, הדבר הבא שהוא יצטרך לעשות זה לברוח לאי בודד עם אחמד טיבי. המטרה האמיתית של האירוע הפאשיסטי שהיינו עדים לו השבוע הייתה אחרת: אביב כוכבי, ניצן אלון ואייל זמיר. שלושת האלופים האחרים המועמדים לתפקיד. למען יראו וייראו. הם צפו בזובור הציבורי המשפיל ש"אם תרצו" ערכו השבוע לאחד הקצינים הנועזים והחדים שהצמיח צה"ל בדור האחרון והבינו שזה יהיה גם גורלם, אם יפתחו את הפה.

כך מגדלים דור של קצינים מפוחדים, צייתנים ואומרי הן. צייתנים, לא מהבחינה של מילוי הוראות הדרג המדיני. צייתנים במובן של חסרי חשיבה עצמית, חוששים לבטא את עצמם מול הדרג המדיני, מגמדים את תפיסתם, ערכיהם ומצפונם אל מול הגל העכור של פאשיזם יהודי ששוטף את הארץ. נתניהו לא מעוניין בעוד גדי איזנקוט. הוא לא צריך רמטכ"ל שאומר שהוא לא מתלהב מריקון מחסנית על ילדה בת 14 עם מספריים. הוא לא זקוק לרמטכ"ל שמסמן את מעשהו של אלאור אזריה כמנוגד לחלוטין לערכי צה"ל ולהוראות הפתיחה באש. הוא ממש לא רוצה רמטכ"ל שאומר שלהוריד פצצת חצי טון מ־F16 על חבורת נערים המפריחה עפיפון יגרום הרבה יותר נזק מתועלת. הוא רוצה רמטכ"ל צייתן, שתקן, פחדן. בואו נתפלל שהוא לא יקבל כזה, כי בסופו של דבר צה"ל לא שייך למר נתניהו ואפילו לא לגברת. צה"ל שייך לנו.

הגענו ליאיר גולן. משה (בוגי) יעלון חושף השבוע בראיון לאמנון אברמוביץ שבפעם הקודמת שמונה רמטכ"ל, לפני ארבע שנים, מועמדו של ראש הממשלה נתניהו היה גולן. יעלון מינה את איזנקוט. פעם אחת קודם, ב־2011, אחרי שמינוי גלנט בוטל, מועמדו של נתניהו היה איזנקוט. אבל איזנקוט סירב וכך מונה גנץ. הפעם? מועמדו הקודם של נתניהו, אותו גולן, הפך לפרסונה נון־גראטה. לו אני נתניהו, אני שואל את עצמי איך זה שאף פעם לא ממנים את המועמד שלי ושתמיד אני מתהפך על המועמד שלי בסיבוב שאחרי. כך או אחרת, יאיר גולן הוא קצין מבריק. נועז. מצטיין. אמיץ. אדם שתוכו כברו ואינו חושש להביע את דעתו.

מבין ארבעת המועמדים לרמטכ"לות, גולן מחזיק, להערכתי, בדעות הימניות ביותר. הוא ננזף בשעתו כשהמשיך להשתמש ב"נוהל שכן", למרות האיסור שהוטל על הנוהל הזה בצבא. זה לא מפריע לקלגסי נתניהו, החברים מ"אם תרצו", להאשים אותו עכשיו ב"העדפת חייהם של אזרחים פלסטינים על חיי חייליו". לוקחים את מי שהקדיש את חייו למען ביטחוננו, קצין מעוטר שנפצע בשדה הקרב ותמיד חתר למגע, והופכים אותו לסוג של בוגד.

כך נראית לאומנות חשוכה. כך נראים בריוני ביבים. זוהי הזרוע הביצועית של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. אני ממתין עכשיו לגזר הדין הסופי של רונלד לאודר, האיש שגילה את נתניהו בניו יורק וגם השקיע בו לא מעט אנרגיה וכסף. לאודר, יו"ר הקונגרס היהודי העולמי, פרסם השבוע ב"ניו יורק טיימס" מאמר תקיף נגד חוק הלאום ונזקיו. נדמה לי שגופתו תיפלט בהמשך לחוף. האיש שהשקיע בארץ מאות מיליונים יהפוך לבוגד בהינף מקלדת, מטעמם של אותם בריונים המטילים כאן טרור בסמכות וברשות.

הטור המלא במעריב סופהשבוע