את המשפט “שלום כיתה א’” צריך לקרוא עכשיו במובן של “שלום כיתה א’, לכי את לדרכך ואנחנו לדרכנו, אין לנו הרבה מן המשותף עם כיתה א’ בבית הספר הממלכתי של היום. גם לא עם כיתה ב’ וג’, וכך עד י”ב”. 
 
משרד החינוך של היום מזרים לתינוקות שנשבו ברשת החינוך שלו חומרים נוגדי חינוך הומני, ליברלי ודמוקרטי. הורים שהם ליברלים ודמוקרטים לא אמורים לשלוח לשם את ילדיהם. זו כמובן דרישה בלתי מציאותית, כי מדובר בכסף ובמציאות חברתית שמשרד החינוך השכיל לכרוך אותה ברצועות התפילין שלו. כל מה שהורים מודאגים (ועל פי הדיווח בתקשורת, יש המון כאלה) אמורים לקוות לו הוא שצוות המורות, המורים, המנהלות והמנהלים ילכו בדרכו של מנהל גימנסיה הרצליה, זאב דגני, שאמר בטקס פרידה מבוגריו, לפי אחת העדויות: “אני לא יודע לאן אתם הולכים... אבל אני יודע שזה לא מקום טוב”. 
 
פוליטיקה נטו היא הכרחית בגילאים של נניח, כיתות י’, י”א, וי”ב. אבל להטמיע באורח מסודר ערכי שוויון מהרגע שבו דרכה כף רגלם של ילדים בבית ספר זו משימה חינוכית לא פחות חשובה משיעורי מתמטיקה. במקרים שבהם מחלחל הרעל הלאומני־דתי ברמות של עיצוב נפשות רכות, המשימה הזו חשובה הרבה יותר. 
 

אומנם חוק חינוך חובה מחייב, אבל על פי דיווחים, מספרם של הילדים הלומדים באישור בחינוך ביתי - גדל והולך. ב־2016 למדו 576 תלמידים בביתם, ולא בבתי הספר, ועם פתיחת שנת הלימודים הבאה ילמדו יותר מ־1,150 תלמידים בחינוך ביתי. טיפה בים, אבל מסמנת נתיב מילוט מחינוך קלוקל.
 
והאמת היא שבאדיבות האינטרנט ניתן ללמוד הכל בכל מכל כל. וזו דרך יעילה למדי של הבית הליברלי־דמוקרטי להתמודד עם מה שנראה לי כמו שטיפת מוח של משרד החינוך הנוכחי. על פי הפרסומים, תקציב משרד החינוך ברוח הבית היהודי, המוקדש ל”חיזוק הזהות היהודית”, גדל ב־2017 ל־211 מיליון שקלים.

וכמובן אי אפשר בלי פעילותן הנמרצת של משמרות הצניעות בבתי הספר. למי שלא ידע, ברכיים חשופות של ילדות ונערות הן שליחי השטן. הן לא נועדו להיות מעין ציר שמקל על תנועת הרגל. מטרתן היא להדיח למחשבות זימה ילדים ונערים תמימים שבאו ללמוד על הקשר בין עם ישראל לכותל ולקברי צדיקים. או בלשון המציאות – לאסור על ילדות ונערות להגיע לבית הספר במכנסים קצרים. 

במדינת תל אביב ייעשה הכל למנוע חדירת רעלנים לאומניים דתיים. הבעיה היא הפריפריה, וככל שהמקום קטן יותר, כך קשה יותר להימלט מתובענות הקונצנזוס. 

ולסיום, מצ”ב נאום הנכדה שלי, מאיה, עולה לכיתה ג’, שבירכה ביום פתיחת הלימודים ב”משעולים”, בית הספר הדמוקרטי בעתלית, את תלמידי כיתה א’, ובהם אחותה יסמין: “ילדי כיתה א’ המוכשרים והגאונים... אני מקווה שכך תמשיכו כל אחד בדרך שלו”. אתה הבנת את זה, בנט? כל אחד בדרך שלו.